סוויטות תזמורתיות של באך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארבע הסוויטות התזמורתיות, רי"ב 1066-1069 היא קבוצת יצירות מאת יוהאן סבסטיאן באך, אשר הולחנה ככל הנראה בשנת 1720 בעיירה קתן. באותה תקופה הן נקראו אוברטורות, על שם הפרק הראשון בהן, אך היום נהוג לקרוא להן בשם המודרני - סוויטות תזמורתיות. בכל הסוויטות התזמורתיות משתתפים כלי סולו: בסוויטה הראשונה שני אבובים ובסון, בשנייה טרברסו (חליל בארוק), בשלישית שני אבובים וברביעית שלושה אבובים ובסון.

סוויטה תזמורתית מס' 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולם: דו מז'ור.

תיזמור: 2 אבובים, בסון, 2 כינורות, ויולה, וקונטינואו.

פרקים:

  1. אוברטורה
  2. קוראנט
  3. גאבוט I/II
  4. פורלאן
  5. מינואט I/II
  6. בורה I/II
  7. פספיה I/II

סוויטה תזמורתית מס' 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסוויטה התזמורתית השנייה בסי מינור של באך

סולם: סי מינור.

תיזמור: חליל, 2 כינורות, ויולה, וקונטינואו.

פרקים:

  1. אוברטורה
  2. רונדו
  3. סרבנד
  4. בורה I/II
  5. פולונז/דובל
  6. מינואט
  7. בדינרי

מה שמייחד סוויטה זו מן האחרות הוא תפקיד הסולו, שבנגינה על חליל תקופתי (טרוורסו) נחשב לווירטואוזי. פרק ה"בדינרי" (Badinerie) הוא המפורסם ביותר, ואף משמש בשנים האחרונות כמפגן-ראווה.

סוויטה תזמורתית מס' 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מולטימדיה)

אריה על מיתר סול
בהקלטה משנת 1920
לעזרה בהפעלת הקבצים

סולם: רה מז'ור

תיזמור: 3 חצוצרות ברה, טימפני, 2 אבובים, 2 כינורות, ויולה, וקונטינואו

פרקים:

  1. אוברטורה
  2. אריה
  3. גאבוט I/II
  4. בורה
  5. ג'יג

פרק ה"אריה" נחשב כיום לאחת מיצירות המוזיקה הקלאסית המפורסמות ביותר.

סוויטה תזמורתית מס' 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולם: רה מז'ור

תיזמור: 3 חצוצרות ברה, טימפני, 3 אבובים, בסון, 2 כינורות, ויולה, וקונטינואו

פרקים:

  1. אוברטורה
  2. בורה I/II
  3. גאבוט
  4. מינואט I/II
  5. רג'ויסאנס (Réjouissance - שמחה)

הפתיחה של סוויטה זו מופיעה בנוסף גם בקנטטה של באך, "Unser Mund sei voll Lachens", רי"ב 110.