סאפ (גלישה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישה חותרת על גלשן חתירה בעמידה.
חותר בתעלת הריין-מיין-דנובה בנירנברג, גרמניה.
גולש סאפ בראשון לציון, ישראל.
קאי לני, באליפות העולם בזילט, גרמניה, 2009.

סאפ הוא גלשן חתירה בעמידה (מאנגלית: Stand Up Paddleboard (SUP)). גלישת סאפ היא ספורט ימי אשר מקורו בגלישת גלים, ובו עומד הגולש על גלשן וחותר באמצעות משוט. גלשן חתירה בעמידה טיפוסי דומה לגלשן גלים, אולם בעל אורך רוחב ונפח גדולים יותר, המאפשרים עמידה ביציבות יחסית. גלשן חתירה בעמידה משמש לגלישת גלים, תחרויות חתירה למרחק, וכן חתירה לאורך חופים, אגמים, ונהרות.

התפתחות הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש דוגמאות מוקדמות רבות לחותר העומד על גוף צף ומשתמש במשוט. כבר לפני אלפי שנים ידוע על תרבויות שעשו שימוש בכלי שיט דמויי לוח או קאנו, תוך שימוש במוט או במשוט להנעה. עם זאת, גלישת הגלים המודרנית מקורה ללא ספק בפולינזיה, שם נצפו הילידים כבר ב-1778 גולשים בגלים על לוחות עץ, לעיתים בעמידה תוך שימוש במשוט[1]. בשנות השישים גולשים בהוואי השתמשו בגלשני גלים ארוכים (Longboard) ומשוט של קאנו על מנת לצאת אל הים ולצלם את הגולשים. בארץ ידועה החסקה, סירת ההצלה בעלת הסיפון השטוח בה חותר המציל באמצעות משוט בעל שתי כפות. אולם, הספורט בצורתו הנוכחית תפס תאוצה בתחילת שנות האלפיים. גולשי גלים בהוואי, ביניהם דייב קאלאמה (Dave Kalama) וליירד המילטון (Laird Hamilton), חתרו על גלשן עמידה כדרך לשמור על כושר ולתפוש גלים כאשר הגלים נמוכים[2]. החל משנת 2003 החלו בהוואי לארגן תחרויות גלישת גלים לגלשני חתירה בעמידה. ההענות הייתה רבה, ובתחרויות השתתפו מספר כוכבי גלישה מקומיים, אשר ריכזו תשומת לב תקשורתית. בשנת 2005 הגיע הספורט אל קליפורניה, ומשם לשאר העולם. כיום רוב יצרני גלשני הרוח וגלשני הגלים מייצרים גם גלשני חתירה בעמידה.

בגלישה על גלשן חתירה בעמידה התפתחו שני סיגנונות עיקריים: גלישה בגלים וחתירה למרחק.

על פי דוח שנערך בארצות הברית בשנת 2013, גלישה על גלשן חתירה בעמידה הייתה הספורט בעל מספר הרב ביותר של מצטרפים חדשים בשנת 2012[3].

הצמיחה המרשימה בהשתתפות בספורט נובעת ממספר גורמים. ראשית, קל מאוד לכל אדם בעל כושר גופני סביר להתחיל לחתור וליהנות, כל עוד תנאי הים נוחים והגלשן מתאים למתחילים. שנית, גודלם של גלשני הסאפ והשימוש במשוט מאפשר לתפוש גלים קטנים, אשר אינם ניתנים לגלישה בגלשני גלים רגילים. עובדה זו מרחיבה מאוד את מספר הימים בהם ניתן לגלוש גלים. בניגוד לגלשן גלים, בסאפ ניתן לחתור בים ללא גלים בכלל, באגמים ונהרות, על מנת ליהנות מפעילות גופנית בחיק הטבע. בנוסף, גלשנים המיועדים לגלישה בגלים גבוהים מצד אחד, וכאלה המיועדים לתחרויות חתירה למרחק מצד שני, מושכים אליהם את חובבי הספורט האתגרי.

