נשים קטנות (סרט, 1933)
כרזת הסרט נשים קטנות | |
מבוסס על | נשים קטנות מאת לואיזה מיי אלקוט |
---|---|
בימוי | ג׳ורג׳ קיוקור |
הופק בידי | מריאן ק. קופר |
תסריט | ויקטור הירמן, שרה י. מייסון |
עריכה | ג'ק קיצ'ין |
שחקנים ראשיים |
קתרין הפבורן ג'ואן בנט פול לוקאס ג'ין פארקר פרנסס די ספרינג ביינגטון |
מוזיקה | מקס שטיינר |
צילום | הנרי ו. ג'ררד |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | RKO Radio Pictures |
חברה מפיצה | RKO Radio Pictures |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 16 בנובמבר 1933 |
משך הקרנה | 117 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט רומנטי |
תקציב | $424,000[1] |
הכנסות | $2,000,000[1] |
הכנסות באתר מוג'ו | littlewomen33 |
פרסים |
|
דף הסרט ב־IMDb | |
נשים קטנות (באנגלית: Little Women) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1933, בבימויו של ג'ורג' קיוקור ובכיכובן של קתרין הפבורן, ג'ואן בנט, פרנסס די וג'ין פארקר. התסריט שנכתב בידי שרה י' מייסון וויקטור הירמן מבוסס על הרומן באותו שם מאת לואיזה מיי אלקוט שיצא לאור ב-1868.
הסרט הוא העיבוד השלישי לקולנוע של הספר. שני סרטי ראינוע יצאו לפניו. ב-1917 יצא סרט עם מינה גריי,[2] וב-1918 יצא סרט אילם נוסף עם דורותי ברנרד.[3] אחרי הגרסה הקולנועית הראשונה הופק ב-1949 עיבוד נוסף בכיכובם של ג'ון אליסון, אליזבת טיילור ופיטר לופורד וב-1994 יצא לאקרנים הסרט "נשים קטנות" בכיכובה של וינונה ריידר.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מתרחשת בקונקורד שבמסצ'וסטס בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית. הסרט מתמקד במאבקיהן ובהרפתקאותיהן של ארבע האחיות לבית מארץ' ואימן האוהבת, המכונה בחיבה בשם מרמי (בגילומה של ספרינג ביינגטון). המשפחה מחכה לשובו מהמלחמה של האב המשרת כקולונל וכומר בצבא האיחוד. ג'ו (קתרין הפבורן) היא נערה נמרצת שמשמשת כבת לוויה לדודתה האמידה (עדנה מיי אוליבר). היא חולמת להיות סופרת מצליחה, ובינתיים היא כותבת מחזות שאחיותיה מבצעות לפני קהל ילדים. איימי (ג'ואן בנט) היא יפה אבל אנוכית. מג (פרנסס די) עובדת כתופרת, ובת' העדינה (ג'ין פארקר) מתאמנת בנגינה על קלאוויקורד, כלי נגינה ישן שזקוק לכוונון.
הבנות מתיידדות עם לורי (דאגלס מונטגומרי), צעיר שמגיע לגור עם סבו, מר לורנס (הנרי סטיבנסון), השכן העשיר של משפחת מארץ'. הן מוזמנות לנשף מפואר בבית משפחת לורנס, ושם פוגשת מג את המורה הפרטי של לורי, ג'ון ברוק (ג'ון לודג'). במהלך החודשים הבאים ג'ון מחזר אחרי מג, סיפור קצר ראשון מאת ג'ו יוצא לאור, ובת' מקבלת את הצעתו של מר לורנס, לבוא ולנגן בפסנתר שבביתו.
מרמי מגלה שבעלה מחלים מפציעה בבית חולים בוושינגטון, והיא נוסעת אליו כדי לטפל בו. בהיעדרה בת' נדבקת מתינוק של השכנים במחלת השנית. היא מחלימה אבל בבריאות רופפת. ההורים חוזרים הביתה, ומג מתחתנת עם ג'ון. לורי מצהיר על אהבתו בפני ג'ו, אבל היא דוחה את הצעת הנישואים שלו. ג'ו עוברת לגור בניו יורק ולפתח את קריירת הכתיבה שלה. היא גרה בחדרים שכורים שם היא פוגשת את פרופסור באר (פול לוקאס) בלשן גרמני עני. בעזרתו ובעידודו ג'ו משפרת את הכתיבה שלה, ופותרת את סבך רגשותיה לגבי לורי.
