נציגויות דיפלומטיות בירושלים
נציגויות דיפלומטיות בירושלים קיימות מ-1838, כשהוקמה הקונסוליה הבריטית בירושלים בתקופה העות'מאנית ואחריה קונסוליות נוספות. מעברי הריבונות בעיר (המנדט הבריטי, ממלכת ירדן וישראל) הביאו עמם שינויים בנציגויות בירושלים, ועם איחוד העיר ב-1967 הפכה הסוגיה לפוליטית-דיפלומטית התלויה ביחס להכרה בירושלים כבירת ישראל.
כיום קיימות בירושלים 5 שגרירויות בראשן שגרירות ארצות הברית, מספר נציגויות בדרג נמוך יותר ובמקביל ישנן כמה קונסוליות, המייצגות את הקשר של המדינה השולחת לפלסטינים ולרשות הפלסטינית.
התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקונסוליה הראשונה בעת החדשה בירושלים הייתה הקונסוליה הבריטית שהוקמה ב-1838. עם הכרזת הסולטן אבדילמג'יט הראשון על הטנזימאט בנובמבר 1839, חודשה שיטת הקפיטולציות, שחיזקה את מעמדם המיוחד של הקונסולים באימפריה עות'מאנית כבעלי חסות לנתיני ארצם. הקפיטולציות, שהוענקה לראשונה בשנת 1535 על ידי סולימאן הראשון לצרפת, כמעט שלא נוצלה עד החידוש המשטרי. הקמת קונסוליה הבריטית לוותה בהקמת קונסוליה גרמנית ושל ממלכת סרדיניה ב-1843, קונסוליה אמריקאית ב-1844, וקונסוליה ספרדית ב-1854.[1]
- הקונסוליה הפרוסית-גרמנית: הקונסוליה הפרוסית נפתחה ב-1843, ובשנת 1868 הייתה לקונסוליה הכללית של 'הברית הגרמנית הצפונית'. בשנת 1871 נעשתה הקונסוליה הכללית של הרייך הגרמני. הקונסוליה שכנה בתחילה במבנה ברובע המוסלמי, ועברה בהמשך ברחוב הנביאים 57, בית מגורים שנבנה בשנות ה-70 של המאה ה-19 על ידי משפחת הסוחר הגרמני וילהלם דויסברג. היו אלו ימי הזוהר של הקהילה הגרמנית-נוצרית (כולל הטמפלרים), שהגיעה להישגים רבים בארץ. מוסדות גרמניים רבים נבנו אז בירושלים, ורבים מהם ברחוב הנביאים. הקונסוליה הייתה מרכז הפעילות הגרמנית בארץ ישראל, ובסוף המאה ה-19 אף הגנה על יהודים יוצאי גרמניה, שהיו בני חסותה. הקונסוליה פעלה כשגרירות לכל דבר, וקידמה את האינטרסים של גרמניה, ששאפה להגביר את השפעתה ומעורבותה באזור.
- הקונסוליה של ממלכת סרדיניה: ממלכת סרדיניה הקימה קונסוליה בירושלים ב-1843. עם איחוד איטליה ב-1961, הפכה הקונסוליה לקונסוליה האיטלקית.
- הקונסוליה הבריטית: הממלכה המאוחדת הקימה את הקונסוליה המודרנית הראשונה בירושלים ב-1838, ככפופה לקונסוליה הבריטית בביירות, וב-1841 הפכה לקונסוליה עצמאית. הקונסוליה נסגרה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשבריטניה נמצאה במצב לוחמה מול האימפריה העות'מאנית.
- הקונסוליה האמריקאית: ב-17 במאי 1844 מונה הקונסול האמריקאי הראשון לעיר, וורדר קרסון, אך מינויו בוטל כבר ב-22 ביוני 1844, ללא ידיעתו. הקונסוליה נפתחה באופן מסודר ב-1856 ברובע הנוצרי, ועברה ב-1912 למשכן קבוע ברחוב אגרון. הקונסוליה נודעה כידידותית ליהודים ברוב התקופה, ומרבית הקונסולים היו ציונים-נוצרים. לעומת זאת, יחסי הקונסוליה והמושבה האמריקאית בירושלים, שהוקמה ב-1881, לא היו טובים, על רקע חיכוכים דתיים.
