לדלג לתוכן

אליהו שלמה רענן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סאלם סרסור)
הרב אליהו שלמה רענן
לידה 21 בספטמבר 1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 20 באוגוסט 1998 (בגיל 63)
תל רומיידה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אדמות ישי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 באוגוסט 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק מכון הלכה ברורה ובירור הלכה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב שלום נתן רענן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אליהו שלמה רענן (י"ב בתשרי תרצ"ה, 21 בספטמבר 1934כ"ט באב תשנ"ח, 20 באגוסט 1998) היה רב ישראלי ציוני דתי, חוקר במכון הלכה ברורה ובירור הלכה שעל יד ישיבת מרכז הרב ומחברי הגרעין המייסד של העיר ביתר עילית.

הרב רענן נרצח בשנת תשנ"ח (1998) על ידי מחבל פלסטיני שחדר לביתו בשכונת אדמות ישי שבחברון.

קורות חייו ופעילותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב שלום נתן רענן ולרבנית בתיה-מרים, ונקרא על שם הגר"א ועל שם אבי סביו, הרב שלמה זלמן קוק. אביו היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהלה, ואמו הייתה בתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק – ראש ישיבת מרכז הרב ורבה הראשי הראשון של ארץ ישראל, שגם היה הסנדק בברית המילה שלו.

למד בישיבת מרכז הרב והוסמך לרבנות על ידי הרב רפאל קוק[1].

בשידוכו של הרב אברהם שלוש, נישא לרבנית חיה ונולדו להם שלושה ילדים[2].

הרב רענן ומשפחתו התגוררו בירושלים, ובשנת 1985 היו בין מקימי היישוב הדר בית"ר[3] שהפך לימים לעיר ביתר עילית. בשנת 1992 עברה המשפחה למגורים בקרוואן בשכונת אדמות ישי (תל רומיידה) שביישוב היהודי בחברון.

עסק בתורה כל חייו – למד ולימד בישיבת מרכז הרב ובישיבת תורת ירושלים, ומשנת תשל"ח ועד יומו האחרון עסק במחקר במכון הלכה ברורה ובירור הלכה שעל יד ישיבת מרכז הרב. נודע בצניעותו, בהתמדתו בתורה ובשליטתו בתלמוד הבבלי ובספרות הפוסקים, בחיבתו והתמסרותו למפעל ההתיישבות ביש"ע, וכן בהקפדתו על שמירת הלשון[4] ושמירת העיניים[5].

נהג לעלות להר הבית ואף פרסם קריאה ציבורית בנושא, לאחר שלמד עם דודו הרצי"ה קוק את תשובת הראי"ה קוק בנושא[6] והבין מהרצי"ה שהמצב כיום שונה מהמצב בזמן כתיבת התשובה[7]. בכך היה לאחד מראשוני הרבנים שפרסמו תמיכה בעלייה להר הבית. תמך גם בישיבת תורת הבית, בראשות הרבנים דוד ואביגדור אלבוים[8].

כנכד הראי"ה קוק, החזיק הרב רענן בזכויות היוצרים על כתביו, לאחר שדודיו, הרצי"ה קוק ופרידה חנה רבינוביץ-תאומים, נפטרו ללא צאצאים, אביו נפטר, אחיו (אברהם יצחק) נפטר בצעירותו, ואחותו (ציפורה) אינה יורשת לפי ההלכה. באדר תשנ"ח, חצי שנה לפני הירצחו, הוא כתב ייפוי כוח לרב משה צוריאל להדפיס ולהפיץ את כתבי הרב קוק[9]. הרב צוריאל עסק בההדרת כתבי גדולי ישראל בכלל והרב קוק בפרט, והיה ידידו מתקופת לימודם המשותפת בישיבת מרכז הרב, והוא השתמש בייפוי כוח זה להדפסת שמונה קבצים וכתבים נוספים של הרב קוק.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לחיה. ולהם שלושה ילדים:

