נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)

**נתן דוד רבינוביץ'**
לידה	1814
פטירה	1865 (בגיל 51 בערך)
תקופת הפעילות	?–1865
אב	ירחמיאל רבינוביץ'
צאצאים	יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה (תשרי תקע"ד, 1813 – ז' בחשוון תרכ"ו, 1866^[1]), היה אדמו"ר מבית פשיסחה, נכדו של "היהודי הקדוש". היה אדמו"ר בולט בפולין, ורבים מצאצאיו כיהנו באדמו"רות. מבנו יצאה שושלת ביאלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפשיסחא לרבי ירחמיאל רבינוביץ', שכיהן כאדמו"ר בעיר. נישא לדבורה פערל בת הרב שמואל ושליצקי. היה תלמידו של רבי ישכר בער מראדושיץ, תלמידם של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש".

לאחר פטירת אביו, החל לכהן באדמו"רות בשידלובצה. הנהגתו הייתה בדרך אביו ולא בדרך פשיסחא, היה מקפיד על תפילה בזמנה והיה נוהג בפרישות ובקדושה גדולה, בעיקר הייתה הקפדתו במסירות נפש על טבילה במקווה אפילו אם יצרך לשבור קרח בשביל כך. נודע כבעל מופת גדול. גם בימי אדמו"רותו נסע אל רבותיו, וכך נסע גם אל השרף ממוגלניצא, רבי מאיר מפרמישלאן, רבי ישראל מרוז'ין, השר שלום מבעלזא ועוד. במיוחד היה דבק בשנותיו האחרונות ברבי חיים מצאנז והיה נוסע אליו פעמיים בשנה. חלק מחסידי רבו מרדושיץ פנו אליו לאחר פטירתו.

רבי יצחק מאיר מגור אמר עליו: "רבי נתן דוד משידלובצה הוא כתר שם טוב"^[2].

נפטר ונקבר בשידלובצא. קברו היה למוקד עלייה לרגל.

בין תלמידיו היו רבי ירחמיאל מאוסטרובצה - בנו של רבי יהודה לייביש פסח מליפסק וממלא מקומו בליפסק, ולאחר מכן באוסטרובצה ורבי משה רויגנפיש - רבה של טומשוב.

אחריו כיהנו בניו: רבי צמח ברוך בשידלובצה, רבי פינחס בקינצק, רבי שרגא יאיר בביאלברזיג ורבי יצחק יעקב בביאלא. חתנו (בזיווג ראשון) של רבי נתן דוד היה רבי אפרים טאוב מקוזמיר.

דברי תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי תורתו כונסו בספרים "תפארת אבות", "ישרי לב", "תפארת בנים", "סיפורי חסידים" על המועדים וכן בקונטרס "זר זהב" שבסוף ספר "ארן עדת" (דברי תורתו של בנו רבי שרגא יאיר).

בתורתו, חוץ מן הסגנון המאפיין של אביו רבי ירחמיאל הכוללת שילובים מתורת פשיסחא הנוקבת ותורת חסידות פולין העממית, נמצאים גם מוטיבים מתורתם של רבותיו מרדושיץ, מוגלניצא, צאנז ורוז'ין^[^{דרוש מקור]}.