- הקונסוליה הרוסית: רוסיה הקימה נציגות קונסולארית בעיר בשנות הארבעים, אם כי קונסוליה רשמית נפתחה רק ב-1858.
- הקונסוליה הצפתית: פעלה בעבר ונסגרה בראשית המאה השמונה עשרה. נפתחה מחדש ב-1843.
- הקונסוליה הספרדית: נפתחה ב-1853 והייתה הקונסוליה האירופאית היחידה שפעלה במהלך כל מלחמת העולם הראשונה.
מדינות נוספת שהחזיקו בקונסוליות בירושלים בתקופה העות'מאנית היו יוון, אוסטריה, פרס, הולנד, בלגיה, נורווגיה, דנמרק ושוודיה.
תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת המנדט חודשה פעילותן של הקונסוליות שנסגרו במהלך מלחמת העולם הראשונה (פרט לקונסוליה הבריטית). מרבית הקונסוליות שכנו ברחוב הנביאים, שכונה גם "רחוב הקונסוליות". במהלך התקופה נפתחו קונסוליות חדשות בעיר.
- הקונסוליה האתיופית: הקונסוליה האתיופית שכנה ברחוב הנביאים 38–40, במבנה שנבנה ב-1925–1928 על ידי זאודיתו, קיסרית אתיופיה, שייעדה אותו לבית עבורה כשתבוא לארץ הקודש, אך לאחר השלמת הבניין שוכנה בו הקונסוליה האתיופית, והקיסרית, שנפטרה ב-1930 באיתיופיה לא התגוררה בו. לאחר כיבוש אתיופיה ב-1936 במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה הורה מושל ירושלים בינואר 1939 לקונסוליה לא להניף את דגל אתיופיה על המבנה ועל הפסקת עבודתה כקונסוליה.[2][3][4] לאחר החלטה זו תבעה הקונסוליה האיטלקית לבעלות על הבניין,[5] אך עקב הצטרפות איטליה למלחמת העולם השנייה נסגרה הקונסוליה האיטלקית והדיון הוקפא.[6] הקונסוליה נפתחה מחדש ביולי 1945.[7]
- הקונסוליה הגרמנית: הקונסוליה הגרמנית שכנה באותו משכן בו שכנה במהלך התקופה העות'מאנית. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, הונף דגל צלב הקרס על כל המוסדות הרשמיים של גרמניה, במקביל לדגל האימפריה הגרמנית. קונסול גרמניה היינריך וולף, שאשתו הייתה יהודייה, התנגד להנפת הדגל הנאצי ופוטר מתפקידו. הנפת הדגל עוררה התנגדות רבה בקרב הציבור היהודי, ואנשי ברית הבריונים חדרו לבניין והסירו את הדגל, ומספר ימים לאחר מכן אף הוצת שער הכניסה. הקונסוליה נסגרה ביוזמת הגרמנים באוגוסט 1939, זמן קצר לפני תחילת מלחמת העולם השנייה.
- הקונסוליה האוסטרית הרפובליקה האוסטרית הראשונה החזיקה בקונסוליה כללית בירושלים, בתחילה בבית משכית ולאחר מכן בבניין בסוף רחוב הנביאים (כיום – כיכר הדוידקה).[8] טרם האנשלוס הקונסול האוסטרי האחרון היה ד"ר איבו יורדה.[9] הקונסוליה נסגרה עם האנשלוס וסיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית נסגרה הקונסוליה ורכוש הקונסוליה הועבר לנציגות גרמניה, בדומה למה שנעשה ביתר נציגויות אוסטריה בעולם.
- הקונסוליה האיטלקית שכנה ברחוב הרב קוק 12, סמוך לרחוב הנביאים. הקונסוליה האיטלקית נסגרה בראשית מלחמת העולם השנייה, לאחר שאיטליה הכריזה מלחמה על בריטניה.
- הקונסוליה האמריקאית: הקונסוליה האמריקאית נפתחה מחדש זמן קצר לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים ב-1918, והקונסול גלייזברוק היה הנציג הזר הראשון לחזור לירושלים. בעקבות חשיבותה העולה של ארצות הברית בתקופה זו, הממשל הצבאי הבריטי הורה על השבת הסדר הקפיטולציות, שבוטל על ידי העות'מאנים בראשית המלחמה, לקונסוליה האמריקאית, ועל פי חוקי המנדט הבריטי אזרחי ארצות הברית יכלו להישפט בעניינים פליליים בפני הקונסול של ארצם.[10] הקונסוליה זכתה בתקופת המנדט לאמון רב מצד האוכלוסייה הערבית והיהודית כאחד, והיוותה כתובת לטענות כל צד כלפי השני וכלפי השלטון הבריטי. הקונסוליה ייצגה את ארצות הברית בכל שטחי ארץ ישראל המנדטורית וכן בעבר הירדן. בתקופת המנדט עברה הקונסוליה מרחוב הנביאים אל רחוב אגרון. ב-1928 שודרגה הקונסוליה לקונסוליה כללית.[11] באוקטובר 1947 התפוצץ מטען בשטח הקונסוליה. באפריל 1948 מונה לקונסול תומאס ואסון – דיפלומט ותיק ועתיר ניסיון שירות באזורי סיכון, שעתיד להרצח בידי מתנקש במהלך מלחמת העצמאות.[12]
- קונסוליות נוספות: מדינות נוספות שהחזיקו קונסוליות בירושלים במהלך המנדט היו נורווגיה, שוודיה, ספרד, פולין,[13][14] מצרים,[15] עיראק,[16] רומניה,[16] צ'כוסלובקיה,[17] הונגריה, מקסיקו, טורקיה, יוגוסלביה, שווייץ.[18]
ירושלים החצויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העצמאות, נחלקה ירושלים בין ישראל לירדן. ירושלים הישראלית הייתה עיר בירה, והבחירה הטבעית לשגרירות בישראל. למרות זאת, בעקבות הקביעה בתוכנית החלוקה כי ירושלים תהיה לאזור בין לאומי, שנקבעה בשנית בהחלטה 303 של העצרת הכללית, גרמה לאי-הכרה בירושלים כבירת ישראל והקמת מרבית השגרירויות בישראל בתל אביב. מרבית הקונסוליות פעלו בשתי חלקי העיר, פרט לקונסוליות של מדינות מוסלמיות שהוקמו בירושלים הירדנית בלבד. מרבית הקונסוליות פעלו מכוח ההיסטוריה, ללא האמנה לא לישראל ולא לירדן, אשר ריבונותם לא הוכרה על ידיהם.[19]
- הקונסוליה האמריקאית: הקונסוליה האמריקאית בירושלים פתחה סניף במזרח ירושלים לאחר מלחמת העצמאות, במבנה בדרך שכם שנשכר ב-1952. לשתי נציגויות היה קונסול כללי אחד, שהתגורר במערב העיר ועבר מדי יום בין מערב העיר למזרחה דרך מעבר מנדלבאום.[20]
- הקונסוליה הספרדית: ספרד החזיקה בקונסוליה בשיפולי שכונת שייח' ג'ראח. בעקבות אי הכרת ספרד בישראל ואי כינון יחסים דיפלומטיים ביניהם, קבע הקונסול הספרדי את מושבו במזרח העיר.
- הקונסוליה הבלגית: בלגיה החזיקה בקונסוליה במושבה היוונית ובשייח' ג'ראח.
- הקונסוליה הבריטית: הוקמה בירושלים הירדנית, עקב הקשרים ההדוקים של בריטניה עם ממלכת ירדן.
- קונסוליות נוספות: שוודיה, יוון, איטליה, צרפת, טורקיה ופינלנד.[21]
בנוסף, התקיימו ארבעה קונסוליות של מדינות מוסלמיות בירושלים הירדנית בלבד. הקונסוליות של מצרים, סוריה, לבנון וערב הסעודית.[19]
שגרירויות בירושלים הישראלית עד 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירושלים הישראלית הוקמו מספר שגרירויות, רובן של מדינות אפריקאיות ודרום אמריקאיות שהוקמו תוך עידוד ישראלי. לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973 נסגרו רוב שגרירויות מדינות אפריקה בירושלים, עקב ניתוק היחסים הדיפלומטיים בעקבות החלטת ארגון אחדות אפריקה. מדינות אמריקה הלטינית והולנד המשיכו להחזיק שגרירויות בירושלים עד שנת 1980, אך לאחר חקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, העבירו אף הן את נציגויותיהן לגוש דן.[22]
השגרירות הראשונה להפתח בירושלים הישראלית הייתה שגרירות הולנד, שהוקמה עקב העלאת מעמד הקונסוליה ההולנדית בירושלים לצירות ב-1950. בנוסף, כיהן הקונסול היווני כנציג דיפלומטי (תואר ללא משמעות מוכרת) לישראל.[19]
ב-1984, לאחר מאמצים דיפלומטיים, החזירו קוסטה ריקה ואל סלבדור את שגרירויותיהן בישראל לירושלים.
