אליהו שלמה רענן
לידה | 21 בספטמבר 1934 |
---|---|
נרצח |
20 באוגוסט 1998 (בגיל 63) תל רומיידה, ישראל |
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת מרכז הרב |
מקום מגורים | אדמות ישי |
תקופת הפעילות | ? – 20 באוגוסט 1998 |
מעסיק | מכון הלכה ברורה ובירור הלכה |
אב | שלום נתן רענן |
הרב אליהו שלמה רענן (י"ב בתשרי תרצ"ה, 21 בספטמבר 1934 – כ"ט באב תשנ"ח, 20 באגוסט 1998) היה רב ישראלי ציוני דתי, חוקר במכון הלכה ברורה ובירור הלכה שעל יד ישיבת מרכז הרב ומחברי הגרעין המייסד של העיר ביתר עילית.
הרב רענן נרצח בשנת תשנ"ח (1998) על ידי מחבל פלסטיני שחדר לביתו בשכונת אדמות ישי שבחברון.
קורות חייו ופעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרב שלום נתן רענן ולרבנית בתיה-מרים, ונקרא על שם הגר"א ועל שם אבי סביו, הרב שלמה זלמן קוק. אביו היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהלה, ואמו הייתה בתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק – ראש ישיבת מרכז הרב ורבה הראשי הראשון של ארץ ישראל, שגם היה הסנדק בברית המילה שלו.
למד בישיבת מרכז הרב והוסמך לרבנות על ידי הרב רפאל קוק[1].
בשידוכו של הרב אברהם שלוש, נישא לרבנית חיה ונולדו להם שלושה ילדים[2].
הרב רענן ומשפחתו התגוררו בירושלים, ובשנת 1985 היו בין מקימי היישוב הדר בית"ר[3] שהפך לימים לעיר ביתר עילית. בשנת 1992 עברה המשפחה למגורים בקרוואן בשכונת אדמות ישי (תל רומיידה) שביישוב היהודי בחברון.
עסק בתורה כל חייו – למד ולימד בישיבת מרכז הרב ובישיבת תורת ירושלים, ומשנת תשל"ח ועד יומו האחרון עסק במחקר במכון הלכה ברורה ובירור הלכה שעל יד ישיבת מרכז הרב. נודע בצניעותו, בהתמדתו בתורה ובשליטתו בתלמוד הבבלי ובספרות הפוסקים, בחיבתו והתמסרותו למפעל ההתיישבות ביש"ע, וכן בהקפדתו על שמירת הלשון[4] ושמירת העיניים[5].
נהג לעלות להר הבית ואף פרסם קריאה ציבורית בנושא, לאחר שלמד עם דודו הרצי"ה קוק את תשובת הראי"ה קוק בנושא[6] והבין מהרצי"ה שהמצב כיום שונה מהמצב בזמן כתיבת התשובה[7]. בכך היה לאחד מראשוני הרבנים שפרסמו תמיכה בעלייה להר הבית. תמך גם בישיבת תורת הבית, בראשות הרבנים דוד ואביגדור אלבוים[8].
כנכד הראי"ה קוק, החזיק הרב רענן בזכויות היוצרים על כתביו, לאחר שדודיו, הרצי"ה קוק ופרידה חנה רבינוביץ-תאומים, נפטרו ללא צאצאים, אביו נפטר, אחיו (אברהם יצחק) נפטר בצעירותו, ואחותו (ציפורה) אינה יורשת לפי ההלכה. באדר תשנ"ח, חצי שנה לפני הירצחו, הוא כתב ייפוי כוח לרב משה צוריאל להדפיס ולהפיץ את כתבי הרב קוק[9]. הרב צוריאל עסק בההדרת כתבי גדולי ישראל בכלל והרב קוק בפרט, והיה ידידו מתקופת לימודם המשותפת בישיבת מרכז הרב, והוא השתמש בייפוי כוח זה להדפסת שמונה קבצים וכתבים נוספים של הרב קוק.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לחיה. ולהם שלושה ילדים:
- הרב אברהם יצחק רענן - ר"מ בישיבת רמות בירושלים.
