נצרות קלטית

נצרות קלטית

צלב קלטי בקילדלטון, ארגייל וביוט, סקוטלנד
צלב קלטי בקילדלטון, ארגייל וביוט, סקוטלנד
שורשים, סיווג והנהגה
דת	נצרות
זרם	נצרות
תאריך ייסוד	המאה ה-5
תאריך סיום	המאה ה-12

נצרות הקלטית (באנגלית: Celtic Christianity), המכונה גם נצרות האיים (באנגלית: Insular Christianity), היא צורה של הנצרות שהתפתחה בין המאות ה־5 עד ה־8 באזורים דוברי שפות קלטיות בעיקר באיים הבריטיים. היא התבדלה ממסורות נוצריות אחרות בעיקר במסורת פולחן ובמאפיינים תרבותיים ומנהגיים מקומיים, אף על פי שהאמונה הבסיסית, כולל השילוש הקדוש, הברית החדשה, הנצרות הקתולית האירופאית נותרה זהה.

הנצרות הקלטית פעלה במרחב שבו השפעות רומאיות ורומנו-קתוליות הגיעו יחד עם מסורות מקומיות פגאניות, בדרכים של נזירות, שליחות וכנסיות מבודדות, והייתה חשופה לפחות בהתחלה למתווכים של מסורות אירי-רומיות, משפחות מלוכה מקומית ופולחן קדושים מקומיים. היא שחזרה את עצמה בדרך שונה יחסית לדרום אירופה, הן מבחינת הרגולציה הכנסייתית והן מבחינת פולחן וחיי הקהילה.

היסטוריה

איקונין של מרים הבתולה מחזיקה את ישו התינוק, הספר של קלס, המאה ה-9, אירלנד.

הנצרות כנראה הובאה לאיים הבריטיים כבר בתקופה הרומית, אך לאחר הנסיגה הרומאים במאה ה־5, התחילו קבוצות בדלנות לנצרות (בעיקר באירלנד) להפיץ אותה בכוחות עצמאיים יותר. משם, במהלך המאה ה-6 וה-7, נשלחו מיסיונרים איריים לאזורים של ויילס, סקוטלנד ואפילו צפונה באנגליה (דוגמת לינדספרן), והקימו מנזרים, מרכזי חינוך וסמינרים נוצריים. במקביל, קהילות קלטיות פעלו גם באיים הבריטיים המערביים ובקורנוול, והיו תחת השפעות הדדיות עם אירלנד.

באזורים אלו נוצרה מסורת חזקה של קדושים מקומיים; חייהם, הפצת אמונתם, והפיכת בתי המנזר למרכזים רוחניים ולימודיים. לדוגמה, בוויילס התפרסמו דמויות כמו דייוויד הקדוש שסמינרים שהוקמו סביב דמויות כאלה הפכו למרכזי עלייה לרגל. קיימות עדויות לכך שעד המאה ה-8 וה-9 החלו להתקיים שינויי הסכמה עם המסורת הרומית, במיוחד בסוגיות כמו חישוב מועד הפסחא, ולעיתים בשיטות גילוח הראש של נזירים (טונזורה).

מאפיינים מרכזיים ומנהגים ייחודיים

• מבנה כנסייתי ומנזרי: מנזרים זכו לחשיבות מרכזית, לעיתים הרבה יותר מהבישופות המקומית; הנזירות הייתה דרך חיים בולטת, ולעיתים מנזרים שימשו גם כרשתות של קהילות סביבם.
• חישוב מועד הפסחא (Easter Computus): קהילות קלטיות השתמשו בשיטות שונות לחישוב מועד הפסחא, שהובילו לחילוקי דעות עם הכנסייה הרומית. בסופו של דבר, במספר אזורים התקבל הלוח הרומי, אך זה נעשה בהדרגה ובזמנים שונים.
• טונזורה ייחודית: שיטת הגילוח של הראש לנזירים הייתה שונה במקורה ממה שנעשה ברומא או ביבשת.
• חיי נזירות, חניכה ולמידה: הקמת בתי ספר נזיריים, הקפדה על חיי סגפנות, תפילה, פשטות, וכן חיבור בין לימודי כתיבה, קריאה בספרים של הברית הישנה והחדשה, ושימור הספרות והכתב הלטיני לצד שפות מקומיות.
• קדושים מקומיים ופולחן סביבם: בנצרות הקלטית נודעו קדושים רבים מקומיים שפעלו במשך הדורות, הביאו להפצת הנצרות, ונזכרים במרבית הכנסיות המקומיות.

קדושים מרכזיים

• פטריק הקדוש - הקדוש הנוצרי הידוע ביותר באירלנד, פעילותו, מסורתיו והכתבים שלו נחשבים למרכזיים בהמרת דתם של רבים לאירלנד.
• דייוויד הקדוש - קדוש ולשי מהמאה ה-6, הקים את מנזר סנט דייווידס, נודע בחיי סגפנות, מסירות, ופשטות; הפך לפטרון ויילס.
• אילטוד הקדוש - קדוש ולשי, מייסד בית ספר מנזרי בלנדוויט מייג’ור, שהפך למרכז חינוכי דתי חשוב.
• ניניאן הקדוש - קדוש פיקטי שפעל במאה ה-4 וה-5 באזור דרום-מערב סקוטלנד (גאלוויי).
• תאילו הקדוש - קדוש ולשי נוסף, עם תרומה משמעותית בהקמת קהילות מנזרים ובפולחן המקומי ברחבי ויילס.
• קאדוג הקדוש - קדוש ולשי מהמאה ה-6, מייסד מנזר בלנקארפן והוביל קהילות רבות באזור דרום ויילס.
• קדוולדר אפ קדוול'ון - מלך ממלכת גוויניד' וקדוש ולשי מהמאה ה-7.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נצרות קלטית בוויקישיתוף