באוגוסט 1991, בעקבות חידוש היחסים בין ישראל לרפובליקה של קונגו, הודיעה קונגו כי תפתח שגרירות בירושלים[23]. הדבר לא התמשש.
באוגוסט 2006 החליט נשיא קוסטה ריקה אוסקר אריאס, להעביר את שגרירות מדינתו מירושלים לתל אביב, וזאת על-מנת: "לתקן טעות היסטורית שפגעה במעמדנו בעולם ובעיקר במעמדנו בעולם המוסלמי", כדבריו. בעקבותיו, ב-25 באוגוסט 2006, החליטה גם אל סלוודור, שהחזיקה את השגרירות האחרונה בירושלים, להעבירה לתל אביב.
2017 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום ממוקמות בירושלים שגרירויותיהן של ארצות הברית, גואטמאלה, קוסובו, פפואה גינאה החדשה והונדורס.
כמה מדינות, בהן: ארצות הברית,[28] בריטניה, איטליה, בלגיה, יוון, ספרד, צרפת, שוודיה וטורקיה, החזיקו בעבר וחלקן מחזיקות גם כיום קונסוליות נמוכות דרג בירושלים, אולם הנציגויות האלה לא היו מואמנות לנשיא המדינה ולא כפופות לשגרירויות בתל אביב.
לאחר נאום ירושלים (2017) של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בו הכיר בירושלים כבירת ישראל והודיע על העברת השגרירות לעיר החלה ישראל מהלך דיפלומטי לרתימת מדינות נוספות למהלך ולהעברת שגרירויותיהן לעיר. ב-1 במאי 2018 החזירה גואטמלה את שגרירותה לעיר וב-14 במאי נפתחה גם שגרירות ארצות הברית.[29] ב-21 במאי הועברה לירושלים שגרירות פרגוואי, אך בהמשך השנה הוחזרה להרצליה.
בשנת 2020, במסגרת הסכם סרביה–קוסובו, התחייבה סרביה להעביר את שגרירותה לירושלים, וקוסובו הבטיחה לפתוח נציגות דיפלומטית בירושלים.[30] ב-14 במרץ 2021, פתחה קוסובו את שגרירותה בירושלים.[31]
בספטמבר 2020 הודיע נשיא מלאווי לזרוס צ'אקוורה על כוונת המדינה לפתוח שגרירות בירושלים.[32] בהמשך ציינו במדינה כי בכוונתם לפתוח את השגרירות עד קיץ 2021.[33]
ב-24 ביוני 2021 חנך נשיא הונדורס את שגרירות ארצו בירושלים.
ביוני 2023 פורסם על הסכם שנחתם בין ישראל לרוסיה, במסגרתו תפתח רוסיה בירושלים שלוחה של שגרירות.[34]
באוגוסט 2023 נשיא סיירה לאון, ג’וליוס מאדה ביו הכריז על כוונתו לפתוח את שגרירות סיירה לאון בירושלים,[35] נשיא פרגוואי החדש, סנטיאגו פניה הכריז ששגרירות פרגוואי תחזור לירושלים בקרוב[36] ונשיא אורוגוואי לואיס לאקאז'ה פו הכריז על כוונתו לפתוח משרד דיפלומטי בירושלים.[37]
שגרירות בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגרירות ארצות הברית: בפברואר 2018 הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי השגריר יעביר את מושבו למתחם הקונסוליה בירושלים וב-14 במאי 2018, לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל[38] הדבר אכן קרה.
שגרירות גואטמלה: ב-24 בדצמבר 2017 הודיע נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, כי הורה להעביר את השגרירות בישראל מתל אביב לירושלים.[39] ב-1 במאי 2018 עבר צוות השגרירות מתל אביב לירושלים[40] וב-17 במאי התקיים הטקס הרשמי לקביעת השגרירות במעמד נשיא גואטמלה ובכירי ממשלתו.