  • הרב אברהם יצחק רענן - ר"מ בישיבת רמות בירושלים.
  • הרב מיכאל דב - חוקר תורני במכון הלכה ברורה. נשוי לרבנית אמירה רענן.
  • ציפורה - אשת הרב ישראל שליסל.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה שפירא
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
 
 
 
 
שלום נתן רענןזוסמן ריגר
 
טובה ריגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר כהנא שפירא
 
מרדכי פרום
 
ציפורה פרום
 
אליהו שלמה רענן
 
רחל אליצור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קלמן בר
 
דפנה בר
 


עץ משפחת קוּק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
 
 
 
 
 
 
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
רייזא רבקה
 
אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
 
אלטה בת שבע
 
דב בער קוּק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה
 
שלום נתן רענן
 
בתיה מרים
 
צבי יהודה הכהן קוק
 
פרידה חנה
 
ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי (גורדין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר שפירא
 
 
 
 
 
צפורה
 
מרדכי פרום
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוּק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה קוק
 
לאה קוּק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אביטל
 
אברהם ישראל סילבצקי
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוּק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוּק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 
 
 

הפיגוע ומותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוגוסט 1998 חדר סאלם סרסור, מחבל פלסטיני, אל הקרוואן ומצא את הרב רענן ישן במיטתו. המחבל דקר למוות את הרב רענן ולאחר מכן ניסה להצית את המבנה על יושביו. הרבנית ששהתה באותה עת בחדר סמוך צעקה והמחבל נמלט מהמקום. המחבל נתפס על ידי צה"ל ונשפט בשנת 1999 ל-3 מאסרי עולם[10], אולם שוחרר בשנת 2011 במסגרת עסקת שליט[11].

הרב רענן נקבר בהר הזיתים בחלקת משפחת קוק אל מול הר הבית.

בחדר שבו נרצח, הוקם כולל "אור שלמה" ללימודי הלכה[12].

בנוסף, יצא הספר "נשמה של שבת" (781 עמ') ובו אוסף מאמרים תורניים, בהם מאמרים של סבו הרב אברהם יצחק קוק ורבנים נוספים, וכן הספדים ודברי זיכרון על דמותו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נשמה של שבת עמ' 706.
  2. ^ חגית רוטנברג, הרבנית חיה רענן – סבתא של חברון, באתר ערוץ 7, ‏22.11.2008
  3. ^ אבנר שאקי, הרב ביגון חושף: מאחורי הקלעים של הקמת ביתר עילית, באתר ערוץ 7, ‏1.12.2022
  4. ^ הרב צבי יהודה קוק כינהו "גאון בשמירת הלשון" (נשמה של שבת עמ' 704, ועוד). מאמרים רבים בספר הזיכרון נשמה של שבת (ראו להלן) עוסקים בשמירת הלשון בהלכה ובמחשבה, ונראה שיש בכך שיקוף של הדגש שנתן הרב רענן עצמו לנושא זה.
  5. ^ לאשתו סיפר שהוא נמנע מלהרכיב משקפיים למרות היותו זקוק להן, כדי שלא להיכשל במראות אסורים (נשמה של שבת עמ' 705).
  6. ^ שו"ת משפט כהן סי' צו. כתב היד של קריאת הרב רענן פורסם כאן.
  7. ^ נשמה של שבת עמ' 710, 749-748.
  8. ^ שם.
  9. ^ המכתב נדפס על ידי הרב צוריאל בספר אוצרות הראיה, חלק ד עמ' 5.
  10. ^ 3 מאסרי עולם לרוצחו של הרב רענן, באתר גלובס, 1 באוגוסט 1999
  11. ^ הרבה דם על הידיים: פורסמה רשימת המשוחררים, באתר כלכליסט, 16 באוקטובר 2011
  12. ^ הדס צורי, חברון ללא הפסקה, באתר ערוץ 7, ‏14.4.2021
  13. ^ קישור למפתח, באתר מכון הלכה ברורה