נשימה מעגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נשימה מעגליתאנגלית: Rebirthing) היא שיטת טיפול המבוססת על תרגול נשימה שמטרתה היא טיפול בבעיות רגשיות, שחרור מתחים, שינוי דפוסי התנהגות וכדומה. השיטה מתבססת על ההנחה שבעיות רגשיות רבות נובעות מזכרונות מודחקים מתקופת הלידה והילדות המוקדמת. אלו יוצרים, לטענת העוסקים בשיטה, "חסימות" שתהליך הנשימה המעגלית מאפשר "פתיחה" שלהן. בשנים האחרונות השיטה צוברת פופולריות ברחבי העולם כחלק מגל הניו אייג'. יחד עם זאת, אין מחקרים מבוקרים שמעידים על יעילותה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאונרד אור וסונדרה ריי פיתחו את שיטת הנשימה המעגלית בשנת 1974. לאונרד אור חווה הארה אשר נגרמה, לטענתו, על ידי צורת נשימה שונה. באותה הארה הוא חווה מחדש, לטענתו, זיכרונות מלידתו. אור האמין שעל ידי חזרה לחוויית הלידה תוך כדי ביצוע נשימה מעגלית ניתן לבצע ריפוי של "טראומת הלידה".

עקרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשימה מעגלית היא נשימה מודעת בה נשמר הרצף בין קצה השאיפה וקצה הנשימה. ההימנעות מהפסקות יוצרות "עיגול" ו"רצף" של הנשימה. לדעת המטפלים, טכניקת הנשימה מביאה את המתרגל למצב בו התנגדויות והגנות האופייניות להתנהגותו נחלשות, דבר המאפשר העלאת זיכרונות, רגשות ותחושות שנסתרות מ"התודעה המודעת" שלו. לדעתם, השילוב של רגיעה עמוקה, פתיחות של הגוף והרוח וקליטה מוגברת של חמצן מסייע בטיפול בדברים שחוסמים את "הזרימה הטבעית" של הגוף.

מבחינה ביולוגית כאשר הנשימה המעגלית מהירה, היא מעוררת את המערכת הסימפטטית (תת-מערכת במערכת העצבים האוטונומית, האחראית על התמודדות עם מצבי דחק). העוררות שנוצרת במערכת מביאה לתגובות רגשיות וגופניות אינטנסיביות, אשר בהמשך מביאות לפורקן רגשי מרפא לטענת מטפלים מהתחום. הפורקן הרגשי בשילוב עם מעבר לנשימה איטית ו"רכה" יותר מביא להפעלה של המערכת הפאראסימפטטית (תת-מערכת במערכת העצבים האוטונומית - האחראית על הרגעה, שגשוג ושימור), בעט הנשימה הדם הופך לבסיסי יותר (נוגד חומציות בדם) וזה כשלעצמו יכול להיות תהליך מרפא לאנשים הסובלים מחומציות יתר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תמי דגים- נוימן, ריברסינג: עוצמת נשימת החיים.
  • אור חנה, כמו אוויר לנשמה, הוצאת אסטרולוג משכל.
  • Orr Leonard and Ray Sondra. “Rebirthing in the New Age”, Celestial Arts, Berkeley, CA, 1977

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]