נתן רפופורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתן רפופורט
נתן וסימה רפופורט בסטודיו שלו בוורשה, 1937
נתן וסימה רפופורט בסטודיו בוורשה, 1937
לידה 7 בנובמבר 1911
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1987 (בגיל 75)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה
אנדרטת מגילת האש
שחרור (אנדרטה)
פרסים אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנדרטה למגיני קיבוץ נגבה
תבליט בטון על קיר "בית מנחם" במוסד "רמות חפר" בקיבוץ מעברות
פסל לזכר מרדכי אנילביץ בקיבוץ יד מרדכי

נתן יעקב רפופורט (7 בנובמבר 1911, ורשה5 ביוני 1987, ניו יורק) היה פסל, צייר וצלם יהודי יליד ורשה. כל בני משפחתו נספו בשואה, ויצירותיו החשובות והמוכרות ביותר עוסקות בהנצחת הנספים והלוחמים בה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן רפופורט נולד בשנת 1911 בעיר ורשה שבפולין הרוסית (לימים בירת הרפובליקה הפולנית) במשפחה יהודית דתית, בן לחיה לבית קופלביץ ויעקב בן שלמה זלמן, ממשפחת כהנים. למד ב"תלמוד תורה" ובבית הספר התיכון היהודי לבנים "לאור" ברחוב נָאלֶבקי (מרכז החיים היהודיים בעיר). בעקבות מחלת אביו פרש מלימודיו והחל לעזור בפרנסת המשפחה. בשנת 1927 נרשם רפופורט ללימודי פיסול בבית הספר העירוני בעיר. בשנת 1928 הצטרף לתנועת השומר הצעיר בעיר, והיה חבר בקן התנועה עד 1933. לאחר כשלוש שנים המשיך בלימודים באקדמיה לאמנות (אנ'), שם זכה במלגה שבעזרתה ביקר באיטליה ובצרפת והתרשם מן המוזיאונים בהן. על אף שפסל שלו בשם "הטניסאית" זכה במקום הראשון בתחרות בשנת 1936, נשלל מרפופורט הפרס בשל העובדה שסירב לשלוח את היצירה לתערוכה בגרמניה הנאצית. בשנת 1938 זכה רפופורט במלגה נוספת, שבעזרתה למד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 ברח רפופורט מפולין לביאליסטוק, שנמצאה בשטח שנכבש על ידי ברית המועצות. בברית המועצות פיסל אנדרטאות ופרוטומות של אנשי-שם סובייטים. כבר במהלך המלחמה התחיל לעצב את זיכרונות המלחמה לפי הבנתו, כאשר הוא מודע לתהליך חיסולו של גטו ורשה בסוף שנת 1942. בשנת 1946 הגיע ממוסקבה לוורשה והציג בפני ראשי הקהילה היהודית את מודל הגבס שלו. בשנת 1947 עיצב את העיצוב הסופי בפריז כדי לצקת את הכל מברונזה, וב-19 באפריל 1948, במלאת 5 שנים לפרוץ מרד גטו ורשה, נחנכה האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה, המוצבת במקום שבו היה מרכז הגטו.

בתחילת שנת 1949 עלה לארץ ישראל. את דרכו האמנותית בארץ החל בדרך מיוחדת כאמן דמוקרט. כאשר החל לעבוד על דגם פסל שייצג את מרדכי אנילביץ, ייצר שני דגמים שונים מגבס בגובה של כ-90 ס"מ. עם גמר עיצוב הדגמים הזמין את חברי הקיבוץ לצפות בהם מתוך כוונה שיבחרו בצורה דמוקרטית בפסל המתאים יותר. הדגם שלא נבחר, מוצג עד היום במוזיאון "משואה לתקומה" שבקיבוץ.

כאשר עבד שנתיים מאוחר יותר על פסל המגינים בקיבוץ נגבה, החליט לעלות מדרגה וערך בערבים לחברי הקיבוץ הרצאות בנושאי אמנות פלסטית כדי להכין אותם טוב יותר לתהליך הבחירה. גם בנגבה ייצר שני דגמים ועם גמר העבודה, הזמין את כל חברי הקיבוץ כדי שיבחרו בפסל המתאים יותר לדעתם.

ב-1959 היגר לארצות הברית, והתאזרח בה ב-1965. התגורר לסירוגין במנהטן וברמת גן.

בשנת 1985 נחנכה בפארק ליברטי בניו ג'רזי (Liberty State Park) האנדרטה מעשה ידיו "שחרור" (Liberation). האנדרטה, המציגה חייל אמריקאי הנושא בזרועותיו ניצול של מחנה ריכוז, מסמלת את חלקו של צבא ארצות הברית בשחרור מחנות הריכוז הנאציים.

זכה במדליית הזיכרון ע"ש הרברט אדמס (Herbert Adams Memorial Medal) מטעם אגודת הפַּסלים הלאומית, על תרומתו לפיסול האמריקני.

נתן רפופורט נפטר בניו יורק בקיץ 1987, בן 76 במותו. נקבר בפתח תקווה.[1]

הותיר גרושה, סימה לבית צ'רניאביץ (שלה היה נשוי מ-1938), בת, נינה ווֹלמַרק (Wolmark), המתגוררת בפריז, וכן נכדים ונינים.

עזבונו, הכולל מאות מכתבים מאוירים, מאות רישומים לפסלים, הדפסים, ומאות צילומים שבהם צילם את פסליו, שמור בארכיון השומר הצעיר ביד יערי.[2]

בית רפופורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטודיו של רפופורט ברחוב רוקח ברמת גן, "בית נתן רפופורט"[3], פעיל כיום כמרכז לאמנות ושמורים בו כמה פסלים קטנים של האמן וכן חלק מכלי העבודה שלו.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן רפפורט, יד למרד גטו ורשה, אנדרטות למרד גטו ורשה, תל אביב: ספרית פועלים ומורשת, 1960.
  • מולי ברוג, 'נצורים בחומות הזיכרון: אנדרטת גיטו ורשה כסמל "השואה והגבורה", בפולין ובישראל', אלפיים 14 (תשנ"ז), 148–173.
  • נתן רפופורט - פיסול מן התקופה ההירואית, רמת גן: עמותת בית נתן רפופורט, 1998.
  • Nathan Rapoport Sculptures and Monuments; text by Richard Yaffe; foreword by Abraham A. Davidson, New York Shengold,‎ 1980.‎

ביוגרפיה:

  • בתיה דונר, נתן רפופורט: אמן יהודי; (עיצוב: טרטקובר עיצוב גרפי, אולגה גטמנסקי, מור חלימי; עריכת טקסט: קרין חזקיה; צילום רפרודוקציות: אברהם חי, תמי דהן), ירושלים: יד יצחק בן-צבי; גבעת חביבה: יד יערי, תשע"ד 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]