סדר מילים נושא-נשוא-מושא
בטיפולוגיה לשונית, נושא–נשוא–מושא (SVO) הוא מבנה של משפט שבו הנושא מגיע ראשון, הנשוא שני ומושא שלישי. ניתן לסווג שפות לפי הסדר הכי נפוץ של חלקי דיבור אלו במשפטים לא מסומנים (כלומר, משפטים שבהם לא נעשה שימוש בסדר מילים חריג להדגשה). עברית כלולה בקבוצה זו. דוגמה למשפט מסוג זה בעברית היא "יונתן אכל תפוזים".
נושא-נשוא-מושא (SVO) הוא הסדר השני בשכיחותו לפי מספר השפות הידועות, אחרי נושא-מושא-נשוא (SOV). ביחד, SVO ו-SOV מהווים יותר מ-87% מהשפות בעולם[3].
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפות נושא–נשוא-מושא מציבות כמעט תמיד פסוקיות לוואי אחרי שם העצם שהן משנות ומילות קישור שמשפיעות על פעלים לפני האיבר ששונה. יוצאות הדופן הראויות לציון הן מבחר השפות הסיניות.
חוץ ממספר שפות נושא-נשוא-מושא הקיימות במערב אפריקה, הרוב המכריע של שפות אלו, כגון אנגלית, ממקם מיליות יחס לפני צירופים שמניים.
רוב שפות הנושא-נשוא-מושא מציבות יחסת שייכות אחרי שם העצם, אך מיעוט משמעותי, כולל שפות ה-SVO הנ"ל של מערב אפריקה, שפות המונג-מין, חלק מהשפות הסינו-טיבטיות, ושפות אירופאיות כמו שוודית, דנית, ליטאית ולטבית ממקמות את יחסת השייכות לפני שם העצם[4] (כפי שניתן היה לצפות משפת נושא-מושא-נשוא).
לשפות נושא-נשוא-מושא שאינן אירופאיות יש בדרך כלל נטייה חזקה למקם שמות תואר, כינויי רמז וספרות אחרי שמות העצם שהם משנים, אבל סינית, וייטנאמית, מלזיה ואינדונזית מציבות ספרות לפני שמות עצם, כמו באנגלית.
שפות יוצאות דופן
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמה לסדר נושא-נשוא-מושא באנגלית היא:
- Andy ate cereal.
(אנדי אכל דגני בוקר).
בשפה אנליטית כגון אנגלית, סדר נושא–נשוא-מושא הוא יחסית קבוע מכיוון שהוא הקובע איזה חלק במשפט הוא הנושא ואיזה הוא הנשוא, ובלעדיו ייתכנו מספר פירושים שונים למשפטים ("הכלב נשך את אנדי" ו"אנדי נשך את הכלב" פירושם שני דברים שונים לחלוטין, בעוד שבמקרה של "נשך את אנדי הכלב", ייתכן שיהיה קשה לקבוע אם זה משפט שלם או משפט חלקי שבו "אנדי הכלב" המושא והנושא חסר/מרומז). לעומת אנגלית, בעברית מודרנית (שהיא יותר אנליטית מעברית מקראית, אבל פחות מאנגלית) המקרים בהם יכול להתקיים בלבול כתוצאה מחוסר סדר הם מעוטים יותר אבל עדיין קיימים.
המצב מורכב יותר בשפות שאין להן סדר הדוק של נשוא ומושא שנכפה על ידי הדקדוק שלהן, לדוגמה רוסית, פינית, אוקראינית או הונגרית. כאן, הסדר מוחלט דווקא על ידי הדגשה. רוסית מאפשרת שימוש בנושא, נשוא ומושא בכל סדר ו"מערבבת" חלקים על מנת להעביר בכל פעם משמעות הקשרית שונה. לדוגמה, "любит она его" (אוהבת היא אותו) עשוי לשמש כדי לציין "היא מתנהגת כך כי היא אוהבת אותו", או "его она любит" (אותו היא אוהבת) משמש בהקשר "אם תשים לב, אתה תראה שהוא זה שהיא באמת אוהבת". דוגמה נוספת היא "его любит она" (אותו אוהבת היא) עשוי להופיע בנוסח "אני מסכים שהחתול הוא אסון, אבל מאז שאשתי מעריצה אותו ואני מעריץ אותה. ...". ללא קשר לסדר, ברור ש"его" הוא האובייקט מכיוון שהוא ביחסת מושא ישיר (Accusative case).
