נר לאחד נר למאה

נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו היא שישנם מעשים שבהם אותה התועלת הצומחת ליחיד יכולה להועיל גם לרבים. הביטוי עוסק באורו של נר שיכול להועיל למאה בני אדם כשם שהוא מועיל לאדם יחיד.

מקור הביטוי

בגמרא מובא ביטוי זה בסוגיית אמירה לנוכרי, כהסברו של רבא לדין לפיו מותר ליהודי להשתמש באור הנר שהדליק גוי בשבת (דבר שאסור ליהודי משום מלאכת מבעיר), אם הגוי הדליק אותו לשימוש עצמי, אף כשידוע לו שיהודי ייהנה מכך. בסוגיית הגמרא עולה הבדל בין פעולות כגון הדלקת נר ובניית כבשׁ – שעשייתן יכולה להועיל גם לרבים, אפילו אם נעשו בשביל היחיד – לבין פעולות כגון שאיבת מים ותלישת עשבים – שמועילות לרבים רק אם נעשו בהיקף מתאים.

ביטויים דומים

• ארבעה לצלא ארבעה לצללא - ביטוי המופיע בתלמוד בהקשר לדין בר מצרא. משמעותו, לפי אחת האפשרויות המובאות בפירוש רש"י:

צלא - רצען עני, וצללא - רצען עשיר, וכך אמר לו: 'ארבע ככרות צריכין לרצען עני למאכלות ביתו ליום כמו שצריכין לעשיר'.

• שבועה לאחד שבועה למאה - הלכה לפיה מי שנשבע לאמת את דבריו מול תביעת תובע אחד לא יידרש להישבע שוב על היותו פטור מאותה תביעה אם ייתבע עליה על ידי תובע אחר.