שגרירות קוסובו: ראש ממשלת קוסובו עבדולה הוטי הודיע בספטמבר 2020 במסגרת הסכם סרביה-קוסובו על כינון יחסים דיפלומטיים ופתיחת שגרירות בירושלים.[41] ובהמשך, גם נשיא קוסובו האשים טאצ'י חזר על ההבטחה.[42] ב-14 במרץ 2021, פתחה קוסובו את השגרירות שלה בירושלים.[43]
שגרירות הונדורס: הודיעה כי היא מכירה בירושלים כבירת ישראל ומתכוונת להעביר אליה את השגרירות שלה, אך התנתה זאת בפתיחת שגרירות ישראלית בבירתה שלה, טגוסיגלפה.[44] בינתיים ועד לביצוע החלטה זו פתחה הונדורס בירושלים משרד סחר. ב-24 ביוני 2021 פתחה הונדורס את שגרירותה בירושלים.
שגרירות פרגוואי: פרגוואי העבירה את שגרירותה ב-2018 לירושלים, אך לאחר מספר חודשים החזירה אותה לתל אביב.
שגרירות פפואה גינאה החדשה: פפואה גינאה החדשה פתחה שגרירות בירושלים בספטמבר 2023.[45]
נציגויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקונסוליה הספרדית: ספרד מחזיקה בקונסוליה במזרח ירושלים, בשייח' ג'ראח, המשרתת את הרשות הפלסטינית. הקונסוליה נפתחה בעת שלטון ירדן במזרח ירושלים, ועם כיבושה במלחמת ששת הימים יצאה מכלל פעילות, כיוון שספרד לא קיימה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. עם היווצרות יחסים בין ישראל וספרד ב-1986 פתחה ספרד שגרירות בתל אביב.
- הקונסוליה הבלגית: בלגיה מחזיקה בקונסוליה במזרח ירושלים, בשייח' ג'ראח, המשרתת את הרשות הפלסטינית. הקונסוליה נפתחה בעת שלטון ירדן במזרח ירושלים.
- הקונסוליה הבריטית: הממלכה המאוחדת מחזיקה בקונסוליה במזרח ירושלים, בשייח' ג'ראח, המשרתת את הרשות הפלסטינית. הקונסוליה נפתחה בעת שלטון ירדן במזרח ירושלים.
- הקונסוליה השוודית: שוודיה מחזיקה בקונסוליה במזרח ירושלים, בואדי אל-ג'וז, המשרתת את הרשות הפלסטינית. הקונסוליה נפתחה בעת שלטון ירדן במזרח ירושלים.
- הקונסוליה היוונית: יוון מחזיקה בקונסוליה במושבה היוונית. הקונסוליה משרתת כיום את הרשות הפלסטינית.
סניף שגרירות צ'כיה: צ'כיה מחזיקה בסניף שגרירות בירושלים, שנפתחה במרץ 2021 כצעד מקדים להקמת שגרירות. הנשיא מילוש זמאן התחייב לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל להעביר את השגרירות לירושלים. הוא הודיע שיעשה זאת בשלבים מחמת בעיה כלכלית.[46] צ'כיה מחזיקה גם בבית תרבות מטעמה בירושלים.
הונגריה מחזיקה במשרד סחר בירושלים.[47]
הולנד, מחזיקה משרד מדע בירושלים.