מבנה הגלשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלשן קשיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלשן טיפוסי בנוי מליבה עשויה חומר מוקצף (פוליאוריטן או פוליסטירן מוקצף), העטופה בדופן דקה מחומר פלסטי (פוליאסטר או אפוקסי) המחוזק בסיבי זכוכית ("פיברגלס"). על מנת להשיג משקל נמוך וקשיחות גבוהה, נעשה לעיתים שימוש בסיבי פחמן או בשכבות עץ דקות לחיזוק הדופן. גלשנים בעלי נפח גבוה המשמשים לתחרות חתירה למרחק נבנים לעיתים עם גוף חלול.

על מנת לשמור על כיוון התנועה יש לגלשן בין אחד לארבעה סנפירים בחלק האחורי, בדומה לגלשני גלים.

בגלשנים רבים מצופה חלק ניכר מהמשטח העליון בחומר ספוגי רך, המשפר את אחיזת כפות הרגליים בגלשן, את נוחות החתירה על הבירכיים, ומונע פציעות במקרה נפילה.

גלשן מתנפח[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלשן חתירה בעמידה גדול יותר מגלשן גלים. אורכו של סאפ המיועד לגלישת גלים נע בדרך כלל בין 8 ל-10 רגל (243 - 305 ס"מ). הרצון לתייר ולטוס עם גלשן זה הביא לפיתוח גלשן מתנפח, אשר נארז עם משאבה מיוחדת לתוך תיק גב. החומר ממנו עשויה הליבה נקרא "Drop-stitch". אלפי מיתרים מניילון מחברים בין המשטח העליון והתחתון ומקבעים את עובי הגלשן. משאבה מיוחדת מנפחת את הגלשן ללחץ העולה על 30 PSI. צורת בניה זו יוצרת גלשן קשיח כמעט כמו גלשן רגיל. יתרונות הגלשן המתנפח הם עמידותו והיכולת לשנע אותו בקלות.

המשוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשוט המשמש בגלישת סאפ בנוי מכף אחת, מוט, וידית בצורת T. אורך המשוט הוא בין 1.6 ל-2.2 מטר, קוטר המוט הוא בין 2.5 ל-3.25 ס"מ. אורכו של המוט צריך להיות מותאם לגובהו של החותר. כלל אצבע אומר שאורכו של המשוט מהידית ועד קצה הכף צריך להיות בין 10 ל-25 ס"מ יותר מגובהו של החותר. המוט והכף עשויים בדרך כלל מפלסטיק (אפוקסי) מחוזק בסיבי זכוכית או סיבי פחמן. במשוטים זולים עשוי המוט מאלומיניום והכף מפלסטיק PVC.

במהלך החתירה אוחזת יד אחת בידית בראש המשוט, בעוד היד השנייה אוחזת במוט, כ-60 ס"מ נמוך יותר. מנח הידיים תלוי בצד אשר בו ננעצת הכף: כאשר חותרים עם הכף בצד ימין, יד שמאל אוחזת בידית ויד ימין אוחזת במוט. כאשר חותרים עם הכף בצד שמאל, מנח הידיים הפוך.

גלישת SUP בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלישת SUP הגיעה לישראל בסביבות שנת 2010. בישראל, ספורט זה אינו נחשב כספורט מאוגד אך קיימות בו תחרויות רבות. גלישת SUP מוכרת ברוב מועדוני הגלישה בישראל, בהם מתקיימת פעילות ענפה הכוללת קבוצות חתירה, תחרויות גלישה בגלים, ותחרויות גלישה למרחק.

יצחק חורש היה אלוף ישראל בשנים 2018-2013.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאפ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Corran Addison, The History of Stand up Paddling, Published in Sup World Mag 2010 (באנגלית)
  2. ^ The history of stand up paddle surfing, ‏Thursday, 20 March 2008
  3. ^ Outdoor Industry Association's Outdoor Recreation Participation Report 2013