נתה דושניצקי-קפלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתה דושניצקי-קפלן
2נתה בסטודיו.jpg
לידה 1 באפריל 1918
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במאי 2005 (בגיל 87)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נתה (נתניה) דושניצקי-קפלן (1 באפריל 191820 במאי 2005), שנודעה רק בשמה הפרטי, הייתה ציירת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתה נולדה באלכסנדריה שבמצרים, אליה עבר אביה, ד"ר משולם לבונטין, מתל אביב, לרגל תפקידו כרופא גדוד נהגי הפרדות הציוני. נתה נקראה על שם סבה, אבי אמה (גניה), נתן דונביץ. סבה, אבי אביה הוא זלמן דוד ליבונטין. בהיותה תינוקת, בשנת 1919, שבה עם הוריה לישראל והם חזרו והתיישבו בתל אביב, שם למדה בשנים 1935-1923 בגימנסיה הרצליה.

ב-1936 למדה מזכירות וניהול בלונדון, ושבה לארץ ישראל ב-1938. נתה נישאה לגבי ברדי, שאיתו התגוררה בקפריסין, אך בשנת 1940, בעקבות מלחמת העולם השנייה חזרה לתל אביב, שם נולד בנה דוד (דדי). לאחר מכן נפרדה מבעלה. בשנת 1942 נישאה לידיד נעוריה המהנדס גרשון דושניצקי ובשנת 1948 נולד בנה ליאור. בשנת 1954 נפטר בעלה, בגיל צעיר. אחיה הצעיר הוא המשפטן פרופ' אביגדור לבונטין.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתה החלה לצייר מאוחר, לאחר שנישאה פעמיים ולאחר שילדה שני ילדים. ב-1955, לאחר מות בעלה השני, החלה את דרכה האמנותית בלימודי עיצוב פנים בבית הספר לעיצוב "פארסונס" בניו יורק. ב-1957 נישאה לד"ר מיכאל קפלן ושנה לאחר מכן החלה ללמוד ציור אצל טובה ריכטר. בשנים 1959–1960 למדה נתה אצל מינה זיסלמן, ואחר כך בשנים 1962–1963 למדה במכון אבני בתל אביב. בין מוריה היו יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. מאז הרבתה לסייר, לצייר ולהציג בגלריות ובמרכזי אמנות שונים בישראל ומחוצה לה, ומדי פעם שהתה תקופות ממושכות בלונדון ובפריז.

כתלמידה של שטרייכמן וסטימצקי שמה של נתה נקשר ל"אופקים חדשים", והיא שילבה את האור והצבע הישראליים שאופייניים לסגנון זה, יחד עם הסגנון האירופאי של אור רך יותר, ושל ארגון ואיפוק. היא פיתחה סגנון אישי משלה - נופים ודיוקנאות אקספרסיביים, שהפכו מופשטים יותר ויותר, עם משיכות מכחול עזות ובוטות ועם צבעים חיים וחזקים על בדים גדולים מאד. נתה הייתה ציירת נמרצת מאד, שהטיחה צבעים בבד, וציירה רק בעמידה, כדי להשיג את עוצמת ותנופת המכחול. כמה מבקרים כינו את סגנונה "גברי", והופתעו מהניגוד הבולט בין דמותה השברירית והאלגנטית, לבין ציוריה הגדולים והבוטים. לאחר פטירתו של בנה הבכור דדי, בשנת 1996, הפכו ציוריה למופשטים ורוחניים יותר.

נתה הייתה חברה באגודות הציירים בישראל, בפריז ובלונדון, והמשיכה להציג בתערוכות קבוצתיות חשובות וגם בתערוכות יחיד בארץ ובחוץ לארץ, ולזכות בשבחים ובפרסים. עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים וכן ובמוסדות ציבור בישראל ובחוץ לארץ, ובהם במוזיאון תל אביב לאמנות, בבניין הסוכנות היהודית, אוניברסיטת תל אביב, בית ההסתדרות, בית התנ"ך, ובניין האספה הלאומית הצרפתית (פריז).

נתה נפטרה בביתה בתל אביב. נקברה בבית העלמין קריית שאול.[1]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת התערוכה במשכן לאמנות, חולון, 1988. משמאל: דויד גלעדי, נתה קפלן, יחיאל שטריימן ואפרים ליפשיץ.

בשנת 1965 הציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה צ'מרינסקי בתל אביב. ומאז השתתפה בתערוכות רבות, בעיקר בחוץ לארץ.

בשנת 1988 ערכה תערוכה רטרוספקטיבית במשכן לאמנות בחולון, והאוצר היה הצייר יחזקאל שטרייכמן, שגם נשא את דברי הפתיחה.

בשנת 2001 הציגה בבית האמנים בתל אביב, תערוכה מעבודותיה המגוונות שציירה בארץ ובחוץ לארץ, ובהתאם לכך נקבע שם התערוכה "בין עין כרם לפריז". האוצרת הייתה פרופ' גילה בלס, שעוד קודם לכן חקרה את יצירתה של נתה, ובשנת 2000 פרסמה עליה ספר בשם נתה קפלן.[2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציון לשבח על התמונה "דיוקן אמי" בתחרות פורטרטים על שם פול-לואי ויילר מטעם האקדמיה לאמנויות יפות, פריז (1979).
  • תעודה ומדליית ברונזה מטעם המכון האקדמי של פריז על ציורה "זיכרון" (1992).
  • פרס "יד הזהב" מטעם S.I.B.A (צרפת); בשנים 1998, 1999 במדליה ותעודה על שם לואי דימולן מטעם האגודה הבינלאומית לאמנויות יפות בצרפת (1993).
  • תעודה ומדליית זהב לאמן זר מצטיין מטעם F.N.C.F (צרפת) (1999, 2001).
  • ציון לשבח לאמן זר מטעם סלון קרוסל של הלובר, פריס (מקום שבו נתה הציגה) ומדליית זהב בתערוכה "Victoire 2000", צרפת (2000).
  • שנתיים לאחר מותה, נערכה תערוכה מיני-רטרוספקטיבה של קפלן במוזיאון תל אביב, בניהול האוצרת גילה בלס (2007).[3]

קרן על שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 נוסדה קרן על שמה של נתה דושניצקי-קפלן מטעם מוזיאון תל אביב, המעניקה פרס שנתי בסך 40 אלף שקל לאמן ישראלי. בין הזוכים: יהודית לוין ואלימה. הקרן נוצרה ביוזמת בנה ליאור דושניצקי, יזם ומנהל פרויקטים בעל חברת לינב, האחראי על הקמתם של דיזנגוף סנטר,[4] המשכן לאמנויות הבמה והפרויקט של ככר הבימה.

גלריית עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלס, גילה, נתה קפלן, תל אביב: הוצאת נתה קפלן, 2000 (הוצאה שנייה ומעודכנת ב-2007, לכבוד התערוכה במוזיאון תל אביב).
  • מרקוס, רות, נשים יוצרות בישראל 1920-1970, תל אביב: סדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.
  • גבריאל טלפיר, גזית-ירחון לאמנות ולספרות, כרך ל"א, חוברת א-ד, אפריל-יוני 1974, הוצאת גזית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נתה דושניצקי-קפלן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתה קפלן באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ גילה בלס, נתה קפלן, הוצאת נתה קפלן, 2007.
  3. ^ דנה גילרמןזיכרון הוא גם עניין של כסף, באתר הארץ, 17 במאי 2007
  4. ^ תמר וילרפורט, מצפה הימים: נופש על יאכטה, באתר כלכליסט, 2 ביולי 2008