אקוודור, ב-12 במאי 2022 הודיע נשיא אקוודור גיירמו לאסו, על פתיחת משרד לחדשנות מטעם אקוודור בירושלים.[48]
מדינות שהודיעו על כוונתן להעביר את שגרירויותיהן לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
מדינת ישראל מדינות שהודיעו על כוונתן להעביר את השגרירות שלהן לירושלים
|
אוקראינה, הודיעה כי תפתח בירושלים נציגות דיפלומטית לתחומי היזמות והטכנולוגיה.[49] בנוסף, בדצמבר 2021 בטקס לציון 30 שנה ליחסים בין ישראל לאוקראינה אמר שגריר אוקראינה כי מדינתו מכירה בירושלים כבירת ישראל ושלאחר שהממשל האוקראיני יאשר זאת תיפתח נציגות בירושלים.[50]
פנמה הודיעה כי היא מתכוונת להעביר את השגרירות שלה לירושלים.[44]
רומניה יו"ר הפרלמנט הודיע לתקשורת כי ארצו תעביר את השגרירות לירושלים. בעקבות כך האשים נשיא רומניה קלאוס יוהאניס את ראשת ממשלת רומניה ויקטוריה דנסילה ב"עסקה סודית עם היהודים".[51]
סלובקיה, יו"ר הפרלמנט הסלובקי, אמר במהלך ביקורו בישראל כי מדינתו מתכננת להעביר את שגרירותה לירושלים.[52]
ברזיל, הודיעה על כוונה לפתוח משרד רשמי בירושלים. בנוסף, אדוארדו בולסונרו, יו"ר ועדת החוץ והביטחון בקונגרס הלאומי של ברזיל ובנו של נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו התחייב בדצמבר 2019 שתפתח שגרירות ברזילאית בירושלים ב-2020 (מה שלא קרה).
הפיליפינים, ב-6 בדצמבר 2017, בעקבות הצהרת ההכרה של ארצות הברית, הנשיא רודריגו דוטרטה הביע עניין להעביר את שגרירות הפיליפינים מתל אביב לירושלים, ולפי הדיווחים יצר קשר עם משרד החוץ בישראל כדי לדון בסוגיה.
אוגנדה, לאחר התיווך בין ישראל לסודאן, הודיעה שמתכוונת להעביר את השגרירות בישראל לירושלים.[53]
מולדובה, הודיעה ביוני 2019 שתפתח שגרירות בירושלים.[54]
גאורגיה, פתחה קונסוליה של כבוד בירושלים.[55]
סרביה, במסגרת הסכם סרביה–קוסובו הודיע בספטמבר 2020 נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', כי סרביה תעביר את שגרירותה לירושלים עד יולי 2021, וכי עד אז תפתח בה נציגות.[56] עם זאת, הבטחה טרם מומשה.
מלאווי, נשיא מלאווי לזארוס צ'קוורה, הודיע כי ארצו מתכוונת לפתוח שגרירות בירושלים.[57]
הרפובליקה הדומיניקנית, משרד החוץ הודיע ב-31 באוקטובר 2020 כי יעביר את השגרירות הדומיניקנית לירושלים.
גינאה המשוונית - בפברואר 2021 הודיע נשיא גינאה המשוונית, תאודורו אוביאנג נגמה מבאסוגו כי יעביר את השגרירות של מדינתו לירושלים.[58]
סורינאם - ב-30 במאי 2022, בפגישתו עם שר החוץ הישראלי יאיר לפיד, הודיע שר החוץ של סורינאם כי מדינתו תפתח שגרירות בירושלים.[59]
סיירה לאון ב-25 באוגוסט 2023 הכריז נשיא סיירה לאון, ג’וליוס מאדה ביו על כוונתו לפתוח את שגרירות סיירה לאון בירושלים.[60]
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בספטמבר 2023, בתום פגישה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא הרפוליקה הדמוקרטית של קונגו פליקס צ'יסקדי, הודיע הנשיא כי ארצו תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים.[61][דרוש מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאל מן, דיפלומטים עם אבן ירושלמית, מעריב, 10 בפברואר 1984
- אינגה דויטשקרון, "כולנו מכירים בירושלים ע"י הגשת כתב־האמנה בבירה", מעריב, 25 בנובמבר 1977
- דן ארקין, 13 שגרירויות שכנו בירושלים, מעריב, 22 באוגוסט 1980
- מרדכי אליאב, רשימת הקונסוליות בירושלים בשלהי השלטון העות'מאני
- רשימות ירושלמיות, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1942
