סודאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרפובליקה של סודאן
جمهورية السودان
Flag of Sudan.svg Emblem of Sudan.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניהאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהאיי פארוונצואלהארצות הבריתארצות הבריתפוארטו ריקוהרפובליקה הדומיניקניתהאיטיקובהברמודהאיי בהאמהטרינידד וטובגואיי וינדווארדהאיים המלדיבייםהודודייגו גרסיהוייטנאםלאגוסקמבודיהתאילנדמלזיההממלכה המאוחדתדרום אפריקהסן פייר ומיקלוןSudan on the globe (claimed) (North Africa centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי "לנו הניצחון"
המנון לאומי "אנחנו צבא האל ומולדתנו"
יבשת אפריקה
שפה רשמית ערבית, אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ח'רטום
15°00′N 30°00′E / 15.000°N 30.000°E / 15.000; 30.000
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה
נשיא
נשיא
גנרל עומר אל-בשיר
הקמה
עצמאות
- תאריך

1 בינואר 1956
דת אסלאם
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
1,861,484 קמ"ר 
16 בעולם
5%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2017)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

37,345,935 נפש 
37 בעולם
20.06 נפש לקמ"ר
195 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 38.68%
גילאי 15 - 24 21.04%
גילאי 25 - 54 32.77%
גילאי 55 - 64 4.24%
גילאי 65 ומעלה 3.27%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

186,800 מיליון $ 
68 בעולם
5,002 $
169 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.502 
167 בעולם
מטבע לירה סודנית ‏ (SDG)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .sd
קידומת בינלאומית 249

הרפובליקה של סודאןערבית: جمهورية السودان; תעתיק מדויק: ג'מהורִיָת אלסודאן) או הרפובליקה של צפון סודאן היא מדינה בצפון מזרח אפריקה. היא המדינה השלישית בגודלה באפריקה (עד הכרזת העצמאות של דרום סודאן הייתה הגדולה ביותר ביבשת), וכן בעולם הערבי. בירתה היא ח'רטום והיא גובלת בצפונה במצרים, במזרחה באתיופיה ובאריתריאה, בדרומה בדרום סודאן, ברפובליקה המרכז-אפריקאית בדרום-מערב, בצ'אד במערב ובלוב בצפון-מערב.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הרפובליקה הוא קיצור של השם بلاد السودان - בילאד א-סודאן, "ארץ השחורים". זאת משום שבארץ זו ישבו אנשים שצבע עורם היה כהה יחסית לזה של תושבי מצרים מצפון או תושבי חצי האי ערב ממזרח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של סודאן

האזור בו מצויה כיום המדינה המודרנית סודאן נשלט בעידן העתיק על ידי ממלכת כוש, שהושפעה מאוד מהתרבות המצרית העתיקה. שושלת מלכי כוש אף משלה תקופה מסוימת במצרים כפרעונים, ונקראה השושלת ה-25, אשר מלכה בין השנים 730 לפנה"ס-671 לפנה"ס. לאחר נפילת השושלת ה-25, הדרימו מלכי כוש וקבעו את בירתם במרואה. הממלכה המרואית שמרה על התרבות המצרית במשך מאות בשנים לאחר שזו חדלה במצרים עצמה. לאחר נפילת ממלכת מרואה, במהלך המאה ה-6, קיבלו על עצמם הנובים את הנצרות ובמשך מאות שנים הייתה סודאן נוצרית עד שנכבשה על ידי האסלאם, בתהליך שהסתיים במאה ה-16.

במהלך המאה ה-19 החלו הבריטים להתערב בנעשה במצרים, ובמסגרת זו ניסו גם להשליט את שלטון המצרים בסודאן. המנהיג הדתי מוחמד אחמד הכריז על עצמו שהוא המהדימשיח באמונה האסלאמית) ניסה לאחד את השבטים של מערב ומרכז סודאן כנגד שלטון האימפריה הבריטית. הוא הנהיג מרד לאומני שהגיע לשיאו בנפילת ח'רטום בשנת 1885. בעת המצור, צ'ארלס ג'ורג' גורדון, הגנרל האנגלי נהרג. המדינה החדשה שרדה עד אשר כוח אנגלי חדש בהנהגתו של הורציו קיצ'נר הביס את המורדים בשנת 1898.

בעבר התקיימה בסודאן תרבות נובית ענפה. בתמונה פסל של שליט נובי.

