סם רוקוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סאם רוקוול)
סם רוקוול
Samuel "Sam" Rockwell
רוקוול
לידה 5 בנובמבר 1968 (בן 55)
דיילי סיטי, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Samuel Rockwell עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • סטודיו ויליאם אספר
  • בית הספר לאמנות על שם רות אסאווה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל "סם" רוקוולאנגלית: Samuel "Sam" Rockwell; נולד ב-5 בנובמבר 1968) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי זוכה פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו בסרט "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", עליו גם זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס בבאפט"א. עוד סרטים בהם שיחק רוקוול כשחקן קולנוע ראשי הן; "ירח", "וידויים של מוח מסוכן", "עמוק בגרון" וכשחקן משני בסרטים "גרין מייל", "אנשי המזימות", "איירון מן 2", "פרוסט/ניקסון", "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", "התנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד" ו-"כיבוש הגלקסיה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקוול נולד בדייל סיטי, קליפורניה שבארצות הברית. הוריו הם זוג השחקנים פני הס ופיט רוקוול, והם התגרשו כאשר היה בן חמש. רוקוול גדל עם אביו בסן פרנסיסקו ולמד ב"בית ספר פרנסיסקו לאומנויות", לאחר שסיים את לימודיו עבר להתגורר בניו יורק כדי להיות שחקן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקוול למד ותירגל את יכולות המשחק שלו בסטודיו ויליאם אספר שבמנהטן. רוקוול התגלה לראשונה בשנת 1989 בסרט האימה "בית הליצן". בתחילת שנות ה-90 החל לצבור ניסיון בזכות תפקידי אורח בסדרות והופעות קטנות בשובר הקופות "צבי הנינג'ה" ובסרטים העצמאיים "ברוקלין- תחנה אחרונה"[1], ו"מבוכה מפוארת" לצידו של בן אפלק. נקודת התפנית בקריירה שלו הייתה כששיחק תפקיד מוביל בדרמה הקומית "פנטזיה לאור ירח" בה שיחק לצידו של ג'ון טורטורו. זכה לראשונה לתשומת לב ולאהדת המבקרים בזכות ההופעה שלו בדרמה הבריטית "ידידות אחרת" לצידה של מישה ברטון. ב-1998 שיחק בתפקידים ראשיים בקומדיות הפשע "טעויות במאפיה" ו"קורס לרצח".

ב-1999 זכה רוקוול להתפרסם לראשונה בהפקה גדולה, "גרין מייל" של פרנק דרבונט בתפקיד האסיר הפרוע "בילי הנער" וורטון שנידון למוות. בסוף אותה שנה גם התפרסם בזכות תפקידו בפרודיה המדע בדיונית "כיבוש הגלקסיה" בתור השחקן גאי פליגמן. בשנת 2000 הופיע בקומדיית הפעולה "המלאכיות של צ'רלי" בתפקיד נבל הסרט, גאון המחשבים אריק נוקס.

ב-2001 השתתף בסרט הפשע של דייוויד מאמט "השוד". ב-2002 זכה רוקוול להוביל סרט גדול ראשון בקריירה שלו, דרמת הריגול של ג'ורג' קלוני "וידויים של מוח מסוכן"[2]. בסרט שיחק בתור המפיק ומנחה השעשועון צ'אק באריס וזכה בפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל ברלין[3]. ב-2003 הופיע במותחן הפשע של רידלי סקוט "אנשי המזימות" בתור פרנק מרסר השותף העסקי של הרמאי המקצוען רוי ווקר (ניקולס קייג')[4].

ב-2005 זכה לאהדה רבה מהקהל בזכות תפקידו בעיבוד הקולנועי לספר המדע בדיוני "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" בתור זאפוד ביבלברוקס נשיא הגלקסיה[5]. ב-2007 שיחק רוקוול במערבון בהפקתם של רידלי סקוט ובראד פיט "ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד" בתור האקדוחן צ'ארלי פורד אחיו של הפושע הצעיר רוברט פורד (קייסי אפלק)[6]. ב-2008 שיחק בתפקיד הראשי בתור ויקטור מאנצ'יני המכור לסקס בקומדיה השחורה "עמוק בגרון" ובתור העיתונאי ג'יימס רסטון ג'וניור, שאת שירותיו שוכר העיתונאי הבריטי דייוויד פרוסט (מייקל שין) בדרמה הפוליטית המוערכת של רון הווארד "פרוסט/ניקסון"[7].

