התאחדות הטניסאים המקצוענים
![]() | |
מטה הארגון |
לונדון ![]() |
---|---|
תקופת הפעילות |
1972–הווה (כ־50 שנה) ![]() |
www | |
![]() ![]() |
התאחדות הטניסאים המקצוענים נקרא גם הסבב העולמי של הגברים בטניס (ATP World Tour) הוא סבב של טורנירים המנוהל על ידי התאחדות הטניסאים המקצוענים (באנגלית: Association of Tennis Professionals), הידועה בראשי התיבות ATP.
בחסות ה-ATP מתקיימים כל הטורנירים המקצוענים לגברים בעולם המעניקים פרסים כספיים ונקודות בדירוג עולמי, פרט לטורנירי הגרנד סלאם, וטורנירי הפיוצ'ר (Futures tournaments), שנמצאים תחת הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF).
תחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורנירים בסבב ה-ATP מחולקים למספר דרגות, בהתאם לכמות הנקודות המחולקת בהם: מאסטרס 1000 של סבב ה-ATP (ATP Tour Masters 1000), סדרת 500 של סבב ה-ATP (ATP Tour 500 series) וסדרת 250 של סבב ה-ATP (ATP Tour 250 series). בנוסף, ה-ATP גם אחראי על סבב הצ'לנג'ר (ATP Challenger Tour), עבור טניסאים שמדורגים נמוך מכדי להתקבל לטורנירים בסבב ה-ATP. טורנירי גראנד סלאם, טורניר הטניס האולימפי, גביע דייוויס, גביע הופמן וטורנירי פיוצ'ר (רמה מתחת לסבב הצ'לנג'ר) אינם מאורגנים על ידי ה-ATP, אלא על ידי ה-ITF או הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC).
עונת התחרויות בסבב ATP מתחילה בראשית ינואר ומסתיימת באמצע נובמבר. בתקופה שבין אמצע נובמבר ותחילת ינואר אין טורנירי ATP אך יש טורנירי צ'לנג'ר וטורנירי פיוצ'ר. במהלך העונה יש שבוע ללא טורנירי ATP, כי בו מתקיימים משחקים בגביע דייוויס. בשבועות שבהם מתקיימים טורנירי מאסטרס לא מתקיימים טורנירי ATP נוספים, אך בשאר השבועות יש לרוב 2–3 טורנירים במקביל.
שמונת הטניסאים ושמונת הזוגות שזכו במירב הנקודות במהלך השנה, מוזמנים לשחק בטורניר האחרון בעונת הטניס של סבב ה-ATP, גמר ה-ATP.
סוג הטורניר | מספר הטורנירים | סך הפרסים הכספיים ($) | נקודות הדירוג למנצח | הגוף המארגן |
---|---|---|---|---|
גראנד סלאם | 4 | 19,860,835–25,282,920 | 2,000 | ITF |
גמר ה-ATP | 1 | 4,450,000 | 1,100–1,500 | ATP |
מאסטרס 1000 של סבב ה-ATP | 9 | 2,450,000–3,645,000 | 1000 | ATP |
סדרת 500 של סבב ה-ATP | 13 | 755,000–2,100,000 | 500 | ATP |
סדרת 250 של סבב ה-ATP | 40 | 416,000–1,024,000 | 250 | ATP |
סבב הצ'לנג'ר של ה-ATP | 178 | 40,000–220,000 | בין 80 ל-125 | ATP |
סבב הפיוצ'ר | 534 | 10,000–25,000 | בין 18 ל-35 | ITF |
טורניר הטניס האולימפי | 1 | - | 0 | IOC |
הדירוג העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדירוג של ה-ATP הוא השיטה שבה משתמשים בסבב על מנת לקבוע את רשימות הכניסה לטורנירי ה-ATP וכן כדי לקבוע מה הדירוג של שחקנים בטורנירים עצמם. הדירוג הראשון ליחידים פורסם ב-23 באוגוסט 1973, ולזוגות ב-1 במרץ 1976. נקודות דירוג מוענקות לפי השלב בטורניר אליו השחקן הגיע, ולפי יוקרתו של הטורניר, כאשר טורנירי הגראנד סלאם מעניקים את הכמות הרבה ביותר של נקודות דירוג. הדירוג העולמי מפורסם אחת לשבוע ביום שני (למעט בשבוע האמצעי של טורנירי גראנד סלאם, הנערכים למשך בשבועיים), ונקודות דירוג בהם שחקן זכה בטורניר מסוים נשמרות למשך 52 שבועות אחרי סיום הטורניר.