לאחר עצמאות סודאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סודאן זכתה בעצמאות בשנת 1956, אך הממשלה, שהייתה נתונה לשליטה ערבית, מנעה הקמת שיטה פדרלית בדרום, מה שגרם למלחמת אזרחים שנמשכה כ־16 שנים (19561972). הבחירות הראשונות התקיימו בשנת 1965, אך הממשלות הסודאניות לא הצליחו לייצב את השלטון ולא נכתבה חוקה שתתמודד עם המצב הקשה. ההפיכה הצבאית הראשונה התרחשה ב־25 במאי 1969 והפילה את הממשלה הדמוקרטית. מנהיג המרד, קולונל מוחמד ג'עפר נומיירי הפך לראש הממשלה והוציא מחוץ לחוק את כל המפלגות האחרות.

חילוקי הדעות בין המרקסיסטים למתנגדיהם בתוך החונטה השלטת גרמו להפיכה קומוניסטית ביולי 1971, אך הממשלה הקומוניסטית הופלה כעבור כמה ימים ונומיירי חזר לתפקידו. בשנת 1972 הסכם אדיס אבבה הוביל להפסקת אש בת עשר שנים במלחמת האזרחים שהחלה בשנות ה-50, והמורדים קיבלו אוטונומיה חלקית. בספטמבר 1983 נומיירי הודיע על כוונתו להרחיב את החוק המוסלמי (השריעה) לתוך קוד החוקים של סודאן, מה שהוביל לפרוץ מלחמת האזרחים הסודאנית השנייה, אשר הסתיימה רק בשנת 2005.

לאור המחסור בדלק ולחם, ההתנגדות הגדלה והולכת בדרום סודאן, בצורת ורעב המוני, בשנים 19841985 התרחשה הפיכה צבאית נוספת בהנהגת הגנרל עבד א-רחמן סוואר א-דהב, אשר החזירה את השלטון האזרחי. למרות זאת, מלחמת האזרחים רק התעצמה והכלכלה המשיכה להידרדר. ב־1989 הגנרל עומר אל-בשיר ביצע הפיכה צבאית ללא שפיכות דמים ומינה עצמו לראש ממשלה ומפקד הכוחות המזוינים, ומאוקטובר 1993 גם לנשיא. החוק הפלילי משנת 1991 קבע עונשים חמורים, כולל קטיעת איברים וסקילה. על אף שהפרובינציות הדרומיות שהדת השלטת בהן היא הנצרות, קיבלו פטור מהאיסורים והעונשים האסלאמיים, החוק מאפשר לכפות אותם עליהן בעתיד. הקשרים בין הממשלה הסודאנית לבין ארגוני טרור אסלאמיסטיים הביאו לכך שארצות הברית הוסיפה בשנות ה-90 את סודאן לרשימת המדינות התומכות בטרור.

מלחמת האזרחים המתמשכת, שראשיתה עוד בשנת 1983, הובילה לכך שכ-4 מיליון איש נאלצו לעזוב את בתיהם שבדרום המדינה. חלקם ברחו לערים דרומיות יותר, כג'ובה; אחרים צעדו צפונה לח'רטום, וכמה מהם צעדו אף עד אתיופיה, קניה, אוגנדה, מצרים ומדינות שכנות אחרות. בשל המחסור במזון ובתעסוקה, תת-תזונה ורעב נעשו נפוצים. חוסר השקעת הכספים בדרום גרם למה שארגונים הומניטריים כינו "דור אבוד"- דור שלא זכה לקבל חינוך, שירותי בריאות בסיסיים, ויש לו סיכוי נמוך להשיג עבודה בסודאן. שיחות השלום בין המורדים בדרום סודאן לבין הממשלה הביאו להסכם בינואר 2005 לפיו הכנסות המדינה – בפרט כסף מנפט – יחולקו בין הממשלה לקבוצות המורדים בדרום, וכי הדרום יזכה לאוטונומיה למשך שש שנים, ולאחר מכן ייערך משאל עם שבו יחליטו התושבים אם ברצונם להישאר חלק מסודאן או להפוך למדינה עצמאית. המשאל נערך במהלך ינואר 2011 והמשתתפים בו הצביעו כמעט פה-אחד להיפרד מסודאן. ב-9 ביולי 2011 הכריזה דרום סודאן על עצמאותה.