- הרב מיכאל דב - חוקר תורני במכון הלכה ברורה. נשוי לרבנית אמירה רענן.
- ציפורה - אשת הרב ישראל שליסל.
יעקב אלעזר הירשוביץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פנינה שפירא | אברהם אלקנה כהנא שפירא | שלום נתן רענן | זוסמן ריגר | טובה ריגר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יעקב אלעזר כהנא שפירא | מרדכי פרום | ציפורה פרום | אליהו שלמה רענן | רחל אליצור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קלמן בר | דפנה בר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עץ משפחת קוּק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הפיגוע ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 באוגוסט 1998 חדר סאלם סרסור, מחבל פלסטיני, אל הקרוואן ומצא את הרב רענן ישן במיטתו. המחבל דקר למוות את הרב רענן ולאחר מכן ניסה להצית את המבנה על יושביו. הרבנית ששהתה באותה עת בחדר סמוך צעקה והמחבל נמלט מהמקום. המחבל נתפס על ידי צה"ל ונשפט בשנת 1999 ל-3 מאסרי עולם[10], אולם שוחרר בשנת 2011 במסגרת עסקת שליט[11].
הרב רענן נקבר בהר הזיתים בחלקת משפחת קוק אל מול הר הבית.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחדר שבו נרצח, הוקם כולל "אור שלמה" ללימודי הלכה[12].
בנוסף, יצא הספר "נשמה של שבת" (781 עמ') ובו אוסף מאמרים תורניים, בהם מאמרים של סבו הרב אברהם יצחק קוק ורבנים נוספים, וכן הספדים ודברי זיכרון על דמותו.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפתח לפירושים על משנה תורה לרמב"ם, (בשיתוף הרב ברוך כהנא), בהוצאת מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, ירושלים תשנ"ב[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם אריאלי (עורך), נשמה של שבת, הוצאת שלמי אריאל, חברון תשנ"ט, זמין בספריית אסיף
- מתוך הספר נשמה של שבת:
- דף לזכר אליהו שלמה רענן, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- מידע על אליהו שלמה רענן בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נשמה של שבת עמ' 706.
- ^ חגית רוטנברג, הרבנית חיה רענן – סבתא של חברון, באתר ערוץ 7, 22.11.2008
- ^ אבנר שאקי, הרב ביגון חושף: מאחורי הקלעים של הקמת ביתר עילית, באתר ערוץ 7, 1.12.2022
- ^ הרב צבי יהודה קוק כינהו "גאון בשמירת הלשון" (נשמה של שבת עמ' 704, ועוד). מאמרים רבים בספר הזיכרון נשמה של שבת (ראו להלן) עוסקים בשמירת הלשון בהלכה ובמחשבה, ונראה שיש בכך שיקוף של הדגש שנתן הרב רענן עצמו לנושא זה.
- ^ לאשתו סיפר שהוא נמנע מלהרכיב משקפיים למרות היותו זקוק להן, כדי שלא להיכשל במראות אסורים (נשמה של שבת עמ' 705).
- ^ שו"ת משפט כהן סי' צו. כתב היד של קריאת הרב רענן פורסם כאן.
- ^ נשמה של שבת עמ' 710, 749-748.
- ^ שם.
- ^ המכתב נדפס על ידי הרב צוריאל בספר אוצרות הראיה, חלק ד עמ' 5.
- ^ 3 מאסרי עולם לרוצחו של הרב רענן, באתר גלובס, 1 באוגוסט 1999
- ^ הרבה דם על הידיים: פורסמה רשימת המשוחררים, באתר כלכליסט, 16 באוקטובר 2011
- ^ הדס צורי, חברון ללא הפסקה, באתר ערוץ 7, 14.4.2021
- ^ קישור למפתח, באתר מכון הלכה ברורה