סאליי

סאליי (בלטינית: Salii) היה שמם של "הכוהנים המקפצים" לאל מרס. שמם נגזר מהמילה הלטינית saliō שפירושה "לקפוץ". הפולחן הובא לרומא לכאורה על ידי המלך נומה פומפיליוס שהיה מלכה האגדי השני של רומא.

רקע

על פי המסורת הרומאית המלך נומה פומפיליוס שם לעצמו מטרה לשנות את החוקה הרומאית שעוצבה בכוח הזרוע, וכדי לעשות זאת הוא הבין שעליו לסיים את המלחמות ועל פי האגדה היה אחראי למספר רפורמות במנהגים בפולחן ובדת הרומאית.

חלוקת לוח השנה הרומי ל-12 חודשים וקביעת ימי חול ומנוחה.
הקמת חבר הכוהנות של הבתולות הוסטליות.
הקמת חבר הכוהנים (פלאמנים) ליופיטר, מרס וקווירינוס.
הקמת משרת הפונטיפקס מקסימוס (Pontifex Maximus).
מינוי 12 הסאליי (Salii) שהיו אחראים לנשיאת 12 המגנים הקדושים - ה"אנקיליה" (Ancilia). המגן הראשון לפי המסורת נשלח על ידי האל מרס (כסימן להעדפת האל את המלך הנוכחי) לגבעת הפאלאטיום, ועליו היו חקוקות נבואות לגבי עתיד העיר. נומה שכפל את המגנים והביאם לתצוגה.

פולחן

12 הכוהנים היו קבוצה של גברים צעירים ממעמד הפטריקים (בלטינית: patricii) קבוצה חברתית ששמה היה במקור לציון המעמד הגבוה ברומא העתיקה אך בתקופת האימפריה הרומית המאוחרת שימש המונח לתיאור תואר מיוחד, פטריקיוס (patricius), של בכיר בחצר המלכותית. הם היו לבושים כלוחמים מהתקופה הארכאית עם טוניקה רקומה, שריון קצר ומעיל עליון מסורתי בצבע אדום (paludamentum) הם נשאו חרב ולבשו קסדה מחודדת. הכהנים היו צריכים להיות אנשים שהוריהם עדיין בחיים, והם נבחרו לתפקידם בהצבעה.

לאחריותם נמסרו 12 מגינים מברונזה שצורתם כמו הספרה 8. על פי המסורת מגן אחד נפל מהשמיים בעת שלטונו של נומה פומפיליוס ו-11 הועתקו על מנת להגן על זהותו של המגן המקורי. הנבואה המסורתית קבעה כי כל זמן שהמגן המקורי יישאר בידי הרומאים הם יהיו אדוני הארץ.

כל שנה בחודש מרץ הסאליי היו צועדים מסביב לרומא, ושרים מזמור "קרמן סאליאר" (Carmen Saliare), בו תיאור לירי של המיתוס על המלך נומה והמגן השמימי.

ההיסטוריון הרומאי אובידיוס בן המאה הראשונה לספירה מציין בספרו כי הטקס של הכהנים הקופצים מיושן וקשה להבנה. הטקסים הסתיימו במשתה מפואר.