נתן אגמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן אגמון (ביסטריצקי)

נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב תרנ"ו, 7 באוגוסט 18961980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1896 לשמואל, סוחר, ולבילה בת יצחק פלח בעיר זְבֵנִיגוֹרוֹדְקָה (Звенигородка) בפלך קייב שבדרום האימפריה הרוסית (כיום במחוז צ'רקסי באוקראינה), בתחום המושב היהודי. קיבל חינוך מסורתי וכללי ולמד בגימנסיה. כבר בצעירותו פרסם ביקורת ומסות ספרותיות בעיתונות העברית. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. ב-1918 נישא לחיה בת אריה ליב גוטמן, ולזוג נולדו שני בנים: שמואל ויעקב. ב-1920 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ הראשון של השומר הצעיר. בין השנים 1952-1922 שימש ראש מחלקת הנוער והתעמולה בקרן קיימת לישראל, ופרסם חוברות הסברה ציונית. השתתף במספר קונגרסים ציוניים כנציג הקק"ל.

פרסם מאמרים רבים, מהם ב"העם", "השילוח", "הפועל הצעיר", "מעברות", "ראזסוויט" ועוד.[1][2]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ימים ולילות, תרפ"ו, 1940, 1978.
  • קסמי יבשת : רשמי מסע באמריקה הדרומית, 1948[3]

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה איש קריות, 1930
  • שבתאי צבי, 1931
  • ליל ירושלים, 1934
  • ירושלים ורומי, 1938
  • יוספוס, 1939
  • ישוע מנצרת, 1941
  • מחלפות אבשלום, 1960
  • חזון האדם, 1964

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.