סאלבוטאמול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סאלבוטאמול
Salbutamol Enantiomers Structural Formulae.png
Salbutamol-3D-vdW.png
שם IUPAC
4-[2-(tert-butylamino)-1-hydroxyethyl]-2-(hydroxymethyl)phenol
שמות מסחריים בישראל
ונטולין
נתונים כימיים
כתיב כימי C13H21NO3 
מסה מולרית 239.311 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
מטבוליזם בכבד
זמן מחצית חיים 3.8 שעות בערך
הפרשה בשתן
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון C
סיכון לתלות אין
דרכי מתן שאיפה, בליעה, הזרקה למחזור הדם
אינטראקציות עם תרופות אחרות יש
מזהים
מספר CAS 18559-94-9
PubChem 2083
ChemSpider 1999
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סאלבוטאמול (Salbutamol, אלבוטרול), שם מסחרי בישראל ונטולין, תרופה המשמשת להקלת התקפי אסתמה (קצרת) וCOPD. התרופה נכנסה לשימוש בשנת 1969 בבריטניה ובשנת 1980 בארצות הברית.

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלבוטאמול הוא אגוניסט של הקולטן לאדרנלין מסוג בטא 2 (β2-adrenergic receptor). הפעלת קולטן זה בסימפונות גורם להרפית שריר חלק, הרחבת הסימפונות והקלה על הנשימה (ברונכודילטציה). לסאלבוטאמול השפעה דומה על השריר החלק ברחם ולכן הוא משמש גם למניעת לידה מוקדמת.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות הלא רצויות של סאלבוטמול כוללות השפעה על קצב הלב - האצת דופק (טכיקרדיה, לעיתים מסוג AVNRT), פלפיטציות, רעד שרירים [1], תחושת חוסר יציבות, כאב ראש ועוד[2]. דווח גם על התמכרות לשימוש במשאפים ויתכן פרכוס עקב כך[3]. סאלבוטמול גורם גם עליה ברמת חומצות שומן בדם,[4] וירידה ברמת האשלגן בדם.[5]

דרכי מתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלבוטאמול סולפאט ניתן בדרך כלל ישירות לדרכי הנשימה (מתן מקומי), על ידי משאף, דיסקוס או מכשיר אינהלציה. בדרך זו הוא משפיע כמעט מיד, תוך השפעה מערכתית מיותרת מינימלית.

דרכי מתן נוספות הן מתן פומי בכדורים או בסירופ ומתן תוך ורידי בעירוי (מתן סיסטמי). מספר רב של חולי אסתמה לא מגיבים למתן סיסטמי, כמו כן שיטות אלו דורשות רמה גבוהה יותר של החומר בגוף ועקב כך גורמות ליותר תופעות לוואי ולכן הן פחות מתאימות לטיפול בהתקף האסתמה. שיטת השאיפה נחשבת לשיטה המקובלת והעדיפה ביותר.

שימוש קליני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסאלבוטאמול נעשה במקרים הבאים:

שימוש בעת הריון והנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הריון: התרופה חודרת שליה, מעכבת התכווצות הרחם ועלולה לגרום לטכיקרדיה עוברית במינונים גבוהים. היא אינה אסורה בהריון אך יש לשקול היטב נזק לעומת תועלת בשימוש סיסטמי. שימוש מקומי (בשאיפה) מקובל בהריון.
  • הנקה: מותר בשימוש מקומי, לא ידוע אם התרופה עוברת לחלב אם.

השימוש בסאלבוטאמול בדרך כלל מומלץ עבור התקפי האסתמה חמורים. אם המטופל משתמש באופן קבוע להקלה על התקפי אסתמה ישנו צורך להתייעץ עם רופא. בכל מקרה, בזמן הריון או הנקה יש להתייעץ עם רופא.

כינויים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסאלבוטאמול נמכר תחת שמות מסחריים רבים כגון: אירומיר, אסתלין, אסמול, בוונטול, סלבותרים, פרוונטיל, סלמול, סולטאנול, ונטולין וולמקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאלבוטאמול בוויקישיתוף


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

  1. ^ K. M. Lulich, R. G. Goldie, G. Ryan, J. W. Paterson, Adverse reactions to beta 2-agonist bronchodilators, Medical Toxicology 1, 1986-7, עמ' 286–299 doi: 10.1007/bf03259844
  2. ^ גלקסוסמיתקליין (ישראל) בע"מ, רח' בזל .2 ,פתח תקוה, עלון לצרכן - ונטולין, ‏01/11/2016
  3. ^ H. F. Pratt, Abuse of salbutamol inhalers in young people, Clinical Allergy 12, 1982-3, עמ' 203–209 doi: 10.1111/j.1365-2222.1982.tb01640.x
  4. ^ Martin T. Gaugg, Anna Engler, Yvonne Nussbaumer-Ochsner, Lukas Bregy, Metabolic effects of inhaled salbutamol determined by exhaled breath analysis, Journal of Breath Research 11, 2017-09-13, עמ' 046004 doi: 10.1088/1752-7163/aa7caa
  5. ^ Anthony J. Viera, Noah Wouk, Potassium Disorders: Hypokalemia and Hyperkalemia, American Family Physician 92, 2015-09-15, עמ' 487–495