סבטוזר בורוייביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סבטוזר בורוייביץ'
Svetozar Borojević von Bonja
סבטוזר בורוייביץ'
נולד 13 בדצמבר 1856
מקום לידה אומטיץ', האימפריה האוסטרית Flag of the Habsburg Monarchy.svg
נפטר 23 במאי 1920 (בגיל 63)
מקום פטירה קלאגנפורט, אוסטריה Flag of Austria.svg
חייל
השתייכות Austria-Hungaria transparency.png הצבא האוסטרו-הונגרי.
תקופת שירות 18721918
דרגה גנרל-פלדמרשל
תפקידים צבאיים

מפקד הקורפוס ה-6
מפקד הארמייה השלישית בחזית המזרחית
מפקד הארמייה החמישית בחזית האיטלקית.

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם הראשונה

סבטוזר בורוייביץ' (בקרואטית: Svetozar Borojević von Bonja) ‏ (13 בדצמבר 1856 - 23 במאי 1920) היה מפקד בכיר בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורוייביץ׳ נולד בכפר אומטיץ' בקרואטיה, אז בתחום האימפריה האוסטרית ובגיל עשר התקבל לפנימייה צבאית וסיים אקדמיה צבאית בגראץ.

בשנת 1878 הצטיין בכיבוש בוסניה הרצגובינה על ידי אוסטרו-הונגריה. הוא טיפס מהר בדרגות ובתפקידים וב-1904 הועלה לדרגת גנרל מיור. בשנים 1907 - 1912 הוא פיקד על חיל המשמר הקרואטי המלכותי. ב-1912 התמנה למפקד הקורפוס ה-6 וב-1913 הועלה לדרגת גנרל של חיל רגלים.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזית המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה היה בורוייביץ' מפקד הקורפוס ה-6 שהיה חלק מהארמייה הרביעית, ולחם עימו בקרב גליציה. בספטמבר 1914 הוא התמנה למפקד הארמייה השלישית במקום רודולף פון ברודרמן שהתפטר, ובאוקטובר 1914 הוא הצליח להגיע למבצר פשמישל הנצור על ידי הרוסים ואילץ את הרוסים לסגת. בפברואר 1915 פתחו הרוסים במצור על פשמישל, כבשו את המבצר ואילצו את בורוייביץ' לסגת. הוא הצליח להחזיק מעמד עד שנפתחה המתקפה המשולבת עם הגרמנים בפיקודו של אוגוסט פון מקנזן שדחקה את הרוסים מזרחה וכבשה שוב את פשמישל ביוני 1915 אבל הוא לא זכה לראות את כיבוש פשמישל כי ב-25 במאי 1915 הוא נשלח לחזית האיטלקית.

בחזית האיטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזית האיטלקית הוא קיבל את הפיקוד על הארמייה החמישית בחזית נהר האיזונצו והצליח לעמוד מול האיטלקים ב-11 קרבות הנהר איזונצו. באוקטובר 1917 הנחיל לאיטלקים ביחד עם עמיתו הגרמני אוטו פון בלוב, תבוסה קשה בקרב קפורטו.

הוא זכה לתהילה וכונה "אביר האיזונצו". חייליו העריצו אותו וכינו אותו Naš Sveto (סבטו שלנו). ב-1 בפברואר 1918 הוא הועלה לדרגת פילדמרשל ועוטר במדליות רבות. הוא היה הקרואטי היחיד שהגיע לדרגה זו.

בהתקפה האיטלקית האחרונה בקרב ויטוריו ונטו החל הצבא האוסטרו-הונגרי להתפרק כאשר הונגריה פרשה מהאיחוד עם אוסטריה והחיילים ההונגרים ביחד עם בני לאומים נוספים סירבו להמשיך להילחם עבור הקיסר האוסטרי.

הקיסר פיזר את הצבא ב-6 בנובמבר 1918 ובורובייץ' פרש ב-1 בדצמבר 1918.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורוייביץ' הציע את שירותיו לממלכת יוגוסלביה שהקימו הסרבים הקרואטים והסלובנים אבל הם לא הסכימו לקבלו ואף החרימו את רכושו. הוא התיישב בקרינתיה בדרום אוסטריה ונפטר ב-1920 בבית חולים בקלאגנפורט בירת קרינתיה.

הוא נקבר בבית הקברות "פרידנהוף" בווינה. קרל הראשון, קיסר אוסטריה שגלה בשווייץ, שילם עבור המצבה המפוארת אבל היה מנוע מלהשתתף בהלוויתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]