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mochon, Jean Pierre (1996). "Le Consulat General de France a Jerusalem : Aspects historiques, juridiques et politiques de ses fonctions". Annuaire Français de Droit International. 42: 929–945. doi:10.3406/afdi.1996.3421. (1996), p.933 Alphonse d'Alonzo, former attaché to the Consulate General of France in Jerusalem, wrote in 1901 that the Russian and the French Consuls were "irreconcilable rivals". name=autogenerated1>D'Alonzo, Alphonse (1901). La Russie en Palestine. Boyer. (1901)
- ^ הקונסוליה האחרונה של חבש נסגרה אתמול בירושלים | הבקר | 2 ינואר 1939 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חסל דגל חבש? | דבר | 3 ינואר 1939 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ סילוק הדגל החבשי בירושלים | הארץ | 3 ינואר 1939 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ למי שייכים כעת בניני החבשים | המשקיף | 23 נובמבר 1939 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ משפטי האיטלקים נגד החבשים ל"נקודה מתה", הַבֹּקֶר, 5 ביולי 1940
- ^ פתיחת הקונסוליה החבשית בירושלים, דבר, 13 ביולי 1945
- ^ מכתבים מקונסולית אוסטריה לאחר ההתנקשות באנגלברט דולפוס, באתר ארכיון המדינה, יולי 1934
- ^ תעודות הנוגעות לאזרחי אוסטריה לשעבר, צוות הקונסוליה לשעבר, לאחר סיפוחה לגרמניה, באתר ארכיון המדינה, מרץ עד יוני 1938
- ^ The Handbook of Palestine, p. 139 Publisher: Macmillan Company, 1922
- ^ Oscar S. Heizer, U.S. Consul in Jerusalem, Honored by Jewish Leaders at Sinner, Jewish Telegraphic Agency, 21 בספטמבר 1928 (באנגלית)
- ^ Thomas Campbell Wasson, The Foreign Service Journal, June 1948
- ^ למצב בארץ | העולם | 15 ינואר 1948 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ קונסוליה פולנית אחת בארץ | הארץ | 19 אוקטובר 1939 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ במחנה הערבים בארץ | הצפה | 20 דצמבר 1939 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 מתוך העיתון הרשמי | הבקר | 12 ינואר 1939 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שיחת סופר "הבוקר" עם הקונסול | הבקר | 29 נובמבר 1939 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ גרשון סוואט, חבר הקונסולים בירושלים והקונסוליה הכללית של פולין, הארץ, 5 בפברואר 1940
- ^ 1 2 3 חזי כרמל, הקונסולים אינם מאומנים, אך הם מאד פעילים..., מעריב, 5 ביולי 1968
- ^ My Day by Eleanor Roosevelt, April 9, 1959
- ^ טדי והדיפלומטים, למרחב, 23 באוקטובר 1969
- ^ ירושלים ללא אף שגרירות זרה. גם גואטמלה והרפובליקה הדומיניקנית עוזבות את הבירה, דבר, 7 בספטמבר 1980
- ^ קונגו תפתח שגרירות בי־ם, חדשות, 23 באוגוסט 1991
- ^ הואמנה לישראל ב-1956.
- ^ שגרירות קונגו תשכון בירושלים, למרחב, 27 באוגוסט 1965
- ^ משה בן שחר, צירים ובלדרים, חרות, 16 במאי 1958
- ^ שגרירות צ'ילה בירושלים, מעריב, 10 במרץ 1965
- ^ עד להעברת שגרירותה לירושלים, במאי 2018. ראו להלן.
- ^ טל שלו, אבי אשכנזי ומאיה הורודניצ'אנו, שגרירות ארה"ב נחנכה בירושלים; נתניהו: "זהו יום היסטורי", באתר וואלה!, 14 במאי 2018
- ^ נטע בר, טראמפ: סרביה תעביר את השגרירות לירושלים; קוסובו תנרמל יחסים עם ישראל, באתר ישראל היום, 4 בספטמבר 2020
- ^ אריאל כהנא, שגרירות שלישית בירושלים - גם קוסובו פתחה נציגות: "כבוד גדול", באתר ישראל היום, 14 במרץ 2021
- ^ מלאווי הודיעה על כוונה לפתוח שגרירות בירושלים, באתר מעריב אונליין, 6 בספטמבר 2020
- ^ אריאל כהנא, מלאווי: נעביר את השגרירות לירושלים עד קיץ 2021, באתר ישראל היום, 3 בנובמבר 2020
- ^ אריאל כהנא, חמש שנים אחרי ארה"ב: רוסיה תפתח שלוחת שגרירות בירושלים, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2023
