סבר פלוצקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סבר פלוצקר

סבר פְּלוֹצְקֶר (נולד ב-19 ביוני 1944) הוא כלכלן ועיתונאי ישראלי. כיום משמש כפרשן והעורך הכלכלי הראשי של העיתון "ידיעות אחרונות". זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות כתובה לשנת 1998, ופרס העורך הכלכלי המצטיין לשנת 1987.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוזבקיסטן להורים שברחו מפולין בעקבות מלחמת העולם השנייה. ב-1946, לאחר תום המלחמה, שבה המשפחה לפולין.[1] ב-1957 עלה פלוצקר לישראל והתגורר בבת ים. לאחר סיום לימודיו התיכוניים בחולון, למד לתואר ראשון ושני בכלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום לימודיו האקדמיים שירת בצה"ל ככלכלן בתפקידי מטה שונים. היה עמית מחקר במכון ברוקינגס בוושינגטון בשנים 20032004, ובנוסף הרצה באוניברסיטאות קולומביה, סטנפורד ופרינסטון.

מ-1968 שימש ככתב ועורך כלכלי בעיתון "על המשמר". על מאמריו ב"על המשמר" חתם "פ. סבר". ב-1980 החליף את חיים שור כעורך הראשי של העיתון, ומילא תפקיד זה עד 1987. בנוסף הדריך בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית ובמכוני מחקר כלכליים. ב-1987 מונה לעורך הכלכלי של "ידיעות אחרונות", הפרשן הכלכלי ומרכז מאמרי המערכת. הוא היה ממקימי המוסף הכלכלי היומי של העיתון, "ממון". במסגרת אתר האינטרנט של העיתון, ynet, פרסם פלוצקר טור אישי בשם "יומני סבר".

פלוצקר נחשב לפרשן כלכלי שהחדיר סגנון כתיבה אישי לעיתונות הכלכלית, בין השאר כך שתהיה מגוונת ומובנת יותר לקהל רחב של קוראי העיתון. בין הישגיו העיתונאיים ניתן למנות את העיסוק והחשיפה של הליברליזציה באוקטובר 1977, כלכלת הבחירות של יורם ארידור ב-1981, תוכנית הייצוב ב-1985, ליווי תוכנית ההבראה של חברת "כור תעשיות" בשנים 1995-1988, חשיפת התוכנית להטלת מס על הבורסה ב-1993, וכן תוכנית גיוס בני ישיבות של שר האוצר יעקב נאמן ב-1997. בניתוחיו הכלכליים הזהיר את הציבור מפני מפולת הבורסה ב-1983, ההיפר-אינפלציה, הגרעון הממשלתי בתקופתו של שר האוצר אברהם שוחט, המיתון הכלכלי בארץ ב-1997 והפרטת בנק לאומי, והיה הפרשן היחיד שהתנגד ליישום המלצות ועדת בכר בטענה שהן חושפות את הציבור לסיכוני הבורסה. פלוצקר גם היה הישראלי הראשון שראיין את מובילי ההייטק בארצות הברית, בין השאר את אנדרו גרוב מאינטל, ביל גייטס ממיקרוסופט ומייקל דל מדל.

פלוצקר זכה בפרס מצוינות ומקצוענות בעיתונאות הישראלית ע"ש העיתונאי שלום רוזנפלד לשנת 2009[2].

באוקטובר 2009 העניקה אגודת העיתונאים בתל אביב פרס מפעל חיים לסבר פלוצקר, יחד עם מוטי קירשנבאום וירון לונדון, על תרומתם לתקשורת הישראלית[3].

במאמר משנת 2006 שפורסם באתר ynet, טען פלוצקר שעם גדולי הרוצחים בעת המודרנית נמנו גם יהודים שפעלו בשירותם של לנין וסטלין[4].

פלוצקר נשוי ואב לשני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]