במקביל להתקדמות לכיוון פשרה במלחמת האזרחים בין הדרום לצפון, בפברואר 2003 החל מרד נוסף במחוז דארפור שבמערב. ממשלת סודאן הופתעה מעוצמת המרד, שפעיליו טענו כי החבל מופלה מבחינה כלכלית, וכדי לסיים את המרד חימשה מיליציות ערביות, מיליציות הג'נג'אוויד (שפירוש שמן הוא "אדם חמוש רכוב על סוס"), ואלו החלו להיאבק במורדים. אלא שהמיליציות לא נאבקו רק בארגוני המורדים במחוז, אלא הפכו את הסכסוך ליותר ויותר אתני. שמן נקשר באונס, טבח אזרחים ושריפת כפרים של שחורים אנימיסטים במחוז, ובשל כך יש הרואים באירועים רצח עם וטיהור אתני. בפברואר 2004 הכריזה הממשלה כי היא ניצחה את המרד במערב, אולם הלחימה נמשכה עד פברואר 2010, אז נחתם הסכם הפסקת אש בין הממשלה למורדים. האו"ם מעריך שכ-300,000 אנשים נהרגו או רעבו למוות עקב הסכסוך וכי למעלה מ-2.8 מיליון נפשות נעקרו מבתיהן ומוגדרים כפליטים. רבים מהם עקרו לצ'אד הסמוכה.

ב-3 במאי 2007 חתמו נשיא סודאן, עומאר חסאן אל-באשיר, ונשיא צ'אד, אידריס דבי, על הסכם שלום, במטרה להוריד את המתיחות הקשה בין שתי המדינות, אך ב-2008 הידרדרו פעם נוספת היחסים בין המדינות, לאחר שאל-באשיר טען שצ'אד מסייעת למורדים בדארפור.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנרל עומר אל-בשיר, נשיא סודאן מאז 1989
מפת סודאן
  צפון סודאן
  חבל דארפור
   החזית המזרחית
  הנילוס הכחול ודרום קורדופן

מאז 1989 מכהן הגנרל עומר אל-בשיר כנשיא, ראש ממשלה ומפקד הכוחות המזוינים. אל-בשיר הנהיג בסודאן משטר צבאי ואת חוקי השריעה, פיזר את האספה הלאומית, אסר על קיום מפלגות ואיגודים מקצועיים, חיסל את המערכת המשפטית ואסר על עיתונות חופשית. ב-1996 נערכו בסודאן בחירות לנשיאות, שבהן זכה אל-בשיר.

על פי עיתונאים ללא גבולות, סודאן מדורגת במקום ה-172 מתוך 180 מדינות מבחינת חופש העיתונות .

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – כלכלת סודאן, צינור הנפט הראשי של סודאן

קרוב לשני שלישים מכוח העבודה הסודאני עוסק בחקלאות אולם רק כשליש מהתמ"ג הסודאני מקורו בחקלאות.

מרכיב חשוב בתזונה בצפון סודאן תופסים הדגנים ומאכלים מבוססי דורה, דוחן וחיטה נצרכים ברוב חלקי המדינה. כמדינה, צפון סודאן מצויה במחסור בדגנים אלו, אך קיימים הבדלים גאוגרפים בהיצע של כל אחד מהם. באופן מצטבר, ישנו עודף של דורה, מחסור בחיטה ודי הצורך דוחן. במדינות אל-קדאריף וסנר קיים ייצור החוצה את הביקוש המקומי בעקביות, במיוחד של דורה. עודף זה נמכר ברחבי האזור והמדינה ומיוצא באופן סדיר למדינות המפרץ.
בעבר, הייצור בחבל הארץ דארפור סיפק את הביקוש המקומי אך שנים רבות של עימותים ומהומות פגעו בייצור ובמערכות ההפצה והאוכלוסייה שנותרה שם מסתמכת במידה רבה על ייבוא מוצרי מזון מאזורים אחרים במדינה וחלוקת מזון מטעם האו"ם.[5] בשנת 2008, סוכנות המזון של האו"ם פנתה בבקשת סיוע לקהילה העולמית ודיווחה על התקפות חוזרות ונשנות כנגד שיירות הסיוע ועל גניבת רכבי החלוקה.[6]

חלק ניכר מהאדמות הפוריות מיועד, עוד מתקופת השלטון הבריטי, לגידול כותנה. שילוב של ירידת מחירי הכותנה בשוק העולמי ושל עלייה במחירי הדשנים גרם לירידת רווחיות הענף.

בחלקה הדרומי של המדינה התגלו (עוד בשנות ה-70) מאגרי נפט גולמי אולם מלחמת האזרחים המתמשכת לא מאפשרת לפתח את שדות הנפט ולכן סודאן תלויה בייבוא תזקיקי נפט. תנודות מחירי הנפט ובייחוד עליית מחירו בשנים 2006–2008 גרמו למצוקת מטבע זר ולביטול פרויקטים לצמיחת הכלכלה. רוב מאגרי הנפט נמצאים בשטחה של דרום סודאן.

