סובייטולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סובייטולוגיה הייתה ענף במדע שהתמקד בחקר ברית המועצות. מחקרים סובייטולוגיים שילבו ידע ממספר תחומי מדע, בהם היסטוריה, מדע המדינה, כלכלה ואף לימודים סלאביים. בעקבות פירוק ברית המועצות הפך העיסוק בתולדותיה לתת-תחום בהיסטוריה בת-זמננו, ואין רואים בו עוד תחום ידע נבדל.

השם נגזר מצירוף המילה סובייט והסיומת "-לוגיה", המקובלת בתחומי מחקר מדעיים, (ופירושה תורה; סובייטולוגיה = תורת הסובייט).

העיסוק בסובייטולוגיה זכה להתעניינות רבה במערב מהסיבות הבאות:

  1. עניין אקדמי שעוררה ברית המועצות בשל גודלה, חשיבותה והייחוד של משטרהּ, שהתאפיין בחשאיות וסגירות.
  2. יריבות בינה לבין מדינות המערב ובראשן ארצות הברית. בעיקר בתקופת המלחמה הקרה, בה נוהל מעקב מודיעיני שבחן את ההתפתחויות בברית המועצות. כתוצאה מצורך זה העמידו ממשלות ארצות הברית ובעלות בריתה הגדולות תקציבי מחקר, ולסובייטולוגים היו אפשרויות תעסוקה בגופים ממשלתיים.
  3. קרמלינולוגיה - תת-תחום שהמתמקד ביחסי הכוחות בצמרת השלטון הסובייטי (כיום משמש המונח לעתים לתיאור חקר הפוליטיקה של רוסיה הפוסט-סובייטית). הכינוי נגזר מן השם קרמלין בהוראתו הסמלית, שמשמעותה צמרת הממשל במוסקבה. קרמלינולוגים ניסו לפענח את ההתפתחויות הנסתרות מאחורי הקלעים של הצמרת הסובייטית מתוך סימנים לא ישירים. למשל, להסיק מתוך מיקומם הפיזי של מנהיגים שונים בעת צפייתם במצעד אחד במאי בכיכר האדומה על מידת קרבתם לצמרת.

האבחנה בין המונחים קרמלינולוגיה וסובייטולוגיה הייתה עמומה, והמונחים שימשו לעתים במעורבב.

ככלל, לא הצליחה קהילת הסובייטולוגים לצפות התפתחויות חשובות שהתרחשו בברית המועצות, ובכלל זה את המועד והאופן שבהם קרסה לבסוף בתקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Susan Gross Solomon, Beyond Sovietology, Essays in Politics, 1993
P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.