סאני בוי ויליאמסון
 | |
| לידה |
1899 גלנדורה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1965 (בגיל 66 בערך) הלנה, ארצות הברית |
| שם במה |
Sonny Boy Williamson |
| מקום קבורה |
Whitfield Baptist Church Cemetery |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1965 |
| סוגה |
בלוז |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
מפוחית פה |
| חברת תקליטים |
Ace Records, Trumpet Records, צ'קר רקורדס, צ'ס רקורדס |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אלק רייס מילר (אנגלית: Aleck "Rice" Miller; 5 בדצמבר 1899 - 25 במאי 1965) הידוע יותר בשם סאני בוי ויליאמסון השני, נגן מפוחית, זמר ויוצר בלוז אמריקני. אחד מאמני הבלוז המצליחים והמפורסמים ביותר בכל הזמנים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בגלנדורה שבמיסיסיפי. קיימים חילוקי דעות בנוגע לתאריך לידתו ושמו המקורי של ויליאמסון. לא ידוע הרבה על ילדותו של ויליאמסון, אבל ידוע שבשנות ה-30 הוא פעל באזור הדלתא תחת הכינוי "ליטל בוי בלו" וניגן עם אגדות בלוז כמו רוברט ג'ונסון ואלמור ג'יימס.
בתחילת שנות ה-40 הוא הנחה את תוכנית הבלוז הראשונה ברדיו, King Biscuit Time, שזכתה להצלחה גדולה. אחת הסיבות להצלחת התוכנית היא העובדה שליטל בוי בלו התחזה בה לנגן המפוחית ג'ון לי "סאני בוי" וילאמסון. ועד כמה שהרעיון נשמע מטורף, במיוחד בהתחשב בעובדה שסאני בוי וילאמסון המקורי היה כוכב באותה תקופה, ושהסגנון שלו היה שונה מזה של ליטל בוי בלו, הקהל האמין שלא מדובר במתחזה, בעיקר מפני שרוב המאזינים לא ראו אף אחד משניהם.
כאשר ג'ון לי ויליאמסון נרצח ב-1948, ליטל בוי בלו הפך לסאני בוי ויליאמסון המקורי. למרות ההצלחה, סאני בוי לא מיהר להקליט שירים, והחל רק ב-1951, אחרי שכנועים ופיתויים של ליליאן מק'מוריי, הבעלים של חברת התקליטים "טראמפט". הוא הקליט עבור חברת תקליטים זו עד 1954, והשירים שהוציא ב"טראמפט", כמו "Eyesight to the Blind", הפכו עם הזמן לקלאסיקות בלוז. מלבד השירים שלו, ויליאמסון עזר גם בהקלטת "Dust My Broom", הקטע הידוע ביותר של אלמור ג'יימס. באותו זמן, הוא התגרש מאשתו הראשונה והתחתן עם מאטי גורדון.
בתחילת 1955, החוזה שלו עם "טראמפט" נמכר ללאונרד צ'ס, יו"ר חברת התקליטים "צ'ס רקורדס" בשיקגו. השיר הראשון שויליאמסון הקליט ל"צ'ס", "Don't Start Me to Talkin'", שהוקלט בחזרה ב-12 באוגוסט, הפך ללהיט במצעדי הרית'ם אנד בלוז ב-1955.
הוא המשיך להופיע ולהנחות את King Biscuit Time מדי פעם, עד שב-1963 הוא נסע לראשונה לאירופה כדי להשתתף ב"פסטיבל הפולק-בלוז האמריקאי". בפסטיבל, הופעותיו היו מהמצליחות ביותר, והוא נשאר בבריטניה אחרי שהפסטיבל נגמר כדי לרכוב על גל ההצלחה. בבריטניה הוא החל להופיע במועדוני הקצב של הצעירים, וניגן והקליט עם היארדבירדס והחיות.
שיר שהקליט בשם "Help Me" הפך ללהיט מפתיע ברחבי אירופה. במשך השנתיים הבאות, ויליאמסון נדד בין אירופה לארצות הברית, עד שחזר לגור במיסיסיפי ב-1965. הוא חזר להנחות את King Biscuit Time והמשיך להקליט.
באותה שנה, ב-25 במאי, נמצא ויליאמסון שרוע על מיטתו ללא רוח חיים, ככל הנראה כתוצאה מהתקף לב. הוא נקבר בטקס הלוויה חגיגי בטוטווילר, מיסיסיפי.
ב-1980, הוא נכנס להיכל התהילה של הבלוז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאני בוי ויליאמסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סאני בוי ויליאמסון, באתר AllMusic (באנגלית)
סאני בוי ויליאמסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סאני בוי ויליאמסון, באתר Yandex.Music (ברוסית)
סאני בוי ויליאמסון, באתר Discogs (באנגלית)
סאני בוי ויליאמסון, באתר Songkick (באנגלית)- סאני בוי ויליאמסון, באתר SecondHandSongs
- סאני בוי ויליאמסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
