נתן עמרם
| לידה |
1791 תקנ"א צפָת, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בנובמבר 1870 (בגיל 79 בערך) כ"ט בחשוון תרל"א אלכסנדריה, מצרים |
| תקופת הפעילות |
? – 23 בנובמבר 1870 |
| תפקידים נוספים | שד"ר טבריה וחברון, הרב הראשי לאלכסנדריה |
| רבותיו | אביו חיים עמרם |
| חיבוריו | "משבצות זהב", "קנין פירות", "קנין גוף", "נעם מדות" ועוד |
| בת זוג | בידה בת הרב זהרה ומשה אנהורי ורחל בת מזל טוב והרב יעקב ענתבי |
| צאצאים | משה חיים, צמח, בוניה, מרדכי |
| חתימה |
 |
  | |
הרב נתן בן חיים עמרם (תקנ"א, 1791 – כ"ט בחשוון תרל"א, 23 בנובמבר 1870) היה רב, דיין, סופר, מנהיג, שד"ר של קהילת טבריה לאלכסנדריה ושד"ר קהילת חברון לאירופה, סוחר, מרפא ובשנות חייו האחרונות כיהן כרב הראשי של קהילת אלכסנדריה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן בן חיים עמרם נולד בצפת בסביבות שנת 1791[1], בן למשפחה שורשית-ספרדית ומשפחת רבנים ושד"רים ידועה. סב סבו היה בן דודו של הרב הידוע, ר' חיים בן עטר (אור החיים הקדוש), שעלה כנראה עם חבורתו של בן-עטר ממרוקו לארץ ישראל[2]. הר"ן עמרם התחנך בבית אביו ובישיבת משפחת פרחי הידועה, מעשירי דמשק. כנער עבר עם הוריו להתגורר בצפת ונאלץ לעקור ממנה עם אמו ואחיו לכפר רמיש בשל המגפה שפרצה בעיר בשנת תקע"ב (1812)[3][4]. מאוחר יותר חזר לצפת. לאחר נישואיו, כיהן כרב בארם צובא (חלב) ובהמשך עבר לדמשק ושימש שם בתור אחד הרבנים בישיבה בחסות משפחת פרחי. מסוריה הגיע לטבריה ומטעמה יצא בשנת תקפ"ה (1825) לשליחות דרבנן לקהילת נא אמון (אלכסנדריה). בשליחותו שם שימש כרב, דיין והיה אחראי גם על מוסדות החינוך בקהילה. בשנת תקצ"ב (1832) התמודד על תפקיד הרב הראשי של קהילת אלכסנדריה. נגדו התמודד הרב שלמה חזן, ומשנבחר הרב חזן פנה הרב עמרם לחברון. בטרם פנה לחברון, חתם באלכסנדריה על שטר יששכר וזבולון עם רפאל די פיג'וטו[5] בעת שהותו בחברון חווה על בשרו, יחד עם כל הקהילה היהודית שם, את המאורעות הקשים, מרד הפלאחים ורעידת האדמה, של שנת תקצ"ד (1834) בהמשך לאירועים אלה ולמשבר הכלכלי שבא בעקבותיהם נשלח הר"ן עמרם כשליח הקהילה לאירופה.
בשנת 1835 יצא כשד"ר בשליחות עדת הספרדים ועדת חב"ד בחברון למסע גיוס תרומות באירופה והגיע בין היתר לאיטליה, יוון, צרפת ואנגליה. ביקוריו בארצות אלו השאיר עליו רושם רב. בשליחותו ביקר הר"ן עמרם בקהילות רבות וגייס כסף רב, אך על פעילותו זו העיבה גזירה שיצאה מטעמו של אחד הארגונים המרכזיים שאספו תרומות לטובת יהודי ארץ-ישראל אז, ארגון ה'פקידים ואמרכלים'. ההודעה שיצאה מטעמם לערי אירופה, דרשה שלא לקבל שלוחי דרבנן מארץ ישראל אלא לרכז את התרומות שנאספו אך ורק דרך גבאי ארגונם. שבע שנים סבב הר"ן עמרם באירופה ובסופן הגיע לאמשטרדם כדי להיפגש עם ר' צבי הירש להרן, ראש ארגון ה'פקידים ואמרכלים'. בפגישה ביקש הר"ן עמרם לדון בהחלטת הארגון לבטל את השליחות מארץ-ישראל לאירופה ולהציג את משנתו האידאולוגית התומכת בהמשך קיום מוסד השד"רות. הפגישה לא עלתה יפה וכתגובה פרסם הר"ן עמרם את חיבורו 'איגרת האמונה והתפארת', בה הציג מסמכים המוכיחים באופן ברור את יושרו. בחיבור זה הצביע הר"ן עמרם על חשיבות מוסד השד"רות ועל תפקידו המרכזי של מוסד זה בחיזוק הקשר בין יהדות התפוצות ליישוב היהודי בארץ-ישראל.
בתום שליחותו נשאר הר"ן עמרם להתגורר בליוורנו ומשם, בשנת תר"ו (1846), חזר למצרים. תחילה שימש כרב של קהל הפרנקוס באלכסנדריה, ובשנת תרכ"ג (1863) התמנה לרבה של קהילת אלכסנדריה לאחר שקודמו בתפקיד, הרב ישראל משה חזן, עלה לארץ ישראל. בתפקידו זה שימש הרב נתן עמרם עד לפטירתו.
הרב עמרם נפטר באלכסנדריה בערב ראש חודש כסלו תרל"א (23 בנובמבר 1870)[6]. במצרים ובעולם היהודי הידיעה על מותו הכתה גלים, ורבים נכחו בלוויה; ביניהם רבנים חשובים ואישי ציבור – יהודים ולא יהודים. רושם המעמד בא לידי ביטוי בכתבות שהתפרסמו בעיתונים בני התקופה.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב עמרם חיבר עשרות חיבורים במהלך חייו ויצירתו מגוונת: ספרי הלכה וקבלה, ספרי הגות ופילוסופיה, רפואה ומסחר. הוא היה ער להתעוררות הלאומית בתקופתו וצפה בתהליכי החילון שעבר העולם היהודי בימיו, תגובות לתהליכים אלה מוצאות את ביטוייו בחיבוריו המגוונים ובדרך שבה פעל כשד"ר ומאוחר יותר כרב ראשי לקהילה. מכמה מחיבוריו של הרב עמרם משתקף עניינו הרב בעולם ההשכלה הכללית, שאותו הכיר ככל הנראה בעיקר באמצעות ספרות ההשכלה העברית, הן זו הקלאסית והן זו של זמנו[7]. אחד מספריו אלו הוא "נועם המידות" (ג' חלקים: סלוניקי, תרט"ו; אלכסנדריה, תרכ"ה; ליוורנו, תרכ"ט), המהווה אנתולוגיה של דברי חכמה ומדע, ממקורות מגוונים, העוסקים בנושאים כגון "אגרות ששלח אלכסנדר לאריסטו - ותשובותיו", "משה רבנו שר הגבורה", "המטבע וסיבת הוויתו", "הדפוס ועת המצאתו", "גולגולת הראש וענינה" ו"עשרת השבטים וענינם". לסוף הספר מצורף קונטרס מקורי פרי עטו בשם "התנשאות המסחר", העוסק בדרכים לייעל ולשפר את המסחר הבינלאומי של זמנו דרך שינויים מוניטריים.
בין חיבוריו האחרים: "קנין פירות" (ליוורנו, שנת ת"ר) העוסק בדיני חגי חודש תשרי ותפילותיהם; "קנין הגוף" (ליבורנו, תרכ"ח, ב' חלקים) העוסק בדיני אבן העזר; "משבצות זהב" (ליוורנו, תרי"א), קובץ שו"ת המסודר על פי סדר שולחן ערוך; "חגיגת הרגל" (סלוניקי, תרי"ג) מאמר בו משיב הרב לשאלה ששאל הגביר שמעיה אנג'ל (איש דמשק) את חכמי ירושלים, מדוע חוגגים בחו"ל ימי חג מקודשים (יום טוב שני) יותר מאשר חוגגים בארץ ישראל, שהיא מקודשת יותר?; "אגרת בת שבע" (אמשטרדם, תר"ב), ספר הגותי קצר שכולל שבע מסות העוסקות בהיבטים שונים של אופני התגלות החכמה לבני אנוש; "עוז וחדווה" (תר"ב) המוקדש לביאור דברי למך לשתי נשותיו "עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי" (בראשית ד כג); "קדושת הארץ" (סלוניקי, תרי"ג), מסה העוסקת במעלת ארץ ישראל ועוד חיבורים רבים.
הרב עמרם חיבר גם שירה ופיוטים, שיצאו לאור בין היתר בקובץ "אור התורה" (סלוניקי, תר"י). הוא חיבר גם מספר סידורים למועדים שונים, בהם "עילוי נשמות" (ליוורנו, תרל"ד), "קונטריס אחרון" (ליוורנו, תרכ"ח) ו"ספר הרוחות" (סלוניקי, תרי"ח).
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קנין הגוף - חלק א', ליוורנו: ישראל קושטא, 1830
- קנין פירות, ליוורנו: דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, 1840
- קונטריס אחרון, ליוורנו, ת"ר
- אגרת האמונה והתפארת, המבורג תר"ג
- אור תורה, שלוניקי תר"י
- אגרת בת שבע, אמשטרדם, 1842
- אגרת מלכת שבא, אמשטרדם, 1842
- עז וחדוה, אמשטרדם, 1842
- שו"ת משבצות זהב, ליוורנו: דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, 1851
- אגרת הפורים, שלוניקי תרי"ג
- אגרת השונמית, שלוניקי תרי"ג
- אחות קטנה, שלוניקי תרי"ג
- חגיגת הרגל, שלוניקי תרי"ג
- ספר הרוחות, שלוניקי, תרי"ג
- קדושת הארץ, שלוניקי, תרי"ג
- נעם המדות חלק א', שלוניקי, תרט"ו-תרכ"ט
- קנין הגוף - חלק ב', ליוורנו: ישראל קושטא, 1868
- עלוי נשמות, ליוורנו, תרכ"ט
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לילך תורג'מן, הרב נתן עמרם: פועלו ויצירתו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ף. ראו תקציר בעברית וEnglish – Abstract and Contents
- 'שלש תעודות לתולדות היישוב היהודי בחברון ושליחותו של הגאון רבי נתן עמרם זצ"ל [ו]שלש תעודות בעניין מצוקת הרפואה בעיר חברון ת"ו', מוריה 25, ט-י (תשס"ג), עמ' נב-סג.
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, הוצאת המחבר, ירושלים תרצ"ח.
- צבי זוהר, היצירה ההלכתית והתורנית במצרים במאתיים השנים האחרונות, פעמים 86-7 (חורף-אביב תשס"א), עמ' 184-187.
- אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת הפרסומים של נתן עמרם, בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרג חיים מזרחי, בן עמרם איננו, חבצלת, 23 בדצמבר 1870
- פרג חיים מזרחי, אפריקא | נא אמון, המגיד, 29 במרץ 1871
- "עמרם, נתן בן חיים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שד"רות ר' נתן בן עמרם באתר ספריית חב"ד - "תולדות חב"ד בארץ הקודש"
- ארבע-עשרה איגרות על משפחת השרים פרחי בדמשק ובעכו(הקישור אינו פעיל), בתוך: יעקב משה טולידאנו, אוצר גנזים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"כ, באתר HebrewBooks
- נתן עמרם, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לילך תורג'מן, הרב נתן עמרם: פועלו ויצירתו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ף. ראו גם: לילך תורג'מן, הרב נתן עמרם - שד"ר חברון, עבודת מ"א, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, ראו דיון עמ' 9–11.
- ^ טולידאנו, יעקב משה, "פנקסי בית הדין בצפת. כתב יד ר' חיים עמרם", איש-שלום מ. בניהו מ. פרס י. שוחט ע. (עורכים), ירושלים: מחקרי ארץ-ישראל, ירושלים תשט"ו, עמ' רל"ג-רל"ה.
- ^ בן צבי, יצחק, "מכתבים ממשפחת עמרם מכפרי הגליל העליון", בן צבי, יצחק, מחקרים ומקורות, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשכ"ו, עמ' 58–81.
- ^ בן צבי, יצחק, בניהו, מאיר (עורכים), ספר צפת – מחקרים ומקורות מן המאה השש עשרה עד המאה התשע עשרה, הוצאת מכון בן צבי, ירושלים 1964.
- ^ על שטר זה ראו מאמר:Lilac Toregman, The Contract between Rabbi Nathan Amram and Raphael de Picciotto: A Rare Exemplar of an Issachar-Zebulun Agreement", Jewish Law Association Studies XXX (The Jewish Law Association), 2022, pp. 168-181
- ^ פרג חיים מזרחי, בן עמרם איננו, חבצלת, 23 בדצמבר 1870
- ^ צבי זוהר, היצירה ההלכתית והתורנית במצרים במאתיים השנים האחרונות, פעמים 86-7 (חורף-אביב תשס"א), עמ' 184-186.
| הקודם: הרב ישראל משה חזן |
רבנים ראשיים של אלכסנדריה | הבא: הרב משה פארדו |