בשנת 1997, על רקע טענות הסיוע לגורמי טרור והפרה של זכויות אדם[7][8], הטיל ממשל קלינטון בארצות הברית לראשונה סנקציות על סחר, ובכלל זה בנשק. אף שהיא לבדה הייתה חתומה על הסנקציות הכלכליות, הן זכו לגיבוין של מדינות אירופה, למעט גרמניה. בתחילת שנות ה-2000 חלה התרופפות בסנקציות[דרושה הבהרה], לאור שיתופי פעולה עם סודאן ותהליכי פיוס של ממשלת סודאן עם אזור הדרום, אולם הן חודשו ביתר שאת על ידי ממשל בוש, על רקע הלחימה בדארפור.[8] סנקציות אלו הוסרו רשמית בארצות הברית ב-6 באוקטובר 2017, כחלק ממהלך שהוביל ממשל אובמה, שאושר סופית בתקופת ממשל טראמפ, בטענה שחלה התקדמות[9] בסוגיות המלחמה בטרור וזכויות אדם.[10][11]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גאוגרפיה של סודאן, מדינות סודאן

סודאן נמצאת בצפון אפריקה, גובלת בים האדום, בין מצרים ואריתריאה. נהר הנילוס עובר בה, ובח'רטום הנילוס הכחול והלבן מתאחדים. האקלים ברוב שטח המדינה מדברי, עם עונה גשומה מאפריל עד אוקטובר. בדרום שורר אקלים טרופי.

מזרח גבולה של סודאן עם מצרים נמצא במחלוקת בשל משולש חלאיב. גבולה עם דרום סודאן טרם נקבע סופית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2011, ולאחר הפירוד מהדרום, הוערכה אוכלוסיית סודאן בכ-36 מיליון בני אדם, מתוכם כ-5 עד 7 מיליון מתגוררים באזור הבירה ח'רטום.

מבחינה דתית, כ-97% מאוכלוסיית סודאן הם מוסלמים סונים, ברובם דוברי ערבית. השאר נוצרים, אנימיסטים או בעלי אמונות מקומיות.

מבנה גילאים (יחד עם דרום סודאן):
0-14 שנים: 45%
15-64 שנים: 53%
65 שנים ומעלה: 2%
קצב גידול אוכלוסייה: 2.84%
שיעור ילודה: 38.58 לידות/1000 תושבים
שיעור תמותה: 10.28 מיתות/1000 תושבים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-18 ביולי 2016
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 בספטמבר 2017
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-19 במאי 2018
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ The Famine Early Warning Systems Network (FEWS NET), [https://www.fews.net/sites/default/files/documents/reports/Sudan_MarketFundamentals_06152015.pdf SUDAN Staple Food Market Fundamentals] (עמ' VI), https://www.fews.net, ‏2015
  6. ^ YNET (9 ביולי 2008). "סוכנות המזון של האו"ם מאיימת: נפסיק את הסיוע בדרפור". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018. 
  7. ^ חיים קורן, [https://dayan.org/file/19335/download?token=btzV455j סודאן ונתיבותיה: בין הזירה הפנימית, שכנותיה באפריקה והטלטלה במזרח התיכון] (עמ' 3), ‏23 לפברואר 2017
  8. ^ 8.0 8.1 מוחמד אבו-בכר, מאמרים - המרי האזרחי שיחיש את קץ המשטר בסודאן?, הפורום לחשיבה איזורית, ‏31.12.2016
  9. ^

    "היום החליטה ארצות הברית לבטל את הסנקציות הכלכליות ביחס לסודאן ולממשלת סודאן תחת פקודות ההנהלה 13067 ו -13412, מתוך הכרה בפעולותיה החיוביות של ממשלת סודאן בנוגע ללחימה באזורי סכסוך בסודאן, הענקת גישה הומניטארית ברחבי סודאן ושמירה על שיתוף פעולה עם ארצות הברית בנושא סכסוכים אזוריים והתמודדות עם איום הטרור"

  10. ^ "The Secretary's Report on Whether the Government of Sudan Has Sustained the Positive Actions That Gave Rise to E.O. 13761 (2017)". U.S. Department of State (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018. 
  11. ^ "ארה"ב הסירה סנקציות מסודן, שהשלטון בה מואשם בפשעים נגד האנושות". דבר ראשון (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018.