סך נקודות הדירוג לשחקן מחושבות מסיכום הנקודות שהשיג בטורנירים הבאים:
- ארבעת טורנירי הגראנד סלאם
- גמר ה-ATP
- שמונת טורנירי החובה של מאסטרס 1000 של סבב ה-ATP (מתוך תשעת הטורנירים מסוג זה, רק טורניר מונטה קרלו איננו חובה)
- שש התוצאות הטובות ביותר משאר הטורנירים (טורניר מונטה קרלו, טורנירים מסדרת 500 של סבב ה-ATP, טורנירים מסדרת 250 של סבב ה-ATP, טורנירי צ'לנג'ר וטורנירי פיוצ'ר).
בסך הכל נכללים בחישוב 18 טורנירים לכל היותר, לא כולל אליפות סבב המאסטרס העולמי של ה-ATP שנחשבת לטורניר ה-19 עבור שמונת השחקנים המשתתפים בה.
שחקנים עם דירוג נמוך, בעטיו הם אינם יכולים להשתתף בטורנירי החובה (הגרנד סלאם והמאסטרס), מקבלים הקלה בחישוב נקודות הדירוג שלהם: לכל טורניר חובה שבו השחקן לא השתתף מפאת הדירוג שלו, ולא קיבל כרטיס לטורניר בדרכים אחרות, מספר התוצאות הטובות ביותר מטורנירים אחרים גדל באחד.
רשימת הכניסה לטורנירי גראנד-סלאם וסבב ATP נקבעת על פי הדירוג שהתפרסם 6 שבועות לפני תחילת הטורניר, לטורנירי צ'לנג'ר 3 שבועות מראש. הדירוג בטורניר נקבע על פי הדירוג האחרון שפורסם בזמן ההגרלה, לרוב זה של השבוע הקודם.
להלן פירוט נקודות הדירוג בטורנירים הנחשבים לפי כל שלב:
שלב | גראנד סלאם | אליפות סבב המאסטרס העולמי |
סבב המאסטרס העולמי 1000 |
סבב המאסטרס העולמי 500 |
סבב המאסטרס העולמי 250 |
---|---|---|---|---|---|
זכייה | 2000 | 1500 - זכייה ללא הפסדים | 1000 | 500 | 250 |
גמר | 1200 | ניצחון 500 | 600 | 300 | 150 |
חצי גמר | 720 | ניצחון 400 | 360 | 180 | 90 |
רבע גמר | 360 | על כל ניצחון בשלב הבתים מקבלים 200 נקודות דירוג |
180 | 90 | 45 |
שמינית גמר | 180 | 90 | 45 | 20 | |
סיבוב שלישי | 90 | 45 | 20 | - (5) | |
סיבוב שני | 45 | 25 (10) | - | ||
סיבוב ראשון | 10 | - (10) | - |
צמרת הדירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן 10 הטניסאים בצמרת הדירוג (נכון ל־26 בפברואר 2022):
מיקום | מדינה | שחקן | ניקוד | |
---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
דנייל מדבדב | 12,008 | |
2 | ![]() |
נובאק ג'וקוביץ' | 9,940 | |
3 | ![]() |
אלכסנדר זברב | 9,670 | |
4 | ![]() |
רפאל נדאל | 8,625 | |
5 | ![]() |
סטפנוס ציציפס | 6,950 | |
6 | ![]() |
רוג'ר פדרר | 6,375 | |
7 | ![]() |
אלכסנדר זברב | 6,070 | |
8 | ![]() |
אנדריי רובלב | 5,101 | |
9 | ![]() |
דייגו שוורצמן | 3,640 | |
10 | ![]() |
מתאו ברטיני | 3,453 |
ישראלים בסבב ה-ATP[עריכת קוד מקור | עריכה]
טניסאים פעילים – יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיאי הסבב העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצגים בזאת שיאים עיקריים שתועדו בסבב העולמי לגברים בטניס, השיאים המוצגים הם למשחקי היחידים לאורך כל ההיסטוריה.
