נתיבות המשפט
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יעקב לורברבוים  |
| סוגה | ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט |
| הוצאה | |
| הוצאה | ז'ובקבה (1808) |
| תאריך הוצאה | ה'תקס"ט |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 2 |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | נתיבות המשפט |
| היברובוקס | https://hebrewbooks.org/8640 |
| הספרייה הלאומית | 000937190 |
  | |
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, בשל עמקותו נראית מגמתו של הספר כעיונית-לימודית, ולפיכך נדמה לעתים כאילו קישורו לשולחן ערוך רופף. ספר זה נפוץ מאוד בחוגי הישיבות, ונלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.
על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנו העיקרי של הספר הוא ביאור דברי השולחן ערוך חושן משפט, ונושאי כליו הסמ"ע, העיר־שושן, הש"ך והתומים, ויישוב הקשיים העולים בדבריהם.
הספר נדפס לראשונה בז'ובקבה בשנת ה'תקס"ט ומאז נדפס פעמים רבות נוספות. ברוב המהדורות של ה"שולחן ערוך" הוא מודפס בסמוך לספר 'קצות החושן' של רבי אריה לייב הלר. בספר חולק המחבר פעמים רבות על דברי קצות החושן, ומסביר את דברי השו"ע ונושאי כליו הנ"ל למול קושיותיו של הקצות. הספר מורכב משני חלקים: "משפט הכהנים" - חידושים, ו"משפט האורים" - ביאורים; כאשר החידושים הם המסקנות ההלכתיות העולות מהביאורים.
לאחר הפצת ספר הנתיבות, פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של המחבר. רבי יעקב כתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".[1]
אף שהמחבר כותב בהקדמתו לספר שאין בכוונתו לפסוק הלכה למעשה, מ"מ דבריו נתקבלו להלכה יותר מדברי קצות החושן[2].[3]
על הספר נכתב ביאור והערות מאת הרב יחיאל דזימיטרובסקי בשם "מלואי המשפט". כמו כן הרב חיים פנחס שיינברג חיבר ספר "טבעת החושן" (5 כרכים) העוסק בדברי קצות החושן ונתיבות המשפט.
על שמו נקרא רחוב "נתיבות המשפט" בשכונת קריית ספר במודיעין עילית.[4]
פסיקות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא משום שהפרק מצומצם ודל.לדעת ה'נתיבות המשפט'[5] אם בעת ביצוע חוזה המתחייב לא ידע מהעומד לקרות, וקרה אונס שלא מאפשר את ביצוע העסקה, ההתחייבות לא חלה והוא פטור (עם זאת הוא מחויב לשלם את "שני דמי החפץ"-ללא רווח). לעומתו דעת ה'קצות החושן', שכל חוזה הוא על תנאי שיתקיים החוזה.[6]
לדעתו קניין סיטומתא, כלומר קניין המתבצע על פי מנהג הסוחרים בלבד וללא שימוש באחד ממעשי הקניין ההלכתיים, קונה מדרבנן בלבד,[7] בניגוד לדעת החתם סופר ואחרונים נוספים הסוברים שקניין כזה מועיל מדאורייתא.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתיבות המשפט, באתר ויקיטקסט- נתיבות המשפט, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
יעקב בן יעקב משה (1770-1832.), מליסה, נתיבות המשפט, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב דוד מצגר (עורך), משובב נתיבות עם יאיר נתיב... לבעל נתיבות המשפט, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ הרב איתן זן בר, עדות חילוני בחופה וקידושין, באתר ספריית אסיף, ה'תשע"ה
- ^ ב'גדול שימושה' (מאת הרב אברהם רמר) מובא שהרצי"ה קוק ”ציין שהלמדנים היותר מעמיקים העדיפו את "הנתיבות" על "הקצות"”. (עמ' יט)
- ^ רחוב נתיבות המשפט, באתר בזק
- ^ נתיבות המשפט ס, ס"ק. ו - לט, ס"ק יז.
- ^ המשפט העברי, באתר עמותה של נוער שוחר משפט עברי
- ^ נתיבות המשפט ביאורים, רא ס"ק א.
- ^ הרב אילן קופמן, "קנין סיטומתא (מנהג הסוחרים) – תוקפו ומהותו", אבני משפט ב (תשס"ג), עמ' 174–198.
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |