סאיס (מצרים)

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: אין קטגוריות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
סאיס
Σάϊς, Ⲥⲁⲓ
Jean-Francois Champollion - Plan Des Ruines De Sais.cropped.png
מדינה / טריטוריה מצריםמצרים מצרים
גובה 10 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 20,568 (נכון ל־11 בנובמבר 2006)
קואורדינטות 30°57′53″N 30°46′06″E / 30.964722222222°N 30.768333333333°E / 30.964722222222; 30.768333333333 
אזור זמן UTC+2

סאיסיוונית עתיקה: Σάϊς; בקופטית: Ⲥⲁⲓ) נקרא גם סא-אל הגרערבית: صا الحجر) הייתה עיירה מצרית עתיקה בדלתא של הנילוס קרוב לנהר הנילוס.[1] העיירה הייתה בירת המחוז של סאפ-מה, שמה החמישי של מצרים התחתונה, והעיירה הפכה למושב השלטון במהלך השושלת העשרים וארבע של מצרים (בסביבות 732–720 לפנה"ס) ובמהלך שושלת סאיית העשרים ושש של מצרים (בסביבות 664–525 לפנה"ס).[2] השם המצרי העתיק של העיירה הוא Zꜣw.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרודוטוס כתב כי בסאיס נמצא קברו של אוסירס וכי סבלו של האל נמצא באזור.[3]

היוונים, (כגון הרודוטוס, אפלטון ודיודורוס סיקולוס) חשבו כי יש לעירייה קשר עם אתונה. דיודורוס סיפר שהאתונאים בנו את סאיס לפני המבול. בעוד שכל ערי יוון נהרסו במהלך אותו אסון, כולל אתונה. סאיס ושאר הערים המצריות שרדו.[4]

כיום אין הוכחות לקיומה של העירייה בעת תקופת הממלכה החדשה במצרים (בסביבות 1100 לפנה"ס) עקב חקלאים שהרסו חלקים נרחבים מהאזור.[5]

במהלך הכיבוש האסלאמי של מצרים, נערך קרב בסיאס בין האסלאמים ובין האימפריה הביזנטית, על פי ג'ון מניקיו. האזור נשאר נום עד 700 לספירה. סופרים מימי הביניים כמו יאקות אל-חמאווי, אל-מקריזי ואל-קלקשנדי טענו כי שמו של מקים העיירה היה "סא בן מסר". עם זאת, אבן איאס טען כי מייסד העירייה היה "סא בן מרקונוס". האתר שימש בתקופה זו כמחצבת אבן. באותה תקופה העירייה נפלה כמעט לחלוטין.

במפקד האוכלוסין של מצרים משנת 1885 נכתב כי סאיס (ששם נקראה סא-אל הגר) הכילה 4,474 נפשות (2,250 גברים ו-2,224 נשים).[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frederick C. Mish, Merriam-Webster Inc, Anonymus AC00103708, Anonymus AC00421809, Webster's Ninth New Collegiate Dictionary, Merriam-Webster, 1990, ISBN 978-0-87779-508-7. (באנגלית)
  2. ^ Ian Shaw & Paul Nicholson, The Dictionary of Ancient Egypt, British Museum Press, 1995. p.250
  3. ^ Herodotus, II, 171.
  4. ^ Siculus [from old catalog Diodorus, The historical library of Diodorus the Sicilian, in fifteen books, London, Printed by W. M'Dowall for J. Davis, 1814
  5. ^ Ian Shaw & Paul Nicholson, The Dictionary of Ancient Egypt, British Museum Press, 1995. עמוד 250
  6. ^ Egypt min of finance, census dept, Recensement général de l'Égypte, 1885, עמ' 279. (באנגלית)