נתן אלטמן
.jpg) | |
| דיוקן עצמי משנת 1911 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1889 (יוליאני) ויניצה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בדצמבר 1970 (בגיל 80) סנקט פטרבורג, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות בקומארובו |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות באודסה על שם גרקוב (1907) |
| הושפע על ידי |
Luigi Iorini, קיריאק קוסטנדי, גנאדי לדיז'נסקי |
| פרסים והוקרה |
Honored Artist of the RSFSR (visual arts) |
  | |
נתן איסייביץ' אלטמן (ברוסית: Натан Исаевич Альтман; 22 בדצמבר 1889 – 12 בדצמבר 1970) היה אמן אוונגרדי יהודי רוסי - אוקראיני, צייר בסגנון קוביסטי, מעצב במה ומאייר ספרים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בויניצה, במחוז פודוליה של האימפריה הרוסית (אוקראינה של ימינו) למשפחה של סוחרים יהודים.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1902–1907 למד ציור ופיסול במכללה לאמנות באודסה (כיום אוקראינה העצמאית). בשנת 1906 הציג את התערוכה הראשונה שלו באודסה.
בשנת 1910 נסע לפריז, שם שהה שנה אחת. הוא למד באקדמיה הרוסית החופשית בפריז, ועבד בסטודיו של ולדימיר בראנוף-רוסין, ויצר קשר עם מארק שאגאל, אלכסנדר ארכיפנקו ודייוויד שטרנברג. בשנת 1910 הוא חבר בקבוצת "סויוז מולודיוז'י" (איגוד הנוער).
בשנת 1912 עבר אלטמן לסנקט פטרבורג. דיוקנה המפורסם של אנה אחמטובה, בסגנון קוביסטי, צויר בשנת 1914. בין השנים 1915–1917 היה נתן אלטמן מורה בבית הספר הפרטי לאמנות של מיכאיל ברנשטיין. לאחר 1916 החל לעבוד כמעצב במה.
בשנת 1918 הוא היה חבר בוועדה לעניינים אמנותיים במחלקה לאמנויות יפות יחד עם קזימיר מלביץ', ברנוף-רוסין ושבצ'נקו. באותה שנה הציג תערוכה עם קבוצת "החברה היהודית לקידום האמנויות" במוסקבה, יחד עם ולדימיר בראנוף-רוסין, אל ליסיצקי ואחרים. באותה שנה, הוא הציב בכיכר הארמון עבודה זמנית של פיסול אדריכלי לציון יום השנה הראשון למהפכת אוקטובר.[1] לאחר מכן נחתך הבד ושימש לקשירת כף הרגל של החיילים.[2]
בשנת 1920 הוא הפך לחבר "במכון לתרבות אמנותית" (INKHUK), יחד עם קזימיר מלביץ', ולדימיר טאטלין ואחרים. באותה שנה הוא השתתף בתערוכה "מאימפרסיוניזם לקוביזם" במוזיאון לתרבות הציור בפטרוגרד (כיום סנט פטרסבורג). בשנת 1921 עבר למוסקבה. בין השנים 1921–1922 היה מנהל המוזיאון לתרבות הציור בפטרוגרד.
בשנים 1920–1928 עבד על עיצובי במה לתיאטרון הבימה בין היתר למחזה הדיבוק. בשנת 1923 פורסם בברלין כרך של האמנות הגרפית שלו.
בשנת 1925 השתתף בתערוכה הבינלאומית לאמנויות דקורטיביות ותעשייתיות מודרניות ("אר דקו") בפריז יחד עם אלכסנדרה אקסטר, ואדים מלר, רודולף פרנץ, סוניה דלאוני-טרק ודייוויד שטרנברג. תערוכת היחיד הראשונה שלו בלנינגרד הייתה בשנת 1926.
אלטמן עבר לפריז בשנת 1928. בשנת 1936 חזר ללנינגרד. הוא עבד בעיקר עבור התיאטרון, כמאייר ספרים ומחבר מאמרים על אמנות.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן אלטמן נפטר בלנינגרד בן 81. בבניין הדירות שבו התגורר הוטבע לוח זיכרון לזכרו.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גברת עם כלב. דיוקן אסתר שוורצמן. 1911. שמן על בד מותקן על קרטון. 67.5×47.5 ס"מ. המוזיאון הרוסי, סנקט פטרבורג, רוסיה.
- כד ועגבניות. 1912. שמן על בד. 69.5×49.5 ס"מ. המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג, רוסיה.
- דיוקנה של אנה אחמטובה. 1914. שמן על בד. 123.5×103.2 ס"מ. המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג, רוסיה
- דיוקן של צעיר יהודי (דיוקן עצמי). 1916. טיח פריז, נחושת, עץ. המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג, רוסיה. (פֶּסֶל)
- דוֹמֵם. בקבוקים ומטוסים צבעוניים. 1918. שמן וטיח על בד. 59.5×43.5 ס"מ. המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג, רוסיה.
- ציור חומרים. טבע דומם עם כד לבן. 1919. שמן ואמייל על בד. 84.5×62 ס"מ. המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג, רוסיה.
- קומפוזיציה עם אובייקטים חומריים. 1920. שמן, אמייל, דבק, טיח ונסורת על בד. 83×65.5 (סגלגל). המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג, רוסיה.
- דיוקן עצמי. 1926. עפרון עופרת על נייר. 44.6×35.9 ס"מ. גלריית טרטיאקוב, מוסקבה, רוסיה.
- כיכר בעיר פרובינציאלית. 1926. עיפרון איטלקי ועופרת על נייר. 51.2×36.6 ס"מ. גלריית טרטיאקוב, מוסקבה, רוסיה.
- טבע דומם. טכניקה מעורבת על נייר. 62.5×47 ס"מ. המוזיאון לאמנות רוסית. ירוואן, ארמניה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתן אלטמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
נתן אלטמן (1889-1970), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Catherine Cooke, Russian Avant-Garde, Academy Editions, 1995.
- ^ The Anniversaries of the October Revolution, 1918-1927 by Susan M. Corbesero, University of Pittsburgh 2005, accessed 7 December 2008