סוון אולרייך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוון אולרייך
Sven Ulreich
סוון אולרייך במדי באיירן מינכן, 2019
סוון אולרייך במדי באיירן מינכן, 2019
מידע אישי
לידה 3 באוגוסט 1988 (בן 35)
שורנדורף שבגרמניה
גובה 1.93 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1993 - 1994
1994 - 1998
1998 - 2007 		TSV ליכטנוואלד
TSV שורנבאך
שטוטגרט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2007 - 2009
2008 - 2015
2015 - 2020
2020 - 2021
2021 - 		שטוטגרט II
שטוטגרט
באיירן מינכן
המבורג
באיירן מינכן 		73 (0)
176 (0)
45 (0)
32 (0)
13 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2009 - 2010 גרמניה עד גיל 21 3 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-3 ביולי 2023

סוון אולרייך (בגרמנית: Sven Ulreich, נולד ב-3 באוגוסט 1988 בשורנדורף שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן גרמני המשחק בעמדת השוער בבאיירן מינכן מהבונדסליגה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטוטגרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולרייך שיחק בילדותו במועדוני הכדורגל ליכטנוואלד ושורנבאך, ובגיל 10 עבר לשטוטגרט. בגיל 19 עלה לקבוצה הבוגרת של שטוטגרט, ושיחק בה ובקבוצת המילואים במקביל במשך שתי עונות. את הבכורה בקבוצה הבכירה ערך אולרייך ב-9 בפברואר 2008 בהפסד להרטה ברלין, ותפס מאז מקום של קבע בהרכב שטוטגרט, על חשבון השוער רפאל שפר, עד לתום עונת 2007/08. בעונת 2008/09 חזר אולרייך לעמדת השוער השני, כאשר שפר עזב את שטוטגרט והשוער הראשון שהגיע במקומו היה ינס להמן, ועל כן אולרייך לא ערך כלל הופעות בעונה זו. בעונת 2009/10 אולרייך ערך ארבע הופעות ליגה, וביתר המשחקים המשיך להיות שוער המשנה של להמן. עם עזיבתו של להמן את שטוטגרט בקיץ 2010, הפך אולרייך לשוער הראשי של הקבוצה, תפקיד שהוא מילא במשך חמש עונות ברציפות. בעונת 2011/12 אולרייך סיים עם שטוטגרט במקום השישי בבונדסליגה, שהקנה לקבוצה כרטיס למפעל הליגה האירופית, והאריך במהלך העונה את חוזהו עד לקיץ 2017. בעונת 2012/13 אולרייך ושטוטגרט הגיעו עד לשמינית גמר הליגה האירופית, שם הודחו