היסטוריית הגראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
נספר רק מתחילת עידן התחרויות הפתוחות
דירוג | שחקן | אוסטרליה | צרפת | ווימבלדון | ארצות הברית | סה"כ תארים |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
2 | 14 | 2 | 4 | 22 |
2 | ![]() |
6 | 1 | 8 | 5 | 20 |
![]() |
9 | 2 | 6 | 3 | 20 | |
4 | ![]() |
2 | - | 7 | 5 | 14 |
5 | ![]() |
2 | 2 | 6 | 2 | 12 |
6 | ![]() |
- | 6 | 5 | - | 11 |
![]() |
3 | 2 | 4 | 2 | 11 | |
8 | ![]() |
1 | 1 | 3 | 3 | 8 |
![]() |
4 | 2 | - | 2 | ||
![]() |
1 | - | 2 | 5 | ||
![]() |
2 | 3 | - | 3 | ||
![]() |
4 | 1 | 1 | 2 |
|
|
|
- זוכי ה"גראנד סלאם" (כל ארבעת תוארי גראנד סלאם בשנה קלנדרית אחת):
- דונלד באדג' (ארצות הברית) ב-1938
- רוד לייבר (אוסטרליה) ב-1962 וב-1969
- גראנד סלאם מוזהב בקריירה (מדליית זהב אולימפית וכל ארבעת תוארי גראנד סלאם במהלך כל הקריירה):
- אנדרה אגאסי (ארצות הברית)
- רפאל נדאל (ספרד)
- גראנד סלאם בקריירה (כל ארבעת תוארי גראנד סלאם במהלך כל הקריירה):
- אנדרה אגאסי (ארצות הברית), דונלד באדג' (ארצות הברית), רוי אמרסון (אוסטרליה), רוד לייבר (אוסטרליה), פרד פרי (אנגליה), רוג'ר פדרר (שווייץ), רפאל נדאל (ספרד), נובאק ג'וקוביץ' (סרביה).
- שחקנים שהגיעו לשלב הגמר בכל טורנירי הגראנד סלאם בשנה קלנדרית אחת:
- ג'ק קרופורד (1933), דונלד באדג' (1938), פרנק סדגמן (1952), לואיס הואד (1956), רוד לייבר (1962, 1969) רוג'ר פדרר (2006, 2007, 2009) ונובאק ג'וקוביץ' (2015).
- שיא הזכיות הרצופות בטורנירי גראנד סלאם:
- דונלד באדג' (1937-1938) 6
- רוד לייבר (פעמיים - 1962, 1969) ונובאק ג'וקוביץ' (2016 - 2015) 4
- ג'ק קרופורד (1933), טוני טראברט (1955), לואיס הואד (1956), רוי אמרסון (1964-1965), פיט סמפראס (1993-1994), רוג'ר פדרר (פעמיים - 2005–2006, 2006-2007), רפאל נדאל (2010) ונובאק ג'וקוביץ' (2011-2012) 3
- שיא מספר הפעמים הרצופות של הגעה לגמר בטורנירי גראנד סלאם:
- רוג'ר פדרר (2005-2007) 10
- רוג'ר פדרר (2008-2010) 8
- ג'ק קרופורד (1933-1934) 7
- דונלד באדג' (1937-1938) ורוד לייבר (1961-1962) ונובאק ג'וקוביץ' (2015–2016) 6
- פרד פרי (1934-1935), פרד סטולי (1964-1965) ורפאל נדאל (2011-2012) 5
- שיא מספר הפעמים הרצופות של הגעה לפחות לחצי הגמר בטורנירי גראנד סלאם:
- רוג'ר פדרר (2004-2010) 23
- נובאק ג'וקוביץ' (2011-2013) 12
- רוד לייבר (1960-1962) ואיוון לנדל (1985-1988) 10
- נובאק ג'וקוביץ' (2014–2016) 9
- אשלי קופר (1957-1958) 8
- שיא מספר הניצחונות הרצופים במערכות במשחקי גראנד סלאם:
- רוג'ר פדרר (2006-2007) 36
- ג'ון מקנרו (1984) 35
- ביורן בורג (1980) 28
- שיא מספר השנים ברציפות של זכייה בלפחות שני טורנירי גראנד סלאם:
- רוג'ר פדרר (2004-2007) 4
- ביורן בורג (1987-1980) ופיט סמפראס (1993-1995) 3
- שיא מספר השנים ברציפות של זכייה בלפחות טורניר גראנד סלאם אחד:
- רפאל נדאל (2005-2014) 10
- פיט סמפראס (1993-2000), ביורן בורג (1974-1981) ורוג'ר פדרר (2003-2010) 8
- נובאק ג'וקוביץ' (2011–2016) 6
- מאטס וילנדר (1982-1985) ואיוון לנדל (1984-1987) 4
- שיא מספר השנים ברציפות של הופעה בלפחות גמר אחד של טורניר גראנד סלאם:
- איוון לנדל (1981-1991) ופיט סמפראס (1992-2002) 11
- רוג'ר פדרר (2003-2012) ורפאל נדאל (2005-2014) 10
- ביורן בורג (1974-1981) 8
- ג'ון מקנרו (1979-1985) 7
- נובאק ג'וקוביץ' (2010–2016) 7
שיאי שחקנים לאורך הקריירה[1][עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוארי יחידים (עידן התחרויות הפתוחות):
|
|
- תארים על פי סוג משטח (עידן התחרויות הפתוחות)[1]:
|
|
|
|
- מספר ניצחונות ו-% ניצחונות, עידן התחרויות הפתוחות (נכון ל-6 ביולי 2014):
|
|
שיאי שחקנים בסבב המאסטרס לאורך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מספר הזכיות באליפות סבב המאסטרס העולמי: (נכון ל-29 במאי 2022)
דירוג | שחקן | מס' ניצחונות |
---|---|---|
1. | ![]() |
6 |
2. | ![]() |
5 |
![]() ![]() | ||
![]() | ||
5. | ![]() |
4 |
6. | ![]() |
2 |
![]() |
- מספר הניצחונות והזכיות בטורנירים מסבב המאסטרט העולמי 1000 (נכון ל-29 במאי 2022):
|
|
- גיוון הטוב ביותר בזכיות בטורנירים מסבב המאסטרס העולמי 1000 לאורך הקריירה:
- 1.
רוג'ר פדרר, 8/10
- =
נובאק דיוקוביץ', 10/10
- 3.
אנדרה אגאסי, 7/9
- 4.
רפאל נדאל, 7/10
- 5.
מרסלו ריוס, 5/9
- =
פיט סמפראס, 5/9
- 1.
שיאי שחקנים לעונה אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מספר תארים ו-% ניצחונות
|
|
- מספר העונות הרצופות שבהן השחקן זכה ב-10 תארים או יותר:
- 1. רוג'ר פדרר, 3 (2004-2006)
- 2. איליה נסטסה, 2 (1972-1973)
- = ג'ימי קונורס, 2 (1973-1974, 1978-1979)
- = ביורן בורג, 2 (1976-1977)
- = איוון לנדל, 2 (1981-1982)
- מספר הניצחונות הגבוה ביותר בעונה אחת:
- 1. גיז'רמו וילאס (1977), 14-130
- 2. איליה נסטסה (1973), 15-118
- 3. איוון לנדל (1982), 9-106
- 4. איוון לנדל (1981), 14-97
- 5. ג'ימי קונורס (1976) 6-95
- 6. רוג'ר פדרר (2006) 5-92
- 7. ג'ימי קונורס (1973) 13-89
- = ג'ימי קונורס (1974) 4-89
- 8. תומאס מוסטר (1995) 18-86
- 9. פיט סאמפראס (1993) 16-85
- מספר הזכיות הרב ביותר בטורנירים מסבב המאסטרס העולמי 1000 בעונה אחת:
- 6, נובאק ג'וקוביץ' (סרביה) ב-2015.
- 5, רפאל נדאל (ספרד) ב-2013.
- 5, נובאק ג'וקוביץ' (סרביה) ב-2011.
- 4, רוג'ר פדרר (שווייץ) ב-2005 וב-2006.
- 4, רפאל נדאל (ספרד) ב-2005.
- 4, נובאק ג'וקוביץ' (סרביה) ב-2014 וב-2016
- זכייה בטורנירים רצופים על 3 משטחים שונים:
- לפני 1990: ביורן בורג (שוודיה) ב-1979 ואיוון לנדל ב-1985 (פעמיים) וב-1989.
- החל מ-1990: רוג'ר פדרר (שווייץ) ב-2004 (ווימבלדון (דשא), גסטאד (חימר), המאסטרס בטורונטו (קשה)).
שיא האסים בעונה אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוג | שחקן | שנה | אסים |
---|---|---|---|
1. | ![]() |
1996 | 1,477 |
2. | ![]() |
2007 | 1,318 |
3. | ![]() |
1994 | 1,169 |
4. | ![]() |
1998 | 1,065 |
5. | ![]() |
1997 | 1,048 |
6. | ![]() |
2010 | 1,048 |
7. | ![]() |
2004 | 1,019 |
8. | ![]() |
1993 | 1,011 |
רצף ניצחונות (עידן התחרויות הפתוחות)[עריכת קוד מקור | עריכה]
* - רצף פעיל.
|
|
|
- משטחים קשים
- 1.- רוג'ר פדרר (שווייץ) בין השנים 2005–2006, 56 (הפסיד לרפאל נדאל, גמר טורניר דובאי).
- 2.- רוג'ר פדרר (שווייץ) בין השנים 2006–2007, 36 (הפסיד לגיז'רמו קנייאס, סיבוב שני אינדיאן וולס).
- 3.- פיט סמפראס (ארצות הברית) בשנת 1994 ובין השנים 1996–1997 (פעמיים), 34.
- משטחי דשא
- 1.- רוג'ר פדרר (שווייץ) בין השנים 2003–2008, 65 (הפסיד לרפאל נדאל, גמר ווימבלדון).
- 2.- ביורן בורג (שוודיה) בין השנים 1976–1981, 41 (הפסיד לג'ון מקנרו, גמר ווימבלדון).
- משטחי חימר
- 1.- רפאל נדאל (ספרד) בין השנים 2005–2007, 81 (הפסיד לרוג'ר פדרר, גמר המבורג).
- 2.- גיז'רמו וילאס (ארגנטינה) בשנת 1977, 53.
- משטחי שטיח
- 1.- ג'ון מקנרו (ארצות הברית) בין השנים 1983–1985, 66 (הפסיד ליוהקין ניסטרום, רבע גמר דאלאס).
- אולמות
- 1.- איוון לנדל (צ'כוסלובקיה) בין השנים 1981–1983, 66 (הפסיד לג'ון מקנרו, גמר פילדלפיה).
- נגד שחקנים שהיו ממוקמים בעשירייה הראשונה בעולם:
- 1.- רוג'ר פדרר (שווייץ) בין השנים 2003–2005, 26 (הפסיד למאראט סאפין, חצי גמר אוסטרליה).
- 2.- רוג'ר פדרר (שווייץ) בין השנים 2006–2007, 17 (הפסיד לרפאל נדאל, גמר מונטה קרלו).
- 3.- נובאק ג'וקוביץ' (סרביה) בשנת 2011, 13 (הפסיד לרוג'ר פדרר, חצי גמר רולאן גארוס).
- מספר הזכיות הרצופות בטורנירים בהם השתתף השחקן:
- 1.- איוון לנדל (צ'כוסלובקיה) בין השנים 1981–1982 וג'ון מקנרו (ארצות הברית) בין השנים 1983–1984, 8.
- 2.- גיז'רמו וילאס (ארגנטינה) ב-1977, ביורן בורג (שוודיה) ב-1978, רוג'ר פדרר (שווייץ) בין השנים 2006–2007 ונובאק ג'וקוביץ' (סרביה) ב-2011, 7.
- מספר הזכיות הרצופות בטורנירים שאליהם הגיע השחקן לגמר:
- 1.- רוג'ר פדרר (שווייץ) בין השנים 2003–2005, 24 (הפסיד לדויד נלבנדיאן, גמר גביע המאסטרס).
- 2.- רפאל נדאל (ספרד) בין השנים 2005–2006, 14 (הפסיד לרוג'ר פדרר, גמר ווימבלדון).
- 3.- ביורן בורג (שוודיה) בין השנים 1979–1980 וג'ון מקנרו (ארצות הברית) בין השנים 1984–1985, 12.
- מספר הטורנירים הרצופים שבהם הגיע לגמר:
- 1.- איוון לנדל (צ'כוסלובקיה) (1981-1982), 18
- 2.- רוג'ר פדרר (שווייץ) (2005-2006), 17
דירוג בסבב ה-ATP[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מספר שבועות במקום הראשון בעולם (נכון ל-17 בנובמבר 2019).
מס' פעמים כמדורג מס' 1 בעולם בסוף השנה | ||
1. | פיט סמפראס | 6 |
2. | ג'ימי קונורס | 5 |
רוג'ר פדרר | 5 | |
נובאק ג'וקוביץ' | 5 | |
רפאל נדאל | 5 | |
6. | ג'ון מקנרו | 4 |
איוואן לנדל | 4 | |
8. | ביורן בורג | 2 |
סטפן אדברג | 2 | |
לייטון יואיט | 2 | |
11. | אנדרה אגאסי | 1 |
ג'ים קורייר | 1 | |
גוסטבו קוורטן | 1 | |
איליה נסטסה | 1 | |
אנדי רודיק | 1 | |
מאטס וילנדר | 1 | |
אנדי מארי | 1 |
|
|
- רק שישה שחקנים היו מדורגים מקום ראשון בעולם במשך כל השבועות בשנה קלנדרית:
רוג'ר פדרר ב-2005, 2006 ו-2007 (3 שנים רצופות).
ג'ימי קונורס ב-1975, 1976 (שנתיים רצופות) ו-1978.
איוון לנדל ב-1986 ו-1987 (שנתיים רצופות).
פיט סמפראס ב-1994 ו-1997.
לייטון יואיט ב-2002.
נובאק ג'וקוביץ' ב-2015.
השחקן הצעיר ביותר שדורג במקום ה-1 בעולם | ![]() |
בן 20 ו-8 חודשים (2001) |
השחקן הצעיר ביותר שסיים את השנה בין 10 הראשונים בדירוג | ![]() |
בן 17 ו-9 חודשים (1989) |
השחקן המבוגר ביותר שדורג במקום ה-1 בעולם | ![]() |
בן 36 ו-6 חודשים (2018) |
השחקן המבוגר ביותר שסיים את השנה בין 10 הראשונים בדירוג | ![]() |
בן 43 וחודש (1969) |
מספר נקודות הדירוג הגבוה ביותר בשלב כלשהו בשנה (לפי השיטה החדשה) | ![]() |
16,790 (20 באפריל 2009) |
מספר נקודות הדירוג הגבוה ביותר בשלב כלשהו בשנה (לפי השיטה הישנה) | ![]() |
8,370 (20 בנובמבר 2006) |
כספי זכייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
(נכון ל-13 במאי 2019)
דירוג על פי צבירת פרס כספי לאורך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוג | שחקן | פרס כספי | סיום |
---|---|---|---|
1 | ![]() |
$130,496,285 | 2019 |
2 | ![]() |
$123,488,223 | 2019 |
3 | ![]() |
$105,881,195 | 2019 |
4 | ![]() |
$61,109,225 | 2019 |
5 | ![]() |
$43,280,489 | 2002 |
6 | ![]() |
$32,376,136 | 2019 |
7 | ![]() |
$31,483,911 | 2019 |
8 | ![]() |
$31,152,975 | 2006 |
9 | ![]() |
$29,369,723 | 2019 |
10 | ![]() |
$26,617,726 | 2019 |
דירוג על פי צבירת פרס כספי בשנה אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיאים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מספר האסים הגבוה ביותר למשחק (החל 1991):
דירוג | אסים | שחקן | ניצח/הפסיד | יריב | סיבוב | שנה | טורניר | מערכות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1. | 112 | ![]() |
ניצח | ![]() |
ראשון | 2010 | ווימבלדון | 5 |
2. | 103 | ![]() |
הפסיד | ![]() |
ראשון | 2010 | ווימבלדון | 5 |
3. | 78 | ![]() |
הפסיד | ![]() |
חצי גמר | 2009 | גביע דייוויס | 5 |
4. | 55 | ![]() |
הפסיד | ![]() |
ראשון | 2009 | רולאן גארוס | 5 |
5. | 51 | ![]() |
הפסיד | ![]() |
ראשון | 2005 | ווימבלדון | 5 |
= | 51 | ![]() |
הפסיד | ![]() |
רביעי | 2005 | אוסטרליה | 4 |
6. | 50 | ![]() |
ניצח | ![]() |
גמר | 2009 | ווימבלדון | 5 |
7. | 49 | ![]() |
הפסיד | ![]() |
רבע גמר | 1999 | ארצות הברית | 5 |
8. | 47 | ![]() |
ניצח | ![]() |
רבע גמר | 2009 | גביע דייוויס | 5 |
= | 47 | ![]() |
הפסיד | ![]() |
ראשון | 2003 | גביע דייוויס | 5 |
- מספר הטעויות הכפולות הרב ביותר במשחק (החל מ-1990): 26, מארק רוסט (שווייץ) הפסיד למייקל ג'ויס (ארצות הברית) בווימבלדון בשנת 1995 בארבע מערכות.
- נבחר מספר הפעמים הגבוה ביותר לשחקן השנה של סבב ה-ATP: פיט סמפראס (ארצות הברית) בין השנים 1993–1998, 6.
- המשחק הארוך בהיסטוריה: ג'ון איסנר מארצות הברית נגד ניקולאס מאהו בווימבלדון 2010, משחק מהסיבוב הראשון שנמשך 11 שעות ו-5 דקות ונמתח לאורך 3 ימים, והסתיים בתוצאה 68–70 לאיסנר במערכה החמישית והמכרעת[2].
- חבטת ההגשה המהירה בהיסטוריה (החל מ-1991): סמואל גרות' (אוסטרליה) במשחק במסגרת גביע צ'לנג'ר בשנת 2012 נגד אולדזימיר איגנטיק (בלארוס) - 263 קמ"ש.
- השחקן הגבוה ביותר בסבב: הקרואטי איבו קארלוביץ': 2.08 מ'.
- השחקן הנמוך ביותר בסבב: הבלגי אוליבר רושו: 1.65 מ'.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של התאחדות הטניסאים המקצוענים
התאחדות הטניסאים המקצוענים, ברשת החברתית טוויטר
- דירוג ה-ATP
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Ultimate Tennis Statistics - GOAT List, www.ultimatetennisstatistics.com
- ^ אורן אהרוני, אחרי 11 שעות - המשחק הארוך בעולם הסתיים, באתר ynet, 24 ביוני 2010