נתן אשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתן אשל
אין תמונה חופשית
לידה 5 ביולי 1947 (בן 72)
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע ניהול, מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נתן אשל (נולד ב-5 ביולי 1947) הוא איש מִנהל ישראלי. ניהל במשך כ-16 שנים את העיתון "הצופה", היה סמנכ"ל בעיתון "ישראל היום" וראש הסגל בלשכת ראש הממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. נאלץ לפרוש משירות המדינה ולהתחייב שלא לשוב אליו, לאחר שהורשע בדין משמעתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשל נולד בארץ ישראל בשם נתן נטע גרינבוים. למד במדרשיית נעם. הוא סגן-אלוף במילואים[1][דרושה הבהרה] ובעל תואר ראשון במנהל עסקים[דרושה הבהרה] היה חבר במרכז המפד"ל.[2] ניהל במשך 16 שנים את העיתון "הצופה" ושימש דירקטור בחברת "ישראלום נכסים" בשנים 2007–2009. שימש סמנכ"ל העיתון "ישראל היום".

נשוי לדבורה ואב לארבעה. מתגורר בתל אביב. בתו, יפעת סלע, משמשת כמנכ"ל עמותת 'אלומה'.

באפריל 2009, עם שובו של בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, מונה אשל לראש לשכת ראש הממשלה. בדצמבר 2010, פורסם שתוארו שונה ל"ראש הסגל" בלשכת ראש הממשלה.[3] הוא מקורב לשרה נתניהו ואיש אמונה.[4]

פרשת פרישתו מלשכת ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2012 נודע ששלושה בכירים בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו - מזכיר הממשלה צבי האוזר, ראש מערך ההסברה הלאומי יועז הנדל, והמזכיר הצבאי יוחנן לוקר - פנו ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ומסרו לו מידע על חשד שלפיו נתן אשל הטריד מינית עובדת בלשכה.[5] וינשטיין העביר מידע זה לחקירה בנציבות שירות המדינה[6] אשל הכחיש כל היבט מיני בקשר למעשיו.

עובדת הלשכה, ר', סירבה להעיד בפרשה. בעקבות החקירה בנציבות שירות המדינה הוסכם על עסקת טיעון, שבמסגרתה הועמד אשל לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בדין המשמעתי ביקש התובע עונש מוסכם של נזיפה חמורה ואשל הודה שצילם את ר' ב"צילום לא מקובל", נכנס למחשב שלה שלא בידיעתה ומסר מידע הנוגע לה לגורמים בלשכה. עוד הוסכם כי אשל יתפטר משירות המדינה ולא יעבוד בו בעתיד.[7] בית הדין קיבל את עסקת הטיעון.[8]

עם פרישתו של אשל פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה שלפיה "נתניהו מבקש להודות לאשל על עבודתו המסורה והטובה במשך שנים בתפקיד ראש לשכת ראש הממשלה, ולשבח את תרומתו החשובה לעבודה המוצלחת של ממשלת ישראל".[9]

נתניהו נזף בשני בכירי לשכתו, הנדל והאוזר, על שלא שיתפו אותו במידע שהעבירו ליועץ המשפטי לממשלה, ולכן נאלץ ללמוד על הפרשה מהדיווח באמצעי התקשורת. בעקבות נזיפה זו הודיע הנדל על פרישתו מתפקידו.[10] על טענתו זו כלפי בכיריו חזר נתניהו גם במסיבת עיתונאים.[11] בעקבות טענתו של נתניהו התפתח דיון בשאלה האם התקשי"ר אסר על הבכירים לדווח לנתניהו, או שלא נכללת בו הגבלה כזו. הבסיס לדיון היה סעיף 42.474 לתקשי"ר, האומר: "אחראי שקיבל תלונה לא יברר את התלונה, אלא יעביר אותה לאגף החקירות בנציבות שירות המדינה בלבד, ולא ימסור כל מידע הקשור לתלונה לכל גורם אחר במשרד או מחוצה לו".

