נתן בן מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי נתן בן רבי מאיר
לידה Trinquetaille
מדינה פרובאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פרובנס
תקופת הפעילות סוף המאה ה-12 – תחילת המאה ה-13
רבותיו ריצב"א, ואביו - תלמיד הראב"ד.
תלמידיו רמב"ן, רבי מאיר המעילי, רבי שמואל הסרדי.
חיבוריו שער התפיסה, וחיבור בהלכות שחיטה.
אב רבי מאיר בר יצחק מטְרַנְקְטֵיילִישׁ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי נתן בן רבי מאיר, היה רב בתקופת הראשונים בפרובנס, רבו של הרמב"ן.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר טרונקטיילא (טְרַנְקְטֵיילִישׁ, Trinquetaille (צר')) שהיא פרבר של העיר ארל בדרום צרפת. אביו היה רבי מאיר בר יצחק מקרקסון, שהיה אחד מחכמי הדור ומחבר "ספר העזר" (האבוד) בו מגן על הרי"ף מפני השגותיו של בעל המאור.

למד בצעירותו אצל רבי יצחק בר אברהם (הריצב"א) מחשובי בעלי התוספות ותלמיד רבנו תם,[1] וכן אצל אביו שהיה תלמידו של הראב"ד.

הרמב"ן התייחס אל רבי נתן כאל מורו.[2] כמו כן מזכירו הרב מנחם המאירי תחת התואר "הרב קרובינו".

רבי מאיר המעילי נמנה אף הוא מתלמידיו והוא מזכיר את דעתו פעמים רבות בספרו "ספר המאורות".[3] רבי שמואל הסרדי סיפר שהתכתב עמו כמה וכמה פעמים,[4] יש שסברו שהיה תלמידו, שלם יהלום טען שהיה חברו.

מצאצאיו, רבי אשתורי הפרחי. נכדו זה מזכירו מספר פעמים בספרו "כפתור ופרח", החוקרים חלוקים אם היה נינו או נכדו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שער התפיסה ובו כלל את כל דיני ספיקות בדיני הממונות, רבי נתן שלחו לרבי שמואל הסרדי מחבר "ספר התרומות".[5]
  • חיבור בהלכות שחיטה שחלקים גדולים ממנו שוקעו ב"ספר המאורות" לתלמידו רבי מאיר המעילי.[6]
  • בכפתור ופרח הביא שמועה בשם זקנו בפירושו לתורה, ובעקבות כך יש שהסיקו שחיבר פירוש לתורה,[7] אך אברהם חבצלת הוכיח שהוא זקנו רבי אליעזר מקינון.[8]
  • בכפתור ופרח הביא שמועה בשם "רבי נתן מחבר ספר העזר", מכיוון שהספר מיוחס לאביו לרבי נתן עצמו, יש שהגיהו בשם רבי מאיר.

כל חיבוריו אבדו, ולא נשארו ממנו אלא מובאות בודדות בספרי דורו,[9] שלם יהלום הראה שרמב"ן בחידושיו מעתיק מחידושיו ללא ציון שמו, רבי נתן העביר לרמב"ן מסורות רבות מהראב"ד והריצב"א, אף המאירי באומרו גדולי קדמונינו או קצת מקדמונינו כוונתו לשלושה חכמים, אחד מהם הוא רבי נתן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מנחם המאירי, סדר הקבלה, מהדורת ש"ז הבלין, ירושלים – קליבלנד, תשנ"ב, עמ' 129-130.
  • הנרי גרוס, Gallia judaica Amsterdam 1969

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך עולה מדברי תלמידו הרמב"ן בדרשה לראש השנה: "שמעתי מפי מורי ה"ר נתן בן ה"ר מאיר שבתחילה כשבא ללמוד תורה לפני רבינו יצחק ב"ר אברהם".
  2. ^ חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: "ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש...". וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה
  3. ^ רבי מאיר המעילי, ספר המאורות, מהדורת בלוי, ניו יורק, תשכ"ד, שבת עמ' קצד, חולין עמ' קכב, מועד קטן, עמ' פד
  4. ^ ספר התרומות, מהדורת גולדשמיד, ירושלים תשמ"ח, עמ' תתשיד, תתשכד, תתתא, תתתכו, תתתמב, תתתנח
  5. ^ "וכן שלח לי דעתו ה"ר נתן בר׳ מאיר ז"ל בשערי התפיסה אשר חבר (ספר התרומות, שער שביעי ח"ב סי' כ), ועוד.
  6. ^ חולין עמ' קכא, קכב, קכג, קכט, קל, קלא, קלו, קלח, קמ, קמב,קמו, קמז, קמח, קנ, קנא, קנד, קנט, קסב, ר, רג, רה, רכג
  7. ^ גרוס עמ' 245, וצ"ה עדלמן, במהדורת הכפתור ופרח שלו ברלין תרי"א, מבוא, עמ' 10
  8. ^ ספר כפתור ופרח מהדורת חבצלת ירושלים תשנ"ז, מבוא, עמ' 19
  9. ^ ראה, רבי דוד הכוכבי, ספר הבתים ניו יורק, תשל"ט, עמ' רמו-רמז, רבי יהודה בן ברכיה, פירוש על הרי"ף ברכות יב:, ספר ההשלמה חלק ב עמ' 72, וראה עוד י' תבורי, "תשובות הגאונים והראשונים בכ"י ביבנטי" חלק א, עלי ספר, ח, תש"ם, עמ' 50