נתן מרפיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתן מרפיש, 1971

נתן מרפיש (24 בדצמבר 1924 - 11 בינואר 1972) היה קריין קול המחתרת העברית (תחנת השידור החשאית של לח"י), מראשי ענף הפרסום בישראל ומנהל מחלקות הפרסום בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן מרפיש נולד בוורשה שבפולין, בן זקונים לשבתאי ולאה מרפיש. בגיל 9 עלה לארץ ישראל עם הוריו, אחיו הבכור אשר ואחותו יפה.

בגיל 16 הצטרף לאצ"ל ועם הפילוג הצטרף ללח"י. בשנת 1945 הוקמה תחנת השידור המחתרתית של לח"י – קול המחתרת העברית. נתן ילין-מור, ממפקדי הלח"י, בחר בנתן מרפיש להיות הקריין של התחנה. התחנה הוקמה ותופעלה על ידי האיש הטכני ומומחה הרדיו יעקב (אלכס) יצחקי. יחד עם מרפיש שידרה בתחנה הקריינית גאולה כהן, לימים חברת הכנסת.

בפברואר 1946 תפסו הבריטים את התחנה במהלך שידור. נתן מרפיש ויעקב יצחקי נעצרו, ונשלחו תחילה למחנה המעצר בלטרון. לאחר מכן הוגלו לאפריקה, תחילה לאריתריאה, ואחר כך למחנה עצורים גילגיל בקניה. גאולה כהן נעצרה ונשלחה לבית הסוהר לנשים בבית לחם. במחנה העצורים בקניה ישב מרפיש עם למעלה ממאתיים וחמישים עצורים, בהם יצחק שמיר, מרדכי ציפורי, מאיר שמגר ועוד.

עם קום המדינה חזר עם כל גולי קניה למדינת ישראל, הצטרף ללח"י בירושלים והתמנה למפקד המחנה שם. בבחירות לכנסת הראשונה היה ממנהלי מערכת הבחירות של רשימת לח"י – "מפלגת הלוחמים".[1]

בשנת 1950 התחתן עם לוחמת הלח"י חנה שטרן (נילי), ונולדו להם שני ילדיהם, יאיר ודורית.

באזכרות השנתיות על קברו של מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר) היה מרפיש מקריא את שמות כל חללי לח"י, ושב להיות פעם בשנה הקריין של לח"י.

הוא ניהל את מחלקת המודעות של העיתון "ידיעות אחרונות", ובשמונה שנותיו האחרונות ניהל את מחלקת המודעות של העיתון "הארץ". היה מראשי ומובילי ענף הפרסום בישראל.

נפטר ב-11 בינואר 1972, בגיל 47.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נתן מרפיש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]