סאסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאסוב
Сасів
כנסייה מאמצע המאה ה-19 בעיירה
כנסייה מאמצע המאה ה-19 בעיירה
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז מחוז לבובמחוז לבוב לבוב
שטח 1.853 קמ"ר
גובה 272 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 761 (2013)
קואורדינטות 49°52′N 24°56′E / 49.867°N 24.933°E / 49.867; 24.933
אזור זמן UTC+2

סאסובאוקראינית: Сасів; בפולנית: Sasów; ביידיש: סאַסעוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, כ-8 ק"מ צפונית מזרחית לזלוצ'וב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסאסוב הוענקו זכויות עיר בשנת 1615, והיא נקבעה כתחנה בדרך המסחר הראשית שבין לבוב לטרנופול ולקמיניץ פודולסקי. כמו כן, נקבעו בעיירה ימי שוק שבועיים וירידים שנתיים. בשנת 1649 הביסו הפולנים את הטטרים בקרבת העיירה, ובסוף אותה מאה הועברה הבעלות בעיירה לידי משפחת האצולה הפולנית סובייסקי.

מחלוקת פולין הראשונה, בשנת 1772, ועד סיום מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1918, הייתה העיירה בתחום גליציה האוסטרית. בשנת 1887 פרצה בעיירה שרפה גדולה, שכילתה את רוב בתיה.

יהודי סאסוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים ישבו בעיירה מהיווסדה, ומהמחצית השנייה של המאה ה-18 נודעה העיירה בשל שושלת האדמו"רים שפעלה בה, שהנהיגה את חסידות סאסוב.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 נטלו היהודים חלק מרכזי בפיתוחה התעשייתי של העיירה. משנות ה-80 של המאה ה-19 היגרו רבים מיהודי העיירה לארצות הברית, ובשנים אלה נמנו בעיירה 1,906 יהודים.

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 1,201 יהודים, כ-40% מתושביה, והתקיימה בה פעילות ציונית. הפעילות הציבורית היהודית בעיירה נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ועוד לפני כניסתם אליה, אילצו האוקראינים המקומיים את יהודי העיירה לבנות לכבודם שער ניצחון, תוך רצח חלקם. לאחר כניסתם לעיירה, רצחו הגרמנים 22 מנכבדי הקהילה היהודית בה, לאחר שהוסגרו לידיהם בידי הכומר המקומי. בהמשך הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע וחובת תשלום סכומי כופר גבוהים. כעבור כחודש ערכו הפולנים והאוקראינים המקומיים פרעות ביהודי העיירה, תוך שוד רכושם, הכאתם ברחובות ושריפת בית הכנסת המקומי.

עם הזמן הגיעו לעיירה פליטים יהודים מכפרי הסביבה, לאחר שהאוקראינים המקומיים ערכו בהם פוגרומים קשים. יהודי העיירה והפליטים היהודים בה הועסקו בעבודות כפייה במחצבות סמוכות ליישוב, בהן חלקם עונו ונרצחו, וחלקם שולחו למחנות עבודה בהם נספו תוך זמן קצר. חרף השתדלות היודנרט המקומי לדאוג להמשך עבודת היהודים, רצחו מעת לעת השוטרים הגרמנים והאוקראינים עשרות רבות של יהודים בעיירה. בערב ראש השנה תש"ג שולחו כ-100 יהודים מהעיירה למחנה ההשמדה בלז'ץ, והחולים והבלתי כשירים לעבודה נרצחו במקום. כעבור כשלושה שבועות נערכה בעיירה אקציה נוספת, בה גם נהרג רב העיר.

בסוף נובמבר 1942 גורשו כ-400 היהודים האחרונים שנותרו בעיירה לגטו זלוצ'וב. לאחר הגירוש עוד המשיך לפעול מחנה עבודה קטן ומגודר בפרבר של העיירה, חומיץ, בו רוכזו כ-700 יהודים מהסביבה. יהודים אלו הועסקו במחצבות הסמוכות לעיירה, ואולצו לנתץ את מצבות בית העלמין היהודי ביישוב, ולרצף איתן את רחובות העיירה. בהמשך, הוקם בעיירה מחנה עבודה נוסף, בו רוכזו כ-70 עובדים. בקיץ 1943 חוסלו שני מחנות אלו, תוך ירי בכל יושביהם.

מקהילת סאסוב שרדו את השואה, ביערות או בשטחי ברית המועצות, כ-25 יהודים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאסוב בוויקישיתוף