נקרופיליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נקרופיליהיוונית: νεκρός - גופות ו-φιλία - חיבה) הוא שמה של פאראפיליה המאופיינת במשיכה מינית לגופות ובהגעה לאורגזמה באוננות עם גופות אלה. בדרך כלל משמש המונח לתיאור תופעות כמו שאיבת הנאה מינית מהמתת אנשים אחרים, קיום קשר שבו הצד השני פסיבי ודומם לחלוטין, או לקיום דבקות חד-צדדית של אדם חי באדם שמת. הנקרופילים נחשבים לרוב לסובלים מבעיה נפשית.

ההפרעה מוכרת גם בשמות הבאים: נקרלגניה, קרופיליזם, נמקרוציטוס, אמטופיליה ונמקליזיס. [1]

במרבית המקרים, הנקרופילים סובלים מהפרעות נפשיות והפרעות אישיות מורכבות. מחקרים מראים שהם שואבים את הנאתם מעצם העובדה שהם צופים או מקיימים מגע מיני עם אדם חסר אונים שאינו מסוגל להתנגד.

נטיות נקרופיליות, על פי ה-DSM, הופכות לסטייה מינית ברגע שגורמות לאדם או לאחרים סבל, חוסר נוחות, בעיה בשיפוט או בניהול אורח חיים תקין. ה-DSM מסביר כיצד עשויה להתבטא הנקרופיליה, ביניהם אנשים שאוהבים שבני זוגם מעמידים פני מתים במהלך פעילות מינית, אנשים שמפנטזים על מגע מיני עם גופות על אף שמעולם לא התנסו בכך בפועל, אנשים שנהנים מעיסוק ומגע בגופות, גם כזה שאינו מינית, ונוספים.

ברוב התרבויות נקרופיליה נחשבת כפגיעה מוחלטת בכבודו של האדם המת. כך, ברוב המדינות המפותחות, קיום יחסים עם גופת אדם נחשבת לעבירה פלילית ומוטל בגינה עונש. ב-2018 פסק בית המשפט העליון כי החוק בישראל אינו מחשיב נקרופיליה כעבירה פלילית.[2]

בדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבירה זו נחשבת לטאבו מוחלט ברוב הדתות ולאקט מיני לא לגיטימי.

אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי השייח המרוקאי עבד אל-בארי אל-זמזמי(אנ') מותר לקיים יחסי מין עם גופה בתנאים מסוימים.

בפברואר 2012 חידש איש הדת המרוקאי עבד אל-בארי אל-זמזמי, פתווה שלו ממאי 2011, המתירה נקרופיליה עד שש שעות לאחר המוות בין בני זוג שנישואיהם נערכו כדת וכדין, מאחר, שלדבריו, הסכם הנישואין אינו פג עם מות אחד הצדדים.[3]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלכה היהודית, יש איסור כללי של הנאה מגופת המת, בכל מקרה, אדם המקיים יחסי מין עם אישה מתה שהייתה נשואה לאדם אחר טרם מותה, אמנם אינו עובר על איסור עריות, אך עובר על איסור 'מקשה עצמו לדעת' ומוציא זרע לבטלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי כתבי הרודוטוס, המצרים הקדמונים המתינו שלושה-ארבעה ימים בטרם הביאו לחניטה אישה יפה על מנת שתרקיב מעט, מחשש לפעילות מעין זו בקרב החונטים.[4]

סיפור קדום של נקרופיליה מופיע בתלמוד בבלי: לאחר שמרים החשמונאית נהרגה, טמנה המלך הורדוס בדבש, למשך שבע שנים על מנת לשמר את גופתה. לדעה אחת על מנת לשכב איתה ולדעה אחרת על מנת שיראו שנשא בת מלך.[5]

מקרי נקרופיליה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדי שטוייר היה האדם היחיד מאז קום המדינה אשר הורשע בבעילת גופות וריצה על כך עונש מאסר בפועל. מעשי הנקרופיליה שלו הוגדרו בישראל כעבירות על שני סעיפים בפקודת החוק הפלילי כפי שנוסחה באותם ימים - כניסה שלא ברשות לבתי קברות וביזוי גופת אדם.[6]

שטוייר נולד בגרמניה הנאצית ב-1 באפריל 1938 לאם יהודייה וקצין גרמני ששירת באס אס. כילד נאלץ לנדוד עם אמו מבית לבית וממקלט למקלט בניסיון לחמוק מהפצצות של מטוסי בעלות הברית על ערי גרמניה. בפברואר 1945 שהו שטוייר ואימו בדרזדן כשהעיר ספגה הפצצה מאסיבית, בלילה שבין ה-13 ל-14 בפברואר נחרבה דרזדן לחלוטין ו-25 אלף אזרחים נהרגו. בין הקורבנות הייתה אימו של שטוייר, שככל הנראה לקתה בהתקף לב. בנה, אז ילד בן שש, שכב לצד גופתה במשך ימים. "הפכתי לנקרופיל בגלל הנאצים", טען שטוייר. לאחר המלחמה נדד שטוייר ברחבי אירופה ובתקופה זו היה עד למעשי רצח ואונס רבים במהלך הקרבות על אדמת גרמניה.

בשנת 1948 שטוייר עלה ארצה, גדל והתחנך בתל אביב, בבית הספר התיכון "מונטיפיורי" במגמת מכניקה וחשמל. בתחילת שנות ה-60, נשא לאישה את רינה, והחל לעבוד במפעל הפלדה "סולפק" בכפר סבא. לאחר כשנה ושמונה חודשים פוטר מעבודותו ובאותה תקופה החלה גם הידרדרות ביחסים עם אשתו אשר לקחה את בנם המשותף וטסה לגרמניה. נראה שכאן חלה נקודת השבר שבה השתנו חייו, לאחר שהתגרש הוא החל לצלם בחורות צעירות ונערות ובנוסף לכך, היה עורך להן מבחני בד, ומי שנבחרו היו מככבות בסרטי פורנוגרפיה בבימוי עליהן היו מקבלות תשלום רחב מצידו. בחלק מהסרטים הופיעו הנערות ביחד עם כלבים. כאשר בהמשך כשנתפס, הורשע בין היתר בסעיף "משכב עם בעלי חיים", הפרעה נוספת, נדירה גם היא הנקראת זואופיליה, משיכה לבעלי חיים.

שטוייר נהג לפתות נערות מאזור השרון באמצעות כסף על מנת לקיים עימן יחסים. מעט לפניי שתכנן נסיעה לגרמניה שטוייר הלך לבית הקברות להוציא גופה. שם התחילה תחילת דרכו הנקרופילית בה נהג להגיע לבית העלמין בחולון בשעות הבוקר על מנת לברר על מועד הלוויתן של נערות שקרובות אליו. לאחר שהיה מגלה את מועד ההלוויה של אותן נערות, היה מגיע ונטמע בקהל האבלים על מנת לשנן את מיקום הקבר. בליל אותו היום היה חוזר עם מכוניתו על מנת להוציא את הגופה, לבצע בה את זממו ולהחזירה השכם בבוקר לפני הגעת עובדי בית הקברות.

חקירת המשטרה העלתה שעובדי בית העלמין הבחינו לא פעם ברגבי עפר שכיסו את הקברים הטבריים של הנערות אך לא העלו על דעתם כי מדובר במעשה נקרופילי, ובעיקר חשבו כי מדובר בבעלי חיים שעברו במקום. שטוייר נעצר במקרה על ידי בלשי ימ"ר תל אביב שם גילו לראשונה על פעילותו של נקרופיל ישראלי שפעל במדינת ישראל. לאחר תפיסתו, הודה שטוייר בארבעה מקרים אשר כולם תועדו בביתו באמצעות מצלמה, לצורך הפקת סרטים שנועדו לסיפוקו. באחד מהמקרים הללו, שטוייר לא החזיר את גופת הנערה לבית העלמין וקבר אותה בחורשת ביתו. לאחר שנים, נהג בולדוזר תמים שעבד במקום גילה את השלד של הנערה המדוברת. בעת תפיסתו על ידי חוקרי משטרת תל אביב, שטוייר לא הכחיש את העובדות והודה בביצוע מעשיו. הוא הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב במספר סעיפים:

  1. מעשים מגונים בקטינות.
  2. קיום יחסים עם קטינות מתחת לגיל ההסכמה
  3. משכב עם בעלי חיים
  4. ביזוי גוויות

שטוייר ריצה את עונשו בכלא רמלה ושוחרר לאחר פחות משנתיים בגיל 31, ומשם נשלח לטיפול בבית החולים באר יעקב, שם סייע לרופאים מתמחים בכתיבת עבודות אוניברסיטאות. כאדם חופשי, חזר שטוייר לגור בתל אביב ועסק למחייתו בגרפיקה ובתיקון מכשירי חשמל ואלקטרוניקה. בשנת 1975 טס לאנגליה וזמן קצר לאחר מכן טס לתאילנד על מנת לפתוח עסק למכירה ותיקון מוצרי חשמל.

לא ברור מה עלה בגורלו של פרדי שטוייר ואם הוא עדיין בין החיים. כל ניסיון לאתר אותו ואת משפחתו עלה בתוהו. מאז היעלמותו של שטוייר לא היה עוד מקרה של נקרופיליה בישראל.

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2021 דייוויד פולר, הודה באשמה ברציחות של וונדי קנל וקרוליין פירס ב-1987, הודה גם בהתעללות מינית בגופות של נשים וילדים במשך 12 שנים, לפי חדשות ה-BBC.[7] כאשר הבלשים הבריטים ערכו חיפוש בביתו של עובד בית חולים בקשר לרצח של שתי נשים, הם מצאו כונני מחשב נסתרים, תקליטורים וכרטיסי זיכרון המפרטים שנים של עבירות מין קשות. יותר מ-14 מיליון תמונות שנחשפו על ידי בלשים חשפו אינספור זוועות, כולל פורנוגרפיית ילדים וצילומים של פולר תוקף מינית גופות בבתי חולים בקנט, אנגליה. כוננים קשיחים ויומנים בכתב יד, מוסתרים מאחורי רהיטים, פירטו את הגילאים של אלה שהוא התעלל בין 2008 ל-2020, כך דיווחה סקיי ניוז. הקורבן הצעיר שלו היה ילד בן תשע, והקורבן הבכור שלו היה אישה בת 100. פולר אמר כי העבירות התרחשו בחדרי המתים של בית החולים, שם עבד כמפקח טכני מאז 1989,החוקרים זיהו עד כה 99 קורבנות פוטנציאליים בחדר מתים, מתוכם 78 זוהו, אך מאמינים שייתכנו עוד מאות לפי דיווחים של סקיי ניוז. לפי דיווחים, זה עלה 1.5 מיליון ליש"ט לגייס 150 קציני קשר משטרה-משפחה עם המשימה לבקר את משפחות הקורבנות בקנט, סאסקס ואסקס, בדרום-מזרח אנגליה.

טרם נקבע מועד לגזר דינו של פולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]