- ^ עוד נציגות דיפלומטית בבירה: סיירה לאון תקים שגרירות בירושלים, באתר ערוץ 7, 25 באוגוסט 2023
- ^ "משרד החוץ: פרגוואי תפתח שגרירות בעיר הבירה ירושלים", באתר עכשיו 14, 16 באוגוסט 2023
ניצן קידר, "השר אלי כהן סיכם: פרגאווי תפתח שגרירות בירושלים", באתר ערוץ 7, 16 באוגוסט 2023 - ^ "בשורה: אורגוואי הודיעה על כוונתה לפתוח משרד דיפלומטי בישראל", באתר עכשיו 14, 16 באוגוסט 2023
- ^ יניר קוזין, מתנה ליום העצמאות ה-70: שגרירות ארצות הברית תעבור לירושלים ב-14 במאי, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2018
- ^ איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות, בעקבות טראמפ: גואטמלה מעבירה את השגרירות לירושלים, באתר ynet, 25 בדצמבר 2017
- ^ אריאל כהנא, הראשונה לעלות: שגרירות גואטמלה החלה לפעול מירושלים, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2018
- ^ ירון אברהם, עמית ולדמן, יונה לייבזון, סרביה תעביר את שגרירותה לירושלים; ישראל תכונן יחסים רשמיים עם קוסובו, באתר מאקו, 4 בספטמבר 2020
- ^ איתי בלומנטל, נשיא קוסובו: "מברך על הכרת ישראל בעצמאותנו, נציב נציגות בירושלים", באתר ynet, 4 בספטמבר 2020
- ^ קוסובו פתחה את השגרירות בירושלים, באתר ynet, 14 במרץ 2021
- ^ 1 2 דניאל סיריוטי, הונדורס ופנמה צפויות להודיע על מעבר שגרירויותיהן לי-ם, באתר nrg, 26 בדצמבר 2017
- ^ פואה גינאה החדשה פתחה שגרירות בירושלים, באתר "סרוגים", 5 בספטמבר 2023
- ^ אלדד בק, צ'כיה תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2018
- ^ אריאל כהנא, הונגריה חנכה נציגות דיפלומטית רשמית בירושלים, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2019
- ^ פתיחת משרד החדשנות בירושלים הוא אחד השיאים בביקורו ההיסטורי של נשיא אקוודור בישראל, באתר משרד החוץ הישראלי, 22 במאי 2022
- ^ אריאל כהנא, אוקראינה הודיעה רשמית: תפתח נציגות דיפלומטית בירושלים, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2019
- ^ יהונתן ליס, שגריר אוקראינה: ירושלים היא בירת ישראל, נפתח שם שלוחה של השגרירות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2021
- ^ אלדד בק, סערה ברומניה בעקבות העברת השגרירות לי-ם, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2018
- ^ אריאל כהנא, סלובקיה מתחייבת: השגרירות תועבר לירושלים, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2018
- ^ אברהם בלוך, הישג לנתניהו: אוגנדה תבחן פתיחת שגרירות בירושלים, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2020
- ^ איתמר אייכנר, בתוך הכאוס הפוליטי: מולדובה הודיעה על העברת השגרירות לירושלים, באתר ynet, 12 ביוני 2019
- ^ מרדכי גריינימן, גיאורגיה פתחה קונסוליה של כבוד בירושלים, באתר ערוץ 20, 22 בינואר 2020
- ^ ירון אברהם, עמית ולדמן, יונה לייבזון, סרביה תעביר את שגרירותה לירושלים; ישראל תכונן יחסים רשמיים עם קוסובו, באתר מאקו, 4 בספטמבר 2020
- ^ מלאווי הודיעה על כוונה לפתוח שגרירות בירושלים, באתר מעריב אונליין, 6 בספטמבר 2020
- ^ אריאל כהנא, מדינה נוספת הודיעה שתעביר את שגרירותה לי-ם, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2021
- ^ איתמר אייכנר, סורינאם מתכננת לפתוח שגרירות בירושלים: "היחסים עם ישראל מאוד חשובים עבורנו", באתר ynet, 30 במאי 2022
עדו בן פורת, סורינאם מתכננת לפתוח שגרירות בעיר ירושלים, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2022 - ^ עוד נציגות דיפלומטית בבירה: סיירה לאון תקים שגרירות בירושלים, באתר ערוץ 7, 25 באוגוסט 2023
- ^ ישראל תפתח שגרירות בקונגו, שתעביר את הנציגות לי-ם; מאות הפגינו בעד נתניהו, באתר ynet, 22 בספטמבר 2023