מצבה הבריאותי של בת' מתדרדר והיא קרובה למות. ג'ו חוזרת לקונקורד כדי להיות איתה. אחרי מותה של בת', מגלה ג'ו שאיימי, אותה לקחה הדודה מארץ' כבת לווייתה באירופה, התאהבה בלורי והסכימה להינשא לו. פרופסור באר מגיע מניו יורק כדי להציע נישואים לג'ו, והיא מקבלת את הצעתו. אחר כך איימי ולורי מתחתנים.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קתרין הפבורן – ג'וזפין "ג'ו" מארץ'
- פרנסס די – מרגרט "מג" מארץ'
- ג'ואן בנט – איימי מארץ'
- ג'ין פארקר – אליזבת' "בת'" מארץ'
- ספרינג ביינגטון – מרמי מארץ'
- דאגלס מונטגומרי – תיאודור "לורי" לורנס
- פול לוקאס – פרופסור באר
- עדנה מיי אוליבר – הדודה מארץ'
- הנרי סטיבנסון – מר לורנס
- ג'ון דייוויס לודג' – ברוק
- סמואל ס. הינדס – מר מארץ'
- נידיה וסטמן – מאמי
- הארי ברספורד – דוקטור בנגס
- מייבל קולקורד – האנה
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דייוויד או. סלזניק לא קיבל קרדיט על עבודתו בסרט, אבל הוא חזר ל-RKO מ-MGM כדי לפקח על ההפקה.[4]
לבקשתה של הפבורן מעצב התלבושות וולטר פלונקט יצר את שמלתה לדמות של ג'ו על פי תלבושת בתמונה של סבתה מצד אימה. פלונקט עיצב מחדש את התלבושות של ג'ואן בנט כדי להסתיר את עובדת היותה בהיריון מתקדם. בנט לא סיפרה על הריונה לג'ורג' קיוקור כשהוא ליהק אותה לתפקיד.
לואיס קלוסר הייל לוהקה לשחק בתפקיד הדודה מארץ'. אחרי מותה ב-26 ביולי 1933, החליפה אותה השחקנית עדנה מיי אוליבר.[5]
תקציב הסרט היה מיליון דולר. 4,000 איש עבדו במהלך השנה של הפקת הסרט. 3,000 פריטים שונים בהם תלבושות, ריהוט, ואביזרים ביתיים נבדקו שהם מתאימים לתקופה. הוב ארווין, אמן ומעצב פנים, נשכר כדי לפקח על עיצוב הסט. ביתה של לואיזה מיי אלקוט במסצ'וסטס שימש כמודל לבית משפחת מארץ' בסרט.[5] צילומי החוץ נערכו באגם לנקסטר בסאנלנד, פרובידנציה רנץ' בהוליווד הילד, ובוורנר ברוס רנץ' בפסדינה.[6]
יציאה לאקרנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרנת הבכורה של הסרט הייתה ב-16 בנובמבר 1933 באולם המוזיקה רדיו סיטי. הוא שבר שיאי צפייה ונרשמו רווחים של 100,000 דולר בשבוע הראשון להקרנתו.[5]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התסריטאים שרה ו. מייסון ובעלה ויקטור הירמן זכו בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר והפסיד לסרט "תהלוכה". ג'ורג' קיוקור היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר והפסיד לפרנק לויד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נשים קטנות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "נשים קטנות", באתר נטפליקס
- "נשים קטנות", באתר AllMovie (באנגלית)
- "נשים קטנות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "נשים קטנות", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "נשים קטנות", באתר אידיבי
- "נשים קטנות", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "נשים קטנות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "נשים קטנות" באתר TCM Movie Database
- "נשים קטנות" בקטלוג מכון הסרטים האמריקאי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Richard Jewel, 'RKO Film Grosses: 1931-1951', Historical Journal of Film Radio and Television, Vol 14 No 1, 1994 p55
- ^ Little Women (1917) on IMDb
- ^ Little Women (1918) on IMDb
- ^ Edwards, Anne (1985). A Remarkable Woman: A Biography of Katharine Hepburn. New York: William Morrow & Company. p. 110. ISBN 0-688-04528-6.
- ^ 1 2 3 Little Women (1933) profile, tcm.com; accessed June 27, 2017.
- ^ "Little Women". American Film Institute. נבדק ב-16 באוגוסט 2017.
{{cite web}}
: (עזרה)