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2012 פנתה תנועת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה, לאחר שהתברר שגם לאחר פרישתו ממשיך אשל לפקוד את לשכת ראש הממשלה על בסיס יומי, ולבצע משימות בשליחות נתניהו.

מאז 2012 עובד אשל באספקת שירותי ניהול ותיווך לעמותת "דע אמת", שבראשה עומד איש העסקים מוזי ורטהיים[12] ולגורמים נוספים. בנובמבר 2014 תבע אשל את "מקורות פיתוח וייזום", חברה בת של מקורות, אחרי שלא שילמה לו דמי תיווך בסך 856 אלף ש"ח, עבור עסקה שנחתמה בנובמבר 2013 עם חברה ממשלתית מקסיקנית. בינואר 2015 פסק בית משפט השלום בתל אביב לטובת אשל.[13]

בינואר 2013 פרסמה שלי יחימוביץ' הודעת דואר אלקטרוני שנשלחה אליה בטעות, ובה מבקש אשל מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, לברר האם מותר לו לעמוד בראש צוות המשא ומתן להקמת הממשלה.[14]

באפריל 2019 פורסם שאשל יהיה שותף בצוות המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד והמפלגות השותפות.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי זרחיה, הנבחרת הכלכלית של נתניהו, באתר הארץ, 24 בפברואר 2009
  2. ^ רז קיל, הכיפות של ביבי ורובי, באתר "דתילי", 9 באוגוסט 2009
  3. ^ לילך ויסמן, ‏שינויים בלשכת נתניהו: נתן אשל מונה לראש הסגל, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2010
  4. ^ עוזי בנזימן, פתולוגיה, לא דרמטולוגיה, אתר העין השביעית, פברואר 2012
  5. ^ "עדות: אשל הטריד מינית וביצע מעשה מגונה", באתר ynet, 27 בינואר 2012
    בן כספית, ‏העדויות כנגד נתן אשל נחשפות: "מערכת יחסים חולנית ומופרעת", באתר מעריב השבוע, 20 בדצמבר 2017
  6. ^ אטילה שומפלבי, בכירים בממשלה: וינשטיין כשל בפרשת נתן אשל, באתר ynet, 27 בינואר 2012
  7. ^ אביעד גליקמן, נתן אשל יתפטר ויודה ב"צילום לא מקובל" של ר', באתר ynet, 19 בפברואר 2012
  8. ^ גזר הדין כנגד נתן אשל בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה
  9. ^ רביב דרוקר ועמרי נחמיאס, נתניהו הודה לנתן אשל על "עבודתו המסורה" ומינה את גיל שפר למחליפו, באתר של "רשת 13", 19 בפברואר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  10. ^ מורן אזולאי, לשכת נתניהו מתפרקת: יועז הנדל התפטר, באתר ynet, 21 בפברואר 2012
    נדב פרי ועמרי נחמיאס, בעקבות פרשת אשל: ראש מערך ההסברה יועז הנדל פורש מתפקידו, באתר של "רשת 13", 21 בפברואר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
    דנה ויס, "ר' סיפרה לי על ההטרדה המינית - לא הייתה לי ברירה", חדשות 2, 21 באפריל 2012
  11. ^ רן רימון, נתניהו נגד יועציו: צריך לקרוא על אשל בעיתונים?, באתר ynet, 22 בפברואר 2012
  12. ^ נתי טוקראיש סודו של נתניהו קיבל חצי מיליון שקל מעמותה של ורטהיים שפעילותה אפסית, באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2016
  13. ^ גור מגידו, חן מענית, עמירם ברקת, ‏נתן אשל ניצח את מקורות ייזום: יקבל מהחברה 850 אלף שקל, באתר גלובס, 28 בינואר 2015
  14. ^ אריק בנדר, קומדיה של טעויות. אשל טועה בכתובת, באתר nrg‏, 28 בינואר 2013)
  15. ^ ישי כהן, חוק הגיוס; נתן אשל יתווך בין החרדים לאביגדור ליברמן, כיכר השבת, ‏21.04.2019