לדלג לתוכן

נתן אשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתן אשל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 ביולי 1947 (בן 77)
פלשתינה (א"י)פלשתינה (א"י) פלשתינה (א"י)
שם לידה נתן נטע גרינבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה מפד"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש סגל ראש ממשלת ישראל
אפריל 2009 – פברואר 2012
(כשנתיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נתן אשל (נולד ב-5 ביולי 1947) הוא איש מִנהל ישראלי. ניהל במשך כ-16 שנים את עיתון "הצופה", היה סמנכ"ל בעיתון "ישראל היום" וראש הסגל בלשכת ראש הממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. נאלץ לפרוש משירות המדינה ולהתחייב שלא לשוב אליו, לאחר שנחשד בהטרדה והורשע בדין משמעתי בצילום לא מקובל.

אשל נולד בארץ ישראל בשם נתן נטע גרינבוים. למד במדרשית נעם. הוא סגן-אלוף במילואים[1][דרושה הבהרה]. היה חבר מרכז המפד"ל.[2] ניהל במשך 16 שנים את עיתון "הצופה" ושימש דירקטור בחברת "ישראלום נכסים" בשנים 2007–2009. שימש סמנכ"ל עיתון "ישראל היום".

נשוי לדבורה ואב לארבעה. מתגורר בתל אביב. בתו, יפעת סלע, היא יושבת ראש אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית.

באפריל 2009, עם שובו של בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, מונה אשל לראש לשכת ראש הממשלה. בדצמבר 2010 פורסם שתוארו שונה ל"ראש הסגל" בלשכת ראש הממשלה.[3] הוא מקורב לשרה נתניהו ואיש אמונה.[4]

פרשת פרישתו מלשכת ראש הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2012 נודע ששלושה בכירים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהומזכיר הממשלה צבי האוזר, ראש מערך ההסברה הלאומי יועז הנדל, והמזכיר הצבאי יוחנן לוקר – פנו ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ומסרו לו מידע על חשד שלפיו נתן אשל הטריד עובדת בלשכה.[5] וינשטיין העביר מידע זה לחקירה בנציבות שירות המדינה[6].

עובדת הלשכה, ר', סירבה להעיד בפרשה. בעקבות החקירה בנציבות שירות המדינה הוסכם על עסקת טיעון, שבמסגרתה הועמד אשל לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בדין המשמעתי ביקש התובע עונש מוסכם של נזיפה חמורה ואשל הודה שצילם את ר' ב"צילום לא מקובל", נכנס למחשב שלה שלא בידיעתה ומסר מידע הנוגע לה לגורמים בלשכה. עוד הוסכם כי אשל יתפטר משירות המדינה ולא יעבוד בו בעתיד.[7] בית הדין קיבל את עסקת הטיעון.[8]

עם פרישתו של אשל פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה שלפיה "נתניהו מבקש להודות לאשל על עבודתו המסורה והטובה במשך שנים בתפקיד ראש לשכת ראש הממשלה, ולשבח את תרומתו החשובה לעבודה המוצלחת של ממשלת ישראל".[9]

נתניהו נזף בשני בכירי לשכתו, הנדל והאוזר, על שלא שיתפו אותו במידע שהעבירו ליועץ המשפטי לממשלה, ולכן נאלץ ללמוד על הפרשה מהדיווח באמצעי התקשורת. בעקבות נזיפה זו הודיע הנדל על פרישתו מתפקידו.[10] על טענתו זו כלפי בכיריו חזר נתניהו גם במסיבת עיתונאים.[11] בעקבות טענתו של נתניהו התפתח דיון בשאלה האם התקשי"ר אסר על הבכירים לדווח לנתניהו, או שלא נכללת בו הגבלה כזו. הבסיס לדיון היה סעיף 42.474 לתקשי"ר, האומר: "אחראי שקיבל תלונה לא יברר את התלונה, אלא יעביר אותה לאגף החקירות בנציבות שירות המדינה בלבד, ולא ימסור כל מידע הקשור לתלונה לכל גורם אחר במשרד או מחוצה לו".

לאחר פרישתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2012 פנתה תנועת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה, לאחר שהתברר שגם לאחר פרישתו ממשיך אשל לפקוד את לשכת ראש הממשלה על בסיס יומי, ולבצע משימות בשליחות נתניהו.

מאז 2012 עובד אשל באספקת שירותי ניהול ותיווך לעמותת "דע אמת", שנוסדה על ידי איש העסקים מוזי ורטהיים[12] ולגורמים נוספים. בנובמבר 2014 תבע אשל את "מקורות פיתוח וייזום", חברה בת של מקורות, אחרי שלא שילמה לו דמי תיווך בסך 856 אלף ש"ח, עבור עסקה שנחתמה בנובמבר 2013 עם חברה ממשלתית מקסיקנית. בינואר 2015 פסק בית משפט השלום בתל אביב לטובת אשל.[13]

בינואר 2013 פרסמה שלי יחימוביץ' הודעת דואר אלקטרוני שנשלחה אליה בטעות, ובה מבקש אשל מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, לברר האם מותר לו לעמוד בראש צוות המשא ומתן להקמת הממשלה.[14]

באפריל 2019 פורסם שאשל יהיה שותף בצוות המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד והמפלגות השותפות.[15]

ב-1 במרץ 2020, יום לפני הבחירות לכנסת ה-23, פרסמה אילנה דיין הקלטה של אשל ובה התבטאויות כנגד עדות המזרח וכן כנגד השרה מירי רגב. אשל אמר כי "הציבור הזה – אני קורא לו אפילו הלא-אשכנזי הזה [...] הם שונאים הכול. הצלחנו להטריף... השנאה הזאת היא מה שמאחד את המחנה שלנו". בהתייחסותו לשרה רגב ושלהוב המצביעים אמר "מירי רגב עושה עבודה מצוינת. זאת אומרת זה שהיא בהמה בכלל, עזוב... אבל היא עושה עבודה מצוינת. כי היא מלהיבה... כמו ההוא בכדורגל שעומד ועושה לקהל ככה עם הידיים. זה מה שהיא עושה. וזה מצליח... היינו עשרים וכמה אבל היינו שלושים, היינו שלושים עלינו לשלושים ושש...והעם לגמרי מתנתק מהדברים האחרים. להפך. עוד מרוויחים אותו יותר ויותר. לכן אין לנו ברירה".[16] בנימין נתניהו אמר שדבריו של אשל אינם מקובלים עליו, ואשל פרסם התנצלות.[17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צבי זרחיה, הנבחרת הכלכלית של נתניהו, באתר הארץ, 24 בפברואר 2009
  2. ^ רז קיל, הכיפות של ביבי ורובי, באתר "דתילי" (אורכב בארכיון האינטרנט), 9 באוגוסט 2009
    יהושע בריינר‏, נפתלי בנט הוא היו"ר החדש של הבית היהודי, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2012
  3. ^ לילך ויסמן, ‏שינויים בלשכת נתניהו: נתן אשל מונה לראש הסגל, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2010
  4. ^ עוזי בנזימן, פתולוגיה, לא דרמטולוגיה, באתר העין השביעית, 25 בפברואר 2012
  5. ^ "עדות: אשל הטריד מינית וביצע מעשה מגונה", באתר ynet, 27 בינואר 2012
    בן כספית, ‏העדויות כנגד נתן אשל נחשפות: "מערכת יחסים חולנית ומופרעת", באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2017
  6. ^ אטילה שומפלבי, בכירים בממשלה: וינשטיין כשל בפרשת נתן אשל, באתר ynet, 27 בינואר 2012
  7. ^ אביעד גליקמן, נתן אשל יתפטר ויודה ב"צילום לא מקובל" של ר', באתר ynet, 19 בפברואר 2012
  8. ^ גזר הדין כנגד נתן אשל בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה
  9. ^ רביב דרוקר ועמרי נחמיאס, נתניהו הודה לנתן אשל על "עבודתו המסורה" ומינה את גיל שפר למחליפו, באתר nana10‏, 19 בפברואר 2012
  10. ^ מורן אזולאי, לשכת נתניהו מתפרקת: יועז הנדל התפטר, באתר ynet, 21 בפברואר 2012
    נדב פרי ועמרי נחמיאס, בעקבות פרשת אשל: ראש מערך ההסברה יועז הנדל פורש מתפקידו, באתר nana10‏, 21 בפברואר 2012
    דנה ויס, "ר' סיפרה לי על ההטרדה המינית - לא הייתה לי ברירה", חדשות 2, 21 באפריל 2012
  11. ^ רן רימון, נתניהו נגד יועציו: צריך לקרוא על אשל בעיתונים?, באתר ynet, 22 בפברואר 2012
  12. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, איש סודו של נתניהו קיבל חצי מיליון שקל מעמותה של ורטהיים שפעילותה אפסית, באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2016
    אתר למנויים בלבד נתי טוקר, מסלול הכסף מקוקה קולה לנתן אשל, דרך עמותה "למאבק בעלילות נגד העם היהודי", באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2017
  13. ^ גור מגידו, חן מענית, עמירם ברקת, ‏נתן אשל ניצח את מקורות ייזום: יקבל מהחברה 850 אלף שקל, באתר גלובס, 28 בינואר 2015
  14. ^ אריק בנדר, קומדיה של טעויות. אשל טועה בכתובת, באתר nrg‏, 28 בינואר 2013)
  15. ^ ישי כהן, חוק הגיוס; נתן אשל יתווך בין החרדים לאביגדור ליברמן, באתר כיכר השבת, ‏21 באפריל 2019
  16. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏הקלטות נתן אשל: "השנאה מאחדת את המחנה שלנו, מירי רגב בהמה", באתר מעריב אונליין, 29 בפברואר 2020
  17. ^ הלל ביטון - רוזן, נתניהו: דברי אשל אינם מקובלים, הליכוד מכיל את כלל החברה הישראלית, באתר ערוץ 20, 1 במרץ 2020