סדן (גאולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדן בולט מבתולית

בגאולוגיה, סדן הוא מחדר פלוטוני הנוצר מחדירת מאגמה לסלעי הליתוספירה והתגבשותה לסלע פלוטוני. סדנים הם גופי חדירה בלתי-תואמים, כלומר הם חודרים בניצב לשכבות סלעי הסביבה.

היווצרות והרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנים נוצרים כתוצאה מהתגבשות סוגי מאגמה שונים. הם מהווים מחדרים רדודים יחסית, הניזונים מבתוליתים. הסדנים עשויים להיות שרידיהם של צינורות הזנה[1] ולבלוט ככיפה מעל פני השטח לאחר סחיפה של סלעי הסביבה.

חתך הרוחב של סדן הוא לרוב עגול, וקוטרו נע ממאות מטרים עד קילומטרים אחדים. התגבשות איטית של המאגמה יוצרת בסדן גבישים גדולים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדן שן רמון במכתש רמון

סדנים קיימים במרבית האזורים בהם התקיימה געשיות.

בישראל מוכר סדן "שן רמון" במכתש רמון, הנחשף סמוך לדופן הדרומית של המכתש. הסדן חדר לסלעי המשקע מהטריאס, והתגבש לסלעי קוורץ-סיאניט[2] בעלי גבישים גדולים. סדן זה נחשף עקב סחיפה בעת התחתרות הנחלים שיצרה את המכתש.

במכתש רמון מצויים סדנים נוספים, כמותם ניתן למצוא במקומות נוספים בדרום ישראל – בגושי התשתית המהווים את חלקו הצפוני של השילד הערבו-נובי: אילת, רודד ותמנע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ CVO Website - Laccoliths and Batholiths
  2. ^ קוורץ-סיאניט – סיאניט בעל תכולה גבוהה של קוורץ