נתיבות המשפט
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יעקב לורברבוים  |
| סוגה | ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט |
| הוצאה | |
| הוצאה | ז'ובקבה (1808) |
| תאריך הוצאה | ה'תקס"ט |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 2 |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | נתיבות המשפט |
| HebrewBooks | https://hebrewbooks.org/8640 |
| הספרייה הלאומית | 000937190 |
  | |
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף ועמוק לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. ספר זה נפוץ מאוד בחוגי הישיבות, ונלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה (אף על פי שהמחבר כותב בהקדמתו לספר שאין בכוונתו לפסוק הלכה).
על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר נתיבות המשפט דומה לספר 'קצות החושן' של רבי אריה לייב הלר וחובר בעקבותיו. בספר משיג הרב יעקב לורברבוים על דברי קצות החושן, ואף חולק עליו פעמים רבות, אך עם זאת רוב הספר הוא חידושים של הרב יעקב לורברבוים. הספר מורכב משני חלקים - "משפט הכהנים" - חידושים, ו"משפט האורים"- ביאורים.
לאחר הפצת הנתיבות פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב כתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".[1]
הספר נדפס לראשונה בז'ובקבה בשנת ה'תקס"ט ומאז נדפס פעמים רבות נוספות, ואף נדפס בספר ה"שולחן ערוך" בחלק מהמהדורות.
על הספר נכתב ביאור והערות מאת הרב יחיאל דזימיטרובסקי בשם "מלואי המשפט".
על שמו נקרא רחוב "נתיבות המשפט" בשכונת קריית ספר במודיעין עילית.[2]
פסיקות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת ה'נתיבות המשפט'[3] אם בעת ביצוע חוזה המתחייב לא ידע מהעומד לקרות, וקרה אונס שלא מאפשר את ביצוע העסקה, ההתחייבות לא חלה והוא פטור (עם זאת הוא מחויב לשלם את "שני דמי החפץ"-ללא רווח). לעומתו דעת ה'קצות החושן', שכל חוזה הוא על תנאי שיתקיים החוזה.[4]
לדעתו קניין סיטומתא, כלומר קניין המתבצע על פי מנהג הסוחרים בלבד וללא שימוש באחד ממעשי הקניין ההלכתיים, קונה מדרבנן בלבד,[5] בניגוד לדעת החתם סופר ואחרונים נוספים הסוברים שקניין כזה מועיל מדאורייתא.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתיבות המשפט, באתר ויקיטקסט- נתיבות המשפט, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- יעקב בן יעקב משה (1770-1832.), מליסה, נתיבות המשפט, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב דוד מצגר (עורך), משובב נתיבות עם יאיר נתיב... לבעל נתיבות המשפט, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ רחוב נתיבות המשפט, באתר בזק
- ^ נתיבות המשפט ס, ס"ק. ו - לט, ס"ק יז.
- ^ המשפט העברי, באתר עמותה של נוער שוחר משפט עברי
- ^ נתיבות המשפט ביאורים, רא ס"ק א.
- ^ הרב אילן קופמן, "קנין סיטומתא (מנהג הסוחרים) – תוקפו ומהותו", אבני משפט ב (תשס"ג), עמ' 174–198.
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים (סופר) • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים (סופר) • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |