סבסטיאן פטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סבסטיאן פטל
Sebastian Vettel 2012 Bahrain GP.jpg
פטל, 2012
לאום גרמניהגרמניה גרמני
תאריך לידה 3 ביולי 1987 (בן 29)
מקום לידה הפנהיים שבגרמניה
קבוצה נוכחית פרארי
קריירת פורמולה 1
מרוצים 122
ניצחונות 39
פודיומים 63
נקודות בקריירה 1,476
זינוקים מפול פוזישן 45
הקפות מהירות 22
קבוצות ב.מ.וו-סאובר (2007)
טורו רוסו (2008)
רד בול רייסינג (2009 - 2014)
פרארי 2015 -
פטל בעונת האליפות הראשונה שלו, במכונית רד בול בגרנד פרי הקנדי ב-2010

סבסטיאן פטלגרמנית: Sebastian Vettel; נולד ב-3 ביולי 1987) הוא נהג מרוצי מכוניות גרמני מסבב הפורמולה 1 הנוהג בקבוצת פרארי. הוא היה אלוף העולם בפורמולה 1 ארבע פעמים ברציפות החל מעונת 2010.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטל החל להתחרות ב-1995 במרוצי קארטינג. ב-2001 הוא זכה בגביע מונאקו למרוצי קארטינג ובתוך שנתיים עבר להתחרות במכוניות מרוץ מקצועיות מטיפוס גלגל חשוף. ב-2004 הוא זכה באליפות פורמולה BMW כשהוא מנצח 18 מתוך 20 המרוצים שנערכו בעונה. ב-2005 הוא עבר להתחרות בפורמולה 3 יורו סירייס וסיים במקום החמישי. בעונת 2006 הוא סיים כסגן האלוף ואף הוזמן לבחון ולשמש כנהג המרוץ המחליף קבוצת הפורמולה 1 סאובר בגרנד פרי הטורקי. הוא גם בחן את המכונית בגרנד פרי האיטלקי. את עונת 2007 הוא החל באליפות העולם של רנו, אך עזב באמצע העונה בעודו מוביל את האליפות, כדי להצטרף כנהג המחליף של ב.מ.וו. עקב פציעתו של רוברט קוביצה.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב.מ.וו-סאובר וטורו רוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטל התחרה לראשונה בפורמולה 1 במרוץ ארצות הברית של עונת 2007 בתור מחליף של קוביצה בקבוצת ב.מ.וו סאובר. הוא זינק למרוץ מהמקום השביעי וסיים במקום שמיני שזיכה אותו בתואר הנהג הצעיר ביותר שזכה בנקודת אליפות בפורמולה 1. בהמשך העונה הוא זכה למקום קבוע בקבוצת טורו רוסו, עזב באופן סופי את האליפות של רנו והתחרה בשאר מרוצי העונה של פורמולה 1. הוא לא זכה להישגים בולטים במרוצים אלו, פרט לגרנד פרי הסיני בו סיים במקום הרביעי.

בעונת 2008 הוא המשיך לנהוג עבור קבוצת טורו רוסו וסבל מפתיחת עונה גרועה, בה עקב התנגשויות עם נהגים אחרים הוא נאלץ לפרוש מארבעת המרוצים הראשונים של העונה. במרוץ מונאקו הוא זכה לנקודות הראשונות בעונה כשסיים חמישי. בגרנד פרי האיטלקי הוא ניצח והפך לנהג הצעיר ביותר שניצח במרוץ פורמולה 1, כשהוא מחליף בתואר זה את פרננדו אלונסו הספרדי. הוא גם זכה לתואר הנהג הצעיר ביותר שזינק מעמדת הפול פוזישן. במרוץ סיום העונה בברזיל הוא כמעט מנע מלואיס המילטון לזכות באליפות, כשעקף אותו למקום החמישי שנדרש לו לזכייה באליפות, אך לקראת הסיום שניהם עקפו את טימו גלוק הגרמני והמילטון זכה באליפות.

רד בול רייסינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2009 עבר פטל לקבוצת רד בול רייסינג. הוא פתח את העונה במרוץ אוסטרליה בכושר טוב, כשהוא מדורג במקום השני רוב המרוץ, אך נאלץ לפרוש עקב תאונה. בגרנד פרי הסיני הוא השיג פול פוזישן וזכה לניצחון במרוץ כשבן קבוצתו, מרק ובר האוסטרלי, זכה במקום השני וביחד הם העניקו לקבוצת רד בול הישג כזה בפעם הראשונה .[1] פטל ניצח גם במרוצים בבריטניה,[2] ביפן[3] ובאבו דאבי. הוא גם עלה ארבע פעמים נוספות לדוכן המנצחים, וסיים את העונה במקום השני אחרי האלוף הבריטי ג'נסון באטן.[4]

את עונת 2010 פתח פטל עם פול פוזישן במרוץ בחריין אותו סיים במקום הרביעי. הוא זכה לניצחון ראשון במרוץ מלזיה ולקראת אמצע העונה הוא דורג במקום השני בטבלת האליפות, במרוץ צמוד עם בן קבוצתו וובר. במרוץ בטורקיה הוא התרסק לאחר מאבק על המקום הראשון עם וובר, והדרדר למקום החמישי בדירוג האליפות. בגרנד פרי אירופה, שנערך בספרד הוא זינק מהמקום הראשון והוביל בכל המרוץ עד לניצחון. הוא שיחזר זאת גם בגרנד פרי היפני וכמעט גם במרוץ בקוריאה עד שנאלץ לפרוש עקב כשל במנוע. במרוץ הלפני האחרון בברזיל הוא זינק מהמקום השני אך הוביל מההקפה הראשונה עד לסיום. ניצחונו והמקום השני של וובר הבטיחו לרד בול את הזכייה באליפות היצרנים. לפני המרוץ האחרון באבו דאבי הוא פיגר בדירוג האליפות ב-15 נקודות אחרי המוביל אלונסו ובשבע נקודות אחרי וובר. במרוץ הוא שוב דורג בפול פוזישן והוביל לכל אורך המרוץ. אלונסו, שנדרש לסיים במקום הרביעי כדי לזכות באליפות, הידרדר למקום השביעי ווובר סיים במקום השמיני. תוצאת הסיום העניקה לפטל יתרון של ארבע נקודות והפכה אותו לאלוף הצעיר בהיסטוריה.

עונת 2011 נפתחה בשליטה מוחלטת של פטל שניצח שישה מתוך תשעת המרוצים הראשונים בעונה וסיים במקום השני בשלושת המרוצים הנותרים ופתח פער של 80 נקודות עוד לפני אמצע העונה.[5] באוקטובר 2011 זכה פטל באליפות הפורמולה 1 בפעם השנייה ברציפות, לאחר שסיים במקום השלישי בגרנד פרי היפני, והבטיח את זכייתו באליפות, כאשר נותרו עוד ארבעה מרוצים לסיום העונה.[6]

ב-25 בנובמבר 2012 סיים פטל במקום השישי במרוץ האחרון של העונה שנערך בסאו פאולו והשלים זכייה שלישית ברציפות באליפות הפורמולה 1 לאחר מאבק צמוד עם פרננדו אלונסו.

גם בעונת 2013 היה אלונסו יריבו העיקרי של פטל במאבק על אליפות הנהגים, אך שוב יצא פטל כשידו על העליונה. בגרנד פרי ההודי שנערך ב-27 באוקטובר 2013 סיים פטל במקום הראשון והבטיח זכייה באליפות נוספת. הייתה זו זכייתו הרביעית ברציפות באליפות הפורמולה 1 והוא הנהג הרביעי בהיסטוריה שמגיע למספר זכיות זה, אחרי מיכאל שומאכר (7 זכיות), חואן מנואל פנג'יו (5 זכיות) ואלן פרוסט (4 זכיות).

בעונת 2014 התקשה פטל להסתגל לשינויים במכוניות הפורמולה 1 שעברו למנועים קטנים מוגדשי טורבו. הוא לא ניצח באף מרוץ במהלך העונה, סיים פעם אחת במקום שני ושלוש פעמים במקום השלישי. בעיות אמינות במכונית של פטל פגעו אף הן בעונת המרוצים שלו והוא סיים את העונה במקום החמישי. הוא האלוף הראשון מאז ז'אק וילנב ב-1998 שלא ניצח במרוץ בעונה שלאחר האליפות. באוקטובר פורסם כי פטל לא ימשיך ברד בול רייסינג ויעבור לקבוצת פרארי.[7]

פרארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוץ פתיחת העונה סיים במקום השלישי ובמרוץ הבא רשם ניצחון ראשון עבורו לאחר יותר משנה.[8] בארבעת המרוצים הבאים הגיע שלוש פעמים לפודיום והתבסס במקום השלישי בטבלה אחרי לואיס המילטון וניקו רוזברג, צמד נהגי קבוצת מרצדס. בגרנד פרי הונגריה רשם את ניצחונו השני בעונה[9] ובסינגפור ניצח פעם נוספת.[10] את העונה סיים במקום השלישי, כשלזכותו 278 נקודות.

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2007 סאובר אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית
8
צרפתצרפת בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה 14 6
טורו רוסו הונגריההונגריה
16
טורקיהטורקיה
19
איטליהאיטליה
18
בלגיהבלגיה
פרש
יפןיפן
פרש
סיןסין
4
ברזילברזיל
פרש
2008 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
פרש
בחרייןבחריין
פרש
ספרדספרד
פרש
טורקיהטורקיה
17
מונקומונקו
5
קנדהקנדה
8
צרפתצרפת
12
בריטניהבריטניה
פרש
גרמניהגרמניה
8
הונגריההונגריה
פרש
גרמניהגרמניה
6
בלגיהבלגיה
5
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
5
יפןיפן
6
סיןסין
9
ברזילברזיל
4
8 35
2009 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
13
מלזיהמלזיה
15
סיןסין
1
בחרייןבחריין
2
ספרדספרד
4
מונקומונקו
פרש
טורקיהטורקיה
3
בריטניהבריטניה
1
גרמניהגרמניה
2
הונגריההונגריה
פרש
ספרדספרד
פרש
בלגיהבלגיה
3
איטליהאיטליה
8
סינגפורסינגפור
4
יפןיפן
1
ברזילברזיל
4
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
2 84
2010 רד בול בחרייןבחריין
4
אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
1
סיןסין
6
ספרדספרד
3
מונקומונקו
2
טורקיהטורקיה
פרש
קנדהקנדה
4
ספרדספרד
1
בריטניהבריטניה
7
גרמניהגרמניה
3
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
15
איטליהאיטליה
4
סינגפורסינגפור
2
יפןיפן
1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
פרש
ברזילברזיל
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
1 256
2011 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
1
מלזיהמלזיה
1
סיןסין
2
טורקיהטורקיה
1
ספרדספרד
1
מונקומונקו
1
קנדהקנדה
2
ספרדספרד
1
בריטניהבריטניה
2
גרמניהגרמניה
4
הונגריההונגריה
2
בלגיהבלגיה
1
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
3
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
1
הודוהודו
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
פרש
ברזילברזיל
2
1 392
2012 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
2
מלזיהמלזיה
11
סיןסין
5
בחרייןבחריין
1
ספרדספרד
6
מונקומונקו
4
קנדהקנדה
4
ספרדספרד
פרש
בריטניהבריטניה
3
גרמניהגרמניה
5
הונגריההונגריה
4
בלגיהבלגיה
2
איטליהאיטליה
22
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
1
הודוהודו
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
3
ארצות הבריתארצות הברית
2
ברזילברזיל
6
1 281
2013 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
3
מלזיהמלזיה
1
סיןסין
4
בחרייןבחריין
1
ספרדספרד
4
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
1
בריטניהבריטניה
פרש
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
1
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
1
יפןיפן
1
הודוהודו
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
ארצות הבריתארצות הברית
1
ברזילברזיל
1
1 397
2014 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
3
בחרייןבחריין
6
סיןסין
5
ספרדספרד
4
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
3
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
5
גרמניהגרמניה
4
הונגריההונגריה
7
בלגיהבלגיה
5
איטליהאיטליה
6
סינגפורסינגפור
2
יפןיפן
3
רוסיהרוסיה
8
ארצות הבריתארצות הברית
7
ברזילברזיל
5
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
8
5 167
2015 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
3
מלזיהמלזיה
1
סיןסין
3
בחרייןבחריין
5
ספרדספרד
3
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
5
אוסטריהאוסטריה
4
בריטניהבריטניה
3
הונגריההונגריה
1
בלגיהבלגיה
12
איטליהאיטליה
2
סינגפורסינגפור
1
יפןיפן
3
רוסיהרוסיה
2
ארצות הבריתארצות הברית
3
מקסיקומקסיקו
פרש
ברזילברזיל
3
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
4
3 278
2016 פרארי אוסטרליהאוסטרליה
3
בחרייןבחריין
DNS
סיןסין
2
רוסיהרוסיה
פרש
ספרדספרד
3
מונקומונקו
4
קנדהקנדה
2
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
2
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
9
הונגריההונגריה
4
גרמניהגרמניה
5
בלגיהבלגיה
6
איטליהאיטליה
3
סינגפורסינגפור
5
מלזיהמלזיה יפןיפן ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו ברזילברזיל איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות 4* 153*


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סבסטיאן פטל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]