סדנת ההדפס ירושלים

סדנת ההדפס ירושלים
מידע כללי
סוג סדנת הדפס וגלריה לאמנות
כתובת רחוב שבטי ישראל 38, ירושלים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים חברה לתועלת הציבור
מייסדים אריה קילמניק עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל אריה קילמניק
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1974
תאריך פתיחה רשמי 1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′04″N 35°13′30″E / 31.7845°N 35.224888888889°E / 31.7845; 35.224888888889
האתר הרשמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"סדנת ההדפס ירושלים" היא סדנת הדפס וגלריה לאמנות הפועלת בירושלים מאז שנת 1974.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדנת ההדפס נוסדה בירושלים בשנת 1974 בידי אריק קילמניק. בתחילה שכנה במבנה ברחוב רבי עקיבא. בשנת 1977 עברה הסדנה למבנה עות'מאני ברחוב הנביאים. הסדנה קמה במטרה להוות בית לאמנים ולעשייה אמנותית בטכניקות הדפס מסורתיות וכהמשך ישיר למסורת של ההדפס האמנותי העברי בראשית המאה ה-20. האמן הראשון שעבד בסדנה היה רוברט ראושנברג, שיצר בה סדרת עבודות בטכניקת התלחיץ בעת ביקורו בישראל בשנת 1974. בשנת 1984 זכתה הסדנה בפרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית מטעם מוזיאון תל אביב, על תרומתה לאמנות ההדפס בישראל.[1]

מדי שנה מוזמנים כ-20 אמנים לסדנה ליצור הדפסים בטכניקות שונות כגון דפוס משי, תחריט, תצריב ועוד. הסדנה ממנת את תהליך היצירה ומאפשרת אותו בעזרת צוות הדפסים של הסדנה. במהלך השנים פותחו בסדנה מגוון טכניקות הדפס חדשניות, כגון "בסיס לבן אלבה טינטה" (או "אלבה טינטה ירושלים").[2]

על האמנים שהוזמנו לעבוד במקום נמנים יוצרים כמשה גרשוני, יגאל תומרקין, מנשה קדישמן, אברהם אופק, אסף בן צבי, אלכס קרמר, דב הלר, אלימה,הילה לולו לין, רענן לוי ורבים נוספים. צוות הסדנה כולל דפסים-אמנים המתמחים בטכניקות שונות. בין הדפסים גם אמנים ידועי שם כגון שרון פוליאקין, לארי אברמסון ואחרים ששימשו כדפסים-אמנים בסדנה. בנוסף, הסדנה מקיימת קורסים ללימוד טכניקות ההדפס השונות וכן מפעילה שתי גלריות המתמקדות בתחום ההדפס. ארכיון הסדנה מכיל אוסף גדול של הדפסים מקוריים של אמנים ישראלים ובינלאומיים. על היצירות שהודפסו בסדנה נמנים 43 ספרי אמן במהדורות מוגבלות. הראשון שבהם היה ספר האמן "יג' תחריטים לשירי ח. נ. ביאליק" שיצר משה גרשוני בשנת 1988.

אחד מן המכבשים של הסדנה הוא מכבש בן כ-200 שנה תוצרת "Amos Dell'Orto in monza". מכבש זה ששימש את יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון בהדפסת העיתון "הלבנון"[3] והוא הובא לסדנה בשנת 1985. מכבש עתיק נוסף הוא מתוצרת "Hughes and Kimber", המתוארך לשנת 1810 שהובא לבצלאל בידי יעקב איזנברג בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20.

פעילות הסדנה הוצגה במספר תערוכות מוזיאליות בעבר. בין היתר בתערוכות "חותם הדפס: עשרים שנה לסדנת ההדפס, ירושלים" (1994) במוזיאון ישראל, ו-"זמן הדפס" (2014) בהמוזיאון הפתוח תפן ועוד. בשנת 2015 הוציאה הסדנה את הספר "100 שנות אמנות הדפס בישראל"[4], המציג את התפתחות המדיום בישראל וכן את פעילותן של סדנאות ההדפס השונות הפועלות בישראל.

תערוכות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פעילותה הוצגו בסדנה עשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, מרביתן מיצירות שנעשו בסדנה. בין התערוכות העיקריות שהוצגו בסדנת ההדפס ירושלים: "חפצים" (1996) תערוכה בהשתתפות ליליאן קלאפיש (הדפסים ) וארווין שנקלבך (צילומים); "שרון פוליאקין: מעלות השחר ועד נץ החמה" (2002); "מילים רצות" (2002) - תערוכה קבוצתית בנושא טקסט בהדפס של אמנים כמיכאל סגן כהן, יגאל תומרקין, משה גרשוני ואחרים; "לארי אברמסון: שושנת יריחו" (2004); "אורלנדו" (2005) תערוכה קבוצתית בהשתתפות אמנים כדייוויד אייזקס, דגנית ברסט, שרון פוליאקין, אנג'לה קליין ואחרים; "שיטוטים בחלל ההדפסי" (2007) תערוכה קבוצתית בשיתוף אמנים כאתי אברג'יל, נלי אגסי, הילה לולו לין, חנא פרח ואחרים; "להדפיס צבע" (2010) - תערוכה קבוצתית בנושא צבע בהדפס בשיתוף אמנים כאלימה, מיכאל ארגוב, אסף בן צבי, דוד בן-שאול ואחרים; "הצפה" (2011) - תערוכה קבוצתית בנושא "סבך" ודימוי בהדפס; "נקודת שקט" (2011) - תערוכה קבוצתית בנושא הפשטה ופיגורטיביות בהדפס; "דפוסי התנהגות" (2013) - תערוכה קבוצתית שסיכמה פרויקט עם אמנים צעירים; "ההדפס והשיר" (2013) - תערוכה קבוצתית של ספרי אמן בעקבות שירי משוררים; "אריק קילמניק: איתקה" (2015) - תערוכת היחיד של אריק קילמניק, מייסד ומנהל סדנת ההדפס ירושלים; "משה גרשוני: ימי חיינו" (2015) - רטרוספקטיבה של עבודות הצייר בתחום ההדפס; פמלה לוי: חיתוכי עץ (2023); רענן לוי: תצריבים (2023).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סדנת ההדפס ירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן מנחם, אסף, פרס ביום ההולדת, כל העיר ירושלים, 25 במאי 1984
  2. ^ ראו: קריגר, דן, גרפיקה אמנותית, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2000, עמ' 161-160
  3. ^ ראו: אוליצקי, יוסף, אמנות הדפוס, הוצאת המוזיאון לאמנות הדפוס ומפעלי נייר חדרה, 1973, עמ' 43-40
  4. ^ עפרת, גדעון (עורך), 100 שנות אמנות הדפס בישראל, סדנת ההדפס, ירושלים, 2015