סאלח בכרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאלח בכרי
صالح بكري
אין תמונה חופשית
לידה 1 במרץ 1977 (בן 44)
יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2007–הווה (כ־14 שנים)
שפה מועדפת ערבית, עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן קולנוע, שחקן תיאטרון, שחקן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סאלח בכריערבית: صالح بكري; נולד ב-1 במרץ 1977) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון ערבי-ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכרי נולד בבענה שבישראל למשפחה ערבית-מוסלמית. הוא בנו של השחקן, במאי הקולנוע והתיאטרון, מוחמד בכרי. בשנת 2000 סיים לימודי משחק בבית הספר ללימודי אמנויות הבמה "בית צבי".

לאורך השנים עסק בכרי בקריירת משחק בתיאטרון, בין השאר בהצגות "זוגיות", ו"סמיר ויונתן על כוכב מאדים" (בבימויו של אביו, אשר השתתף בפסטיבל תיאטרונטו), בתיאטרון הבימה, "המלט", בתיאטרון אל-מידאן, ו"תמונע", "פרגודים", ו"יום בחיינו" בפסטיבל עכו, "אלאאז" ו"זיכרון אחר" בתיאטרון עכו, ו"בק-אפ", שהוצגה בפריז, צרפת.

בשנת 2007 גילם בכרי בסרטו של ערן קולירין "ביקור התזמורת" את דמותו של חאלד, נגן כינור וחצוצרה צעיר בתזמורת המשטרה של אלכסנדריה, אשר מגיעה להופעה בישראל, ומגיעה בטעות לעיירת פיתוח מבודדת, לצד רונית אלקבץ וששון גבאי. הסרט זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית רבה, גרף פרסים בפסטיבלים ברחבי העולם, וזיכה את בכרי בפרס אופיר בקטגוריית שחקן המשנה, ובציון לשבח בפסטיבל קאן.

בשנת 2008 שיחק סאלח בכרי בסרט "מלח הים הזה", הפקה ישראלית-אירופאית בבימויה של אן-מרי ג'אסיר, בהשתתפות סוהיר חמאד במשחק וכתיבה.

בשנת 2009 גילם את פואד, אביו של אליה סולימאן, בסרטו הזמן שנותר.

בשנת 2011 שיחק בסרט "מים ואהבה" עם היאם עבאס בבימוי ראדו מיכאיליאנו.

ב-2012 גילם תפקיד של לוחם פדאיון בסרט "כשראיתי אותך" של אן-מרי ג'אסיר.

בכרי מלמד משחק בבית הספר לתיאטרון ברמאללה ובשנים האחרונות משחק בהצגות תיאטרון אל-מידאן בחיפה. בשנת 2010 שיחק לצידו של ג'וליאנו מר בהצגה "העלמה והמוות", בבימוי שרדי ג'בארין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הכריז בכרי כי יחדל מלהופיע בהצגות וסרטים ישראלים תוך ציון שהמעשה הוא "מחאה נגד הפאשיזם המתעצם בישראל".[1]

בכיר מגדיר עצמו כפלסטיני ש"לא מרגיש קשר כלשהו לישראל. היא הרסה את חיי, את חייו של אבי, את החיים של העם שלי. והיא ממשיכה בהרס הזה".[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2006 - צחי גראד ("מישהו לרוץ איתו")
זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת
2007 - סאלח בכרי ("ביקור התזמורת")
הבא:
2008 - שמיל בן ארי
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.