ב-2009 זכה רוקוול לשבחים וביקורות מהללות על הופעתו בדרמת החלל המסתורית "ירח", בתור האסטרונאוט המבודד סם בל הנכנס לפרנויות לאחר 3 שנות שהות בחלל[8]. כמו כן שיחק דרמה הקומית "כולם בסדר" בתור רוברט גוד איתו מנסה אביו פרנק (רוברט דה נירו) לחדש את קשרם הרופף ודיבב בסרט האנימציה "כוח G".

ב-2010 שיחק רוקוול בשובר הקופות "איירון מן 2" בתפקיד סוחר הנשק ג'סטין האמר ובכך סגר מעגל עם הבמאי ג'ון פאברו, שרצה אותו לתפקיד הראשי של טוני סטארק בסרט "איירון מן"[9]. פבארו לקח את רוקוול גם בשנה שלאחר מכן לסרטו "בוקרים וחייזרים" (בישראל נקרא הסרט "הפלישה למערב"), שם שיחק בתור בעל הפאב דוק[10]. לקראת סוף 2010 שיחק לצידה של זוכת שני פרסי האוסקר הילרי סוונק בסרט דרמה "הפרקליטה" בתפקיד קני ווטרס המואשם ברצח, על התפקיד קיבל רוקוול ביקורות טובות[11].

ב-2014 שיחק בתפקיד קטן בקומדיה "התבגרות מאוחרת" בכיכובן של קירה נייטלי וקלואי גרייס מורץ.

ב-2017 שיחק בסרט הקולנוע "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", על תפקידו זכה לשבחים ופרסים רבים, בהם פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר[12], פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר[13], פרס גילדת שחקני המסך ופרס באפט"א לקולנוע לשחקן המשנה הטוב ביותר.

בשנת 2019 שיחק במיני-סדרה הביוגרפית "פוסי/ורדון", ברשת FX Networks, אודות חייו של בוב פוסי. על תפקידו בסדרה זכה בפרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר בסרט טלוויזיה או במיני-סדרה.

בשנת 2022 דיבב את מר זאב, הדמות הראשית בסרט ההנפשה הממוחשבת "לא רעים בכלל". באותה שנה קיבל מועמדות לפרס טוני על תפקידו בחידוש השלישי למחזה "אמריקן באפלו" פרי עטו של דייוויד מאמט.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2007 הוא בזוגיות עם השחקנית לזלי ביב.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סם רוקוול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגי לוי, אזור הדמדומים, חדשות, 26 באפריל 1990
    גידי אביבי, מיאמי בלוז, חדשות, 12 באוקטובר 1993
  2. ^ נילי ברקן, ‏הייתכן שקלוני ביים לבד?, באתר גלובס, 2 במרץ 2003
    נסים דיין, ‏פעם היו גיבורים, באתר גלובס, 27 בפברואר 2003
  3. ^ גואל פינטו, זהירות, נגיפי תודעה, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2003
  4. ^ סם אליס, בורא עולמות, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2003
  5. ^ אבנר שביט, עכבר העיר תל אביב, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2006
  6. ^ אורי קליין, מתי הוא יתלה את התמונה, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
    פבלו אוטין, ‏גיבור מת מהלך, באתר גלובס, 5 במרץ 2008
  7. ^ אדם אבולעפיה, עכבר העיר תל אביב, פרוסט/ניקסון: הקרב האחרון של נשיא אמריקאי, באתר הארץ, 5 בפברואר 2009
  8. ^ דייב איצקוף, ניו יורק טיימס, הבן שנפל לכוכב אחר, באתר הארץ, 25 ביוני 2009
  9. ^ אנדרו גאמבל, גרדיאן, ג'ון פברו וסוד קסמם של סרטי "איירון מן", באתר הארץ, 6 במאי 2010
  10. ^ עמית קלינג, עכבר העיר, "הפלישה למערב": קאובויים! חייזרים! כיף!, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2011
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    עכבר העיר, הפרקליטה, באתר הארץ
  12. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, איתמר זהר, אוסקר 2018: הסרט "צורת המים" הוא הזוכה הגדול | כל החדשות מהלילה הנוצץ, באתר הארץ, 5 במרץ 2018
  13. ^ אתר למנויים בלבד חן חדד ונירית אנדרמן, גלובוס הזהב: הזוכים, המוחים והגברים הלבנים העצבניים, באתר הארץ, 8 בינואר 2018
הקודם:
2017: דב פאטלסארו - הדרך הביתה
פרסי האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה – שחקן המשנה הטוב ביותר
2018: סם רוקוול – שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי
הבא:
2019: מהרשלה עליהספר הירוק