נציבות קבילות החיילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Logo kvilut.png

נציבות קבילות החיילים (הנקח"ל) היא יחידה במשרד הביטחון, שמטרתה לאפשר לחיילי צה"ל ובני משפחותיהם להגיש קבילה על כל מעשה או מחדל שנפגעו ממנו ולתבוע את תיקון הליקויים, וזאת שלא דרך צינורות הפיקוד הרגילים המקובלים בצבא. הנציבות הוקמה ב-1 בנובמבר 1972 בעקבות תיקון בחוק השיפוט הצבאי.

יחידת נציבות קבילות החיילים שוכנת בבסיס הקריה ותקציבה נשלט על ידי אגף התכנון (אג"ת) בצה"ל. בראש נציבות קבילות החיילים עומד נציב קבילות החיילים שהוא אזרח על-פי חוק. הנציב הנוכחי הוא אלוף (מיל') יצחק בריק.[1] צוות המשפטנים בנציבות מורכב כולו מאזרחים המועסקים על-פי חוזים אישיים. מבררי הקבילות בנציבות הם קציני צה"ל.

אלפי פניות מופנות לנציבות מדי שנה. הנציב מחויב להגיש דוח שנתי על פעילותו, שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של קבילות, לשר הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

מבנה הנציבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נציב קבילות החיילים ממונה על ידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לתקופת כהונה של חמש שנים. הנוהג הקיים מאז הקמת מוסד הנציבות הוא למנות קצין צבא במילואים שאינו משפטן.
  • מחלקת הבירור[2] - המחלקה העיקרית בנציבות אשר בראשה עומד קצין בדרגת אל"ם משמש גם כמפקד היחידה. רמ"ח הבירור כיום היא אל"ם אתי מכאני. במחלקה שישה צוותי בירור בראשות קצין בדרגת סא"ל או אל"ם, חלקם במילואים. בכל צוות ישנם קצינים וחיילים בתפקיד מבררים ומשפטן שהוא עורך דין אזרח. תפקיד המחלקה לברר את הקבילות, לסכם את הממצאים ולגבש הצעות לתיקון הליקויים ולמניעת מקרים דומים בעתיד.
  • היועץ המשפטי לנציב - תפקידו לייעץ בכל שלבי הטיפול בקבילה, הכנת חוות דעת משפטית בסוגיות מהותיות והמלצות לשינוי פקודות ודינים.
  • ענף הפניות - באחריות הענף קליטת כל הפניות ופתיחת התיקים, אפיון ומיון של הפניות, העברת הקבילות שיטופלו לצוותי הבירור ומתן מענה לקבילות שלא יטופלו.
  • קצין הבקרה והמעקב - תפקידו לוודא יישום המלצות הנציב ומתן מענה בנושא קבילות שהסתיימו.
  • משרד הניהול

נושא לקבילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבילה ניתן להגיש על מעשה שנתקיימו בו כל התנאים הבאים:

  • הוא פוגע במישרין בחייל הנפגע או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;
  • הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת;
  • הוא בניגוד לחיקוק או לפקודות הצבא, או ללא סמכות חוקית, או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו משום נוקשות יתרה או אי-צדק בולט.

קבילות שלא יהיה בהן בירור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה קבילות שלא יהיה בהן בירור אלא אם מצא נציב הקבילות שיש סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורן:

  • קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מיום המעשה שעליו נסבה הקבילה, ואם המעשה נודע לקובל מאוחר יותר – מהיום שבו נודע לו המעשה;

הגשת הקבילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנקס נציבות קבילות החיילים

קבילה יכול להגיש כל חייל החש נפגע ממעשה שנעשה לגביהם בעת היותם בשרות סדיר או בשרות מילואים פעיל. כמו כן רשאים לפנות הורי החייל שנפגע, או קרובי משפחה אחרים מדרגה ראשונה. אם אין לחייל קרובים כאמור, הוא יכול לבקש מאדם אחר לפנות בשמו. על מנת להגביר את המודעות לנושא הגשת קבילה, מקבל כל חייל שמתגייס דף מידע בנושא עם פרטי הנציבות.

מ-28 במרץ 2007, רשאים גם מיועדים לשירות ביטחון להגיש קבילות כנגד הגורמים הצבאיים המטפלים בענייניהם בטרם גיוסם. לכך נקבע סייג, ולפיו הערכתו, דירוגו או מיונו של מיועד לשירות ביטחון אינם מהווים נושא לקבילה, על מנת למנוע קבילות כנגד נושאים כמו דירוג הקב"א או השיבוץ.

קבילה אפשר להגיש על חייל בכל דרגה או על עובד בשרות צה"ל. חייל אינו חייב ליידע את מפקדיו או לקבל את אישורם להגשת הקבילה. לנקבל אסור למנוע הגשת קבילה או לפגוע בחייל הקובל.

קבילה יש להגיש בכתב במישרין לנציב הקבילות.

קבילה של אסיר או עציר תוגש במעטפה סגורה למפקד מתקן הכליאה הצבאי שבו הוא מוחזק, והמפקד יעביר את המעטפה, בלי שיפתחנה, לנציב הקבילות.

בירור הקבילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל קבילה מבוררת במחלקת הבירור על ידי ראש צוות - קצין בדרגת סא"ל, קצינים מקצועיים ומשפטנים. הצוות שומר על חיסיון מלא בעבודתו, בעיקר בכל הקשור לצנעת הפרט. הוא אוסף עדויות בכתב ובאופן בלתי אמצעי, כמו כן נערכים עימותי גרסאות בין קובלים לנקבלים במידת הצורך, ובמקרים מסוימים אף מגיע הצוות ליחידה על מנת לעמוד מקרוב ולהתרשם מהממצאים שעלו במהלך הבירור.

נציב הקבילות שמצא שקבילה מעוררת על פניה חשד שנעברה עבירה, רשאי להעביר את הקבילה, כולה או מקצתה, לפרקליט הצבאי הראשי.

נציב הקבילות יביא את הקבילה לידיעת האדם שקובלים עליו ולידיעת מפקדו ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה, והוא רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על הקבילה תוך התקופה שיקבע בדרישתו.

לאחר סיום הבירור נקבע האם הקבילה הייתה מוצדקת או לא, ואז מורה הנציב כיצד ליישם את המלצותיו. הטיפול בקבילות יכול להביא לאחת משלוש המלצות: הסברה והטעמה של הפקודות הקיימות בעניין שבעטיו הוגשה הקבילה; שינוי הפקודות או הנהלים; ונקיטת אמצעים פיקודיים נגד מפקדים שלא פעלו כנדרש.

ככלל, המלצת הנציב היא הנחייה לביצוע ואינה ניתנת לערעור, ורק הרמטכ"ל, בתיאום עם הנציב, מוסמך לחרוג מנוהל זה. עד היום, בכל השנים שבהן קיים מוסד הנציבות, לא ניצלו הרמטכ"לים, ולו פעם אחת, סמכות זאת כדי לחרוג מהמלצות הנציב.

נציבי קבילות החיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה[3] הערות
רב אלוף (מיל') חיים לסקוב 1 בנובמבר 1972 - 8 בדצמבר 1982 הנציב הראשון; היה הרמטכ"ל החמישי
האלוף (מיל') דני מט 21 בדצמבר 1982 - 21 בדצמבר 1992  
האלוף (מיל') אהרון דורון 21 בדצמבר 1992 - 31 ביולי 1998  
תת-אלוף (מיל') עוזי לבצור 4 באוגוסט 1998 - 3 באוגוסט 2003  
תת-אלוף (מיל') אבנר ברזני 18 בספטמבר 2003 - 23 בנובמבר 2008  
האלוף (מיל') יצחק בריק 14 בדצמבר 2008 - הנציב הנוכחי  

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]