סה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סֶהסינית: , בפין-יין: ) הוא כלי נגינה סיני עתיק, המיועד לבידור אורחים, לפולחן דתי, לטקסי ציד ועוד. ככל הנראה, כלי זה הוא ההשראה לכלי מיתר אסיאתיים רבים, ביניהם הגוּגֶ'נְג הסיני והקוטו היפני. כלי מיתר זה הוא בעל 25 מיתרים עם גשר נייד ומנעד של חמש אוקטבות.

סה בתצוגה במקדש בטיוואן (אנ').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסה הוא כלי עתיק יומין ומקושר עם ההיסטוריה הקדומה ביותר של סין. ההיסטוריה שלו מערבת מחקר היסטורי עם מיתולוגיה סינית. זהו אחד מכלי הנגינה החשובים ביותר תרבות הסינית, לצד הגוצ'ין וה "גוג'נג". שרידים של הכלי נמצאו בחפירות במחוזות חוביי וחונאן, באזורים שמדרום למורד נהר היאנגצה, ובמקומות נוספים.

על פי האגדה, פֿוּשִׂי (דמות במיתולוגיה הסינית) הוא שיצר את הסה, והוא היה בשימוש כבר בתקופת שושלת שיה (2200 לפנה"ס- 1800 לפנה"ס).

כלי דומה הנקרא "סאול" נגזר מהסה. כלי זה הוא משמש עד היום בטקסים פולחניים מסוימים בקוריאה הדרומית, הנערכים פעמיים בשנה במקדש "מונמיו" בסיאול.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתרי הסה היו עשויים משי שזור בעוביים שונים. לוּ'שְׁה צ'וּנְצְ'יו מתאר כך את התפתחות הסה: "חמישה מיתרים היו לסה, אחר כך חמישה עשר מיתרים. כאשר שוּן עלה לשלטון, הוא הוסיף שמונה מיתרים אז היו עשרים ושלושה מיתרים לסה". דעה נוספת סוברת שלסה היו קודם חמישים מיתרים, שאחר-כך צומצמו לעשרים וחמישה. "לסה גדול יש חמישים מיתרים, לסה בינוני יש 25 מיתרים". על-פי אותו מקור, יצר פושי את הסה עם 50 מיתרים והקיסר הצהוב שינה זאת ל-25. ישנו סה נוסף קטן בעל 13 מיתרים (בדומה ל"קוטו" היפני). חפירות ארכאולוגיות גילו גם סה עם 24, 23, או 19 מיתרים, מספר המיתרים שונה ממקום למקום. אורך החוטים שונה גם כן.

לסה שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות מבנה דומה: משטח ארוך מעץ, מעוקם קמעה. בקצהו שלושה גשרים ובראשו גשר אחד. בנוסף ישנם ארבעה מוטות לליפוף המיתרים (לעיתים יש שלושה או שני מוטות ליפוף בלבד). המוטות בדרך כלל מעוטרים בדוגמאות וקישוטים; בקצה הכלי ישנו פתח שדרכו מחדירים את קצה המיתרים על מנת לקושרם.

למרות ששניהם כלי מיתר סינים עתיקים יצוין שה"גוצ'ין" וה"סה" הם כלי נגינה שונים בתכלית, כל אחד וייחודו.

הסה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום יש מעט מאוד נגני סה והסה נחשב ככלי "נכחד". נגן הסה הראוי לציון היחידי במאה ה-20 היה וו ג'ינגלו, נגן צ'ין במקור. ישנם גם מעט טבלטורות, רוב הטבלטורות הקיימות הן תווי ליווי ל"צ'ין".

לאחרונה, העניין בסה קם לתחייה, ונגנים נוספים לומדים את הסה. מספר מפעלים מייצרים סה מודרניים עם מיתרי מתכת על מנת לאפשר שילוב סה במוזיקה מודרנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סה בוויקישיתוף