בפולנית, סדר נושא-נשוא-מושא הוא בסיסי במשפט חיובי, וסדר אחר משומש כדי להדגיש חלק כלשהו ממנו או כדי להתאים אותו להקשר רחב יותר. לדוגמה, "Roweru ci nie kupię" (אני לא אקנה לך אופניים), "Od piątej czekam" (אני מחכה מחמש)[5].
בטורקית, שימוש בנושא-מושא-נשוא נחשב לרגיל אבל לפעמים ניתן להשתמש בנושא-נשוא-מושא כדי להדגיש את הפועל. לדוגמה, "John terk etti Mary'yi" (מילולית: ג'ון/עזב/מארי : ג'ון עזב את מארי) היא התשובה לשאלה "מה עשה ג'ון עם מארי?" במקום המשפט הרגיל [SOV] "John Mary'yi terk etti" (מילולית: ג'ון/מארי/עזב ).
גרמנית והולנדית מציגות את הסדר נושא-נשוא-מושא בחלק מהאיברים העיקריים, אבל הן בעצם שפות בהן הנשוא שני, ולא שפות הנתונות לסדר הספציפי של נושא-נשוא-מושא[6]. יש להן סדר נושא-מושא-נשוא במשפטים משועבדים, כפי שניתן בדוגמה הראשונה למטה. דוגמה 2 מציגה את ההשפעה של סדר בו הנשוא שני: חלק הדיבור הראשון בפסוקית לא חייב להיות הנושא כאשר הוא בא לפני הנשוא.
- "Er weiß, dass ich jeden Sonntag das Auto wasche."/"Hij weet dat ik elke zondag de auto was." (גרמנית והולנדית בהתאמה: "הוא יודע שאני שוטף את המכונית כל יום ראשון, מילולית: "הוא יודע שאני כל יום ראשון את המכונית שוטף".) בהשוואה למשפט הפשוט "Ich wasche das Auto jeden Sonntag."/ "Ik was de auto elke zondag.", "אני שוטף את המכונית כל יום ראשון".
- "Jeden Sonntag wasche ich das Auto."/"Elke zondag was ik de auto." (גרמנית והולנדית בהתאמה: "בכל יום ראשון אני שוטף את המכונית", מילולית: "בכל יום ראשון שוטף אני את המכונית"). המשפט "Ich wasche das Auto jeden Sonntag"/"Ik was de auto elke zondag" ניתן לתרגום מושלם לעברית בתור "אני שוטף את המכונית כל יום ראשון", אבל ההעברה של שם הפועל ללפני הפועל\הנשוא יוצרת מבנה ששונה מהמבנה הרגיל בעברית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סדר מילים נושא-מושא-נשוא
- סדר מילים מושא-נושא-נשוא
- סדר מילים מושא-נשוא-נושא
- סדר מילים נשוא-מושא-נושא
- סדר מילים נשוא-נושא-מושא
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צ'רלס מאייר, Introducing English Linguistics, Cambridge University Press, 2010. (באנגלית)
- ^ ראסל טומלין, Basic Word Order: Functional Principles, לונדון: Croom Helm, 1986, עמ' 22, ISBN 9780709924999. (באנגלית)
- ^ דוד קריסטל, The Cambridge Encyclopedia of Language (2nd ed.), קיימברידג': Cambridge University Press, 1997, ISBN 0-521-55967-7. (באנגלית)
- ^ מת'יו ס. דרייר, Order of Genitive and Noun, The World Atlas of Language Structures Online (באנגלית)
- ^ דנה ביילץ, Polish, an Essential Grammar, ראוטלג', 2007, עמ' 272. (בפולנית)
- ^ מסד הנתונים WALS מתייחס לגרמנית כשפה חסרת סדר בסיסי קבוע, ראה WALS פרק 81 (באנגלית)