נתב (מקצוע)

נתב הוא אדם המסייע בניווט כלי שיט גדולים בכניסה לנמל וביציאה ממנו, ובמקרים מסוימים אף באזורי שרטונות ואזורים אחרים שבהם יש סכנות לתנועה הימית.

את תפקיד הנתב בישראל ממלא רב חובל בדימוס המכיר את האזור היטב. התפקיד נחשב לנחשק משום שבדרך כלל משולמת בו משכורת גבוהה, ובניגוד לתפקיד רב חובל של אונייה, אינו מצריך היעדרות ממושכת מנמל הבית. עם זאת, מדובר בתפקיד מורכב, שיכולים לבצע רק ימאים בעלי ניסיון של עשרות שנים.

מרבית הנמלים מחייבים שימוש בשירותיו של נתב לכל תנועה של כלי שיט מעל גודל מסוים אל תוך הנמל ואל מחוצה לו. מבחינת המשפט הימי, הנתב רק מייעץ לרב החובל של כלי השיט עליו הוא עולה, למרות שהאחרון הוא תמיד הסמכות העליונה ובעל האחריות היחיד לבטיחות כלי השיט. בפועל, הנתב מורה בדרך כלל ישירות לצוות הגשר כיצד לתמרן את כלי השיט.

לרוב עולה הנתב לכלי השיט לפני כניסתו לנמל באמצעות "סירת נתב", כלי שיט ממונע שבאמצעותו מגיע הנתב לכלי השיט המנותב, אך במקומות מסוימים מקובל שימוש במסוק לצורך זה. לעיתים קרובות נדרש טיפוס של עשרות מטרים בסולם חבלים לצורך מעבר מסירת הנתב לסיפון כלי השיט הגדול, פעולה מסוכנת בכלל ופרט מכיוון שהדבר מתבצע גם בתנאי ים קשים, כל עוד לא הופסקה פעילות הנמל.

הנתב מנווט את הספינה מתוך ניסיונו והיכרותו המעמיקה עם האזור שבו הוא פועל, ומסייע למנוע תאונות העלולות להיגרם מחוסר היכרות של צוות הספינה עם מכשולי הניווט במקום. לאוניות מטען גדולות דרוש מרחק של מספר קילומטרים כדי לעצור, וכל טעות של הצוות עלולה להסתיים בנזק עצום. לפיכך, לתפקיד הנתב חשיבות רבה לכניסה ויציאה בטוחה של כלי שיט מהנמל. הנתבים נדרשים להכיר גם מגוון כלי שיט ואת תצורות ההיגוי ומגבלות השליטה בהם.

בישראל, כ-30 נתבים, שכל אחד מהם מבצע כ-1000 תמרוני אוניות מדי שנה^[1].