סבטלנה טיכאנובסקאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סבטלנה טיכאנובסקאיה
Святлана Георгіеўна Ціханоўская
Sviatlana Cichanowskaja Vitebsk 01.jpg
טיכאנובסקאיה, יולי 2020
לידה 11 בספטמבר 1982 (בת 38)
מיקשביץ', בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Mozyr State Pedagogical University named after I.P. Shamyakin (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורכת דין לזכויות אדם, מתרגמת, language teacher, מתורגמנית, פוליטיקאית, פילולוגית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה פוליטיקאי עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sergei Tikhanovsky (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סבטלנה טיכאנובסקאיה (משמאל) בדרך לעצרת שלה (מינסק, 30 ביולי 2020).
הפגנה של סבטלנה טיכאנובסקאיה ומטה הקמפיין שלה (מינסק, 30 ביולי 2020).

סבטלנה גאורגייבנה טיכאנובסקאיהבלארוסית: Святлана Ціханоўская, סביאטלנה ציכאנואוסקאיה; ברוסית: Светла́на Гео́ргиевна Тихано́вская; נולדה ב-11 בספטמבר 1982, מיקשביץ', נפת לונינץ, מחוז ברסט, בלארוס הסובייטית) היא פוליטיקאית בלארוסית, שהייתה מועמדת לנשיאות בלארוס בבחירות 2020.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 סיימה סבטלנה פיליפצ'וק את בית הספר התיכון מספר 2 במיקשביץ' בהצטיינות. לאחר שעזבה את בית הספר למדה בפקולטה הפילולוגית של האוניברסיטה הפדגוגית הממלכתית של מוזיר, אותה סיימה עם תואר בשפות זרות (אנגלית, גרמנית). בנוסף, סבטלנה עבדה בתור מורה וגם בתור עקרת בית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום הלימודים התגוררה בעיר הומל. היא עבדה כמתרגמת מאנגלית בארגונים שונים, כולל ארגון הצדקה של צ'רנוביל לייף ליין לסיוע לקורבנות אסון צ'רנוביל (אירלנד).

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במאי 2020, לאחר שוועדת הבחירות סירבה לרשום את בעלה סרגיי טיכאנובסקי כמועמד, סבטלנה הגישה מסמכים להירשם כמועמדת לנשיאות[1]. ב-20 במאי 2020 סבטלנה טיכאנובסקאיה נרשמה רשמית[2]. בעלה, סרגיי, מונה לראש מטה הבחירות שלה[3][4].

ב-30 ביולי 2020 נערכה עצרת רשמית של המועמדת לנשיאות רפובליקת בלארוס סבטלנה טיכאנובסקאיה בפארק ידידות העמים בעיר מינסק, בו התכנסו כ-63,000 איש, שהפך לעצרת הגדולה בתולדות בלארוס מאז 1991[5]. לאחר הבחירות שנערכו ב-9 באוגוסט ועדת הבחירות של בלארוס פרסמה כי לאחר ספירה חלקית של הקולות לוקשנקו הביס אותה עם למעלה מ-80% מהקולות, בעוד האופוזיציה טענה שהבחירות לא היו הוגנות והתוצאות זויפו, מה שהוביל להפגנות גדולות במדינה[6]. טיכאנובסקאיה פנתה לוועדת הבחירות להגיש תלונה על זיוף הבחירות, שם עוכבה למשך כמה שעות והקשר עימה ניתק[7].

ב-11 באוגוסט נודע כי היא ברחה מהמדינה לליטא השכנה, לשם שלחה את ילדיה עוד במהלך קמפיין הבחירות למען ביטחונם[8]. טיכאנובסקאיה פרסמה סרטון ובו רמזה כי ברחה אמרה "ילדים הם הדבר הכי חשוב שיש לנו בחיים... אני יודעת שרבים יבינו אותי, רבים ישפטו אותי, ורבים יתחילו לשנוא אותי... אבל חלילה שמישהו יעמוד בבחירה שהייתה לי". בהמשך אותו היום פורסם סרטון נוסף שלה, אשר צולם ככל הנראה בהוראת הקג"ב הבלרוסי, ובו היא נראית מקריאה הודעה הקוראת לאופוזיציה לעצור את ההפגנות. שני הסרטונים, בהם נראית טיכאנובסקאיה מפוחדת ומאוימת, דווקא הגבירו את הזעם הציבורי ברחוב הבלרוסי.

ב-17 באוגוסט פרסמה טיכאנובסקאיה סרטון נוסף ובו קראה להמשך ההפגנות, הבטיחה כי במידה ותמונה לנשיאה תוציא את המדינה לבחירות חופשיות והבטיחה לאנשי כוחות הביטחון מחילה במידה ויסרבו לנקוט אלימות כלפי המפגינים[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Жена Сергея Тихановского подает документы в ЦИК на регистрацию своей группы
  2. ^ Ермошина — Тихановской: У вас есть намерение выдвигаться в президенты или вы просто спарринг-партнер?
  3. ^ Задержанного по «делу Тихановского» Дмитрия Фурманова наказали десятью сутками ареста
  4. ^ "В Гродно задержали Сергея Тихановского". TUT.BY (ברוסית). 29 במאי 2020. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2020. 
  5. ^ "Десятки тысяч человек, слезы, песни, мечты о переменах: как в Минске прошел большой митинг Тихановской. Кратко". TUT.BY (ברוסית). 30 ביולי 2020. בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2020. 
  6. ^ סוכנויות הידיעות, 3,000 עצורים בבלארוס, מנהיגת האופוזיציה: אני ניצחתי, באתר ynet, 10 באוגוסט 2020
  7. ^ אוריאל לוי, ‏בלארוס: האופוזיציה קוראת לשביתה כללית במדינה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 באוגוסט 2020
  8. ^ סוכנויות הידיעות, אחרי ה"הפסד" והמהומות: מנהיגת האופוזיציה ברחה מבלארוס, באתר ynet, 11 באוגוסט 2020
  9. ^ הסרטון בדף הטוויטר של שלום בוגוסלבסקי