נקודת ארכימדס

נְקֻדַּת אַרְכִימֶדֶס
ג. חֹק  זֶה מַתְחִיל מִקְּטַנּוֹת, מִפָּעוּט-בְּפָעוּט,  זֶה מַתְחִיל מִשְּׁתִיקָה וּמֵאִי-הִתְעָרְבוּת,  זֶה מַתְחִיל מִבּוּרוּת הִיפֶּר-פַּרְלָמֶנְטָרִית  בְּחֻקֶּיהָ שֶׁל פִיסִיקָה אֶלֶמֶנְטָרִית,  זֶה מַתְחִיל מִשָּׁקוֹט וְחַפֵּה וְחָנוֹף  וּמֵחֹסֶר עִיּוּן בְּתוֹרַת הַמָּנוֹף,  זֶה מַתְחִיל מִידִיעָה מְנֻמֶּקֶת בְּלִי דַּי  מָה רָאוּי לְהַצִּיל וְאֶת מִי לֹא כְּדַאי,  זֶה מַתְחִיל מִכָּאֵלֶּה אֲשֶׁר מִיָּדָם  יְבֻקַּשׁ בְּיוֹם-דִּין חֵלֶק-מָה מִן הַדָּם...  זֶה מַתְחִיל... – אֲבָל לָמָּה נַגִּידָה עַד תֹּם? –  זֶה נִמְשָׁךְ עוֹד אֲפִלּוּ הַיּוֹם.
דבר, הטור השביעי, 5 בפברואר 1943

נקודת ארכימדס הוא שיר של נתן אלתרמן, שפורסם ב-5 בפברואר 1943 והיה השיר הראשון שפרסם אלתרמן במסגרת הטור השביעי, טורו בעיתון " דבר".

חלקי השיר

השיר מחולק לשלושה חלקים, תיאוריה פרקטיקה וחוק. החלק הראשון מספר אגדה אודות המצאת "תורת המנוף" של ארכימדס. החלק השני עוסק בתקופה, עליית הנאצים לשלטון, התעלמות העולם מיחסם ליהודים ופתיחתה של מלחמת העולם השנייה. החלק השלישי הוא מוסר ההסכל או נבואה של אלתרמן.

תאוריה

יוֹם אֶחָד אַרְכִימֶדֶס יָשַׁב בָּאַמְבָּט (הַיָּשִׁישׁ הֶחָבִיב... הוּא רָבַץ שָׁם בְּלִי-סוֹף)...

... הוּא יָצָא וּפָסַק: "הַמָּנוֹף... – כְּלִי נוֹשָׁן – אֵיתָנִים בּוֹ רוֹדְמִים! הַכּוֹבְשׁוֹ – הוּא יִמְלֹךְ בּוֹ! תְּנוּ לִי רַק, יַקִּירַי, נְקֻדָּה לְמִשְׁעָן, וְתֵבֵל וּמְלוֹאָהּ אֶהֱפֹךְ בּוֹ!..."

— דבר, הטור השביעי, נתן אלתרמן, נקודת ארכימדס, 5 בפברואר 1943

ה"טור" מתחיל בסיפור על ארכימדס "היושב באמבט", בפרפרזה לסיפור אאורקה, רק שהפעם הוא חושב על טיבו של המנוף. אלתרמן מנסח מחדש את המשפט המפורסם של ארכימדס על המנוף "תנו נקודת מִשען, ואניף את העולם". ממשפט זה נובע המושג "נקודה ארכימדית"

פרקטיקה

וַיְהִי לַיִל וּבְמִינְכֶן, בְּסֵתֶר בֵּי-בִּירָה, נִתְכַּנְּסוּ בְּנֵי-שָׂטָן שֶׁהִגִּיעוּ הָעִירָה. – – שָׁם חָרְשׁוּ מְזִמָּה עַד הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירָה....

....הֶעֱמַדְנוּ מָנוֹף לְהִפּוּךְ הָעוֹלָם וּנְקֻדַּת-מִשְׁעָנוֹ – הַשִּׁסּוּי בַּיְּהוּדִים....

— דבר, הטור השביעי, נתן אלתרמן, נקודת ארכימדס, 5 בפברואר 1943

החלק השני עוסק בעלייתו של היטלר לשלטון, הוא מתחיל מהפוטש במרתף הבירה "וַיְהִי לַיִל וּבְמִינְכֶן, בְּסֵתֶר בֵּי-בִּירָה". ועובר לביקורתו של אלתרמן על על שתיקת ועל אי התערבות העולם ומנהיגיו בעניין שואת היהודים והרדיפה שעברו היהודים מאז עלה היטלר לשלטון "וּבְאַרְצוֹת דֶמוֹקְרָטִים דֻּבַּר וְהֻחְלַט: אַל נַחְרִיד נָא תֵּבֵל עַל עַמֶּיהָ! הַמָּנוֹף הוּא פְּרָטִי וּנְקֻדָּה רַק אַחַת מַקִּיזָה מִתַּחְתָּיו אֶת דָּמֶיהָ...".הקטע מסתיים.

את ביקורתו לעולם אלתרמן ימשיך כחודש וחצי אחר-כך בטור "בעיית הפליטים" המדבר על ילד יהודי באירופה.

חוק

החלק השלישי בשיר הוא מעין מוסר השכל או נבואה.

הוא מכיל את התוכחה מהבית הקודם, על אי ההתערבות, ומזכיר שהבעיה מתחילה ברגע שיש אנשים שפגיעה בהם נעשית מותרת "מָה רָאוּי לְהַצִּיל וְאֶת מִי לֹא כְּדַאי". אך הוא גם מזהיר שאסור להתעלם אפילו מהדברים הקטנים בפגיעה בדמוקרטיה "זֶה מַתְחִיל מִקְּטַנּוֹת, מִפָּעוּט-בְּפָעוּט". ומזהיר מפני אלו שינסו לשבש את החוקים הבסיסיים של הדמוקרטיה "זֶה מַתְחִיל מִבּוּרוּת הִיפֶּר-פַּרְלָמֶנְטָרִית בְּחֻקֶּיהָ שֶׁל פִיסִיקָה אֶלֶמֶנְטָרִית".

הוא מסיים את השיר במילים "זֶה מַתְחִיל... – אֲבָל לָמָּה נַגִּידָה עַד תֹּם? – זֶה נִמְשָׁךְ עוֹד אֲפִלּוּ הַיּוֹם." דבר הגורם לכך שהשיר יישאר "ירוק עד"

אזכורים בתרבות

• מיקי גבריאלוב, "חוק", קליפ בערוץ "מיקי גבריאלוב", באתר יוטיוב

לקריאה נוספת

• נקודת ארכימדס באתר הקיבוץ המאוחד