נרם-סין מאשנונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נרם־סיןאכדית: dna-ra-am-dEN.ZU, Narām-Sîn) היה מלך אשנונה אמורי[1] במשך תשע שנים לפחות[2] במהלך סוף המאה ה־19 לפנה"ס, בתקופת כוחה הפוליטי הקצרה. הוא ירש את אביו איפיק־אדד השני, מלך אשנונה, והיה בן דורו של שמשי־אדד הראשון, מלך מסופוטמיה העליונה.[3]

כמו מלכים אחרים מאשנונה, הוא הקדים את שמו בקידומת מגדירה (אנ') המציינת באכדית אלוהות (אנ').[2] כתובת המוקדשת לְאלוהות לחיי המלך נמצאה בקיתירה.[1][4][5] חותם של אחד ממשרתיו נמצא באוצר מקדש בקוריון (אנ') שבקפריסין.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 178, 307
  2. ^ 1 2 Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003-1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 553, ISBN 978-1-4426-7803-3
  3. ^ Douglas R. Frayne, Naram-Suen and the Mušḫuššu Serpents, Journal of the American Oriental Society 102, 1982, עמ' 511–513 doi: 10.2307/602304
  4. ^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003-1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 554, ISBN 978-1-4426-7803-3
  5. ^ Ernst F. Weidner, Helen Thomas, The Inscription from Kythera, The Journal of Hellenic Studies 59, 1939/ed, עמ' 137–138 doi: 10.2307/626920‏, JSTOR 626920
  6. ^ Douglas Frayne, Old Babylonian period (2003-1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 555, ISBN 978-1-4426-7803-3