סדר דין מיוחד בתובענה לפינוי מושכר בלתי מוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בישראל נקבעה המרצת פתיחה מיוחדת שתכליתה להפוך הגשת תובענות במקרים של פינוי מושכר שחוק הגנת הדייר לא חל עליו, לפשוטה וקלה יותר.

אחת הבעיות שהעיקו על בעלי בתים בישראל והרתיעו השקעה בבניה להשכרה הייתה הקושי שהיה לפנות דיירים מדירות שכורות, גם כאלו שהפסיקו לשלם את שכר הדירה, גם כאלו שתקופת הסכם השכירות שלהם הסתיימה ולא רצו לעזוב את הדירה ובעיקר כאלו שאין להם טענת הגנה כלשהי מפני פינויים מהדירה.

על פי תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2), תשס"ח-2008, בעל דירה הנרתע מהעלויות והזמן הכרוכים בהגשת תובענה רגילה לפינוי מושכר יכול (אך לא חייב) לעשות שימוש בסדר דין מיוחד.

כתבי הטענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התובע להגיש את תביעתו עם כותרת המציינת כי מדובר ב"תביעה לפינוי מושכר". לכתב התביעה עליו לצרף תצהירי עדות ראשית של עדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות ואת כל המסמכים הנוגעים לעניין (הנתבע אינו צריך לבקש בקשה לגילוי מסמכים). כתב ההגנה של הנתבע יכלול גם הוא את כל התוספות הנ"ל, והוא יוגש תוך 30 יום מהיום שבו המציא לו התובע את כתב התביעה. התובע אינו יכול לתבוע בכתב התביעה שלו סעדים שאינם פינוי המושכר (אך הוא יכול להגיש תביעה נפרדת בסדר דין רגיל מבלי לבקש היתר פיצול סעדים), כמו כן הנתבע לא זכאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.

הדיון ופסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיון מתקיים בתוך 30 יום מהמועד להגשת כתב ההגנה האחרון, ועד 7 ימים לפני מועד הדיון רשאים הצדדים להגיש אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון. הדיון עצמו יסתיים תוך יום אחד, והסיכומים יעשו בעל פה ביום הדיון (בניגוד לפרקטיקה המקובלת בהליכים אזרחיים להגיש סיכומים בכתב). פסק הדין ניתן בתוך 14 יום.