נרווים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נרווים היו שבט בלגי חזק והתגוררו בצפונה של גאליה, בשטח התואם למרכזה של בלגיה המודרנית מבריסל ועד החלקים הצפוניים של צרפת. הנרווים גבלו במנפים לאורך נהר הסכלדה במערב ובאבורונים במזרח. ריחוקם ממרכזי התרבות הים תיכונית מנע קשרי מסחר פוריים עם רומא ויוון וכתוצאה מכך שמרו במידה רבה על ייחודם, בדומה לשבטים בלגים אחרים. שלטו על מספר שבטים קטנים נוספים.

כתוצאה ממיקומם הגאוגרפי, בסמוך לנהר הריין, הושפעו מאוד מהתרבות הגרמאנית. שפתם מזכירה מאפיינים גרמאנים רבים. יוליוס קיסר, בספרו מלחמת גאליה מתאר את הנרווים כעם לוחמני ואמיץ. בעת מלחמת גאליה היו אויביו המרים של יוליוס קיסר. השתתפו בקואליציה הבלגית שלקחה חלק בקרב סאביס בשנת 57 לפנה"ס. בקרב זה בלטו באומץ לבם. בהמשך, השתתפו במרד האבורונים תחת הנהגתו של אמביוריקס בשנת 53 והטילו מצור על מחנהו של קיקרו.

לאחר השלמת הכיבוש הרומאים בנו את העיר באגאקום (Bagacum; באווה Bavay המודרנית). נודעו כיצרני דגן חשובים. במחצית הראשונה של המאה ה-5 נכבשו על ידי הפרנקים.

הנרווים והמנפים מופיעים בספרי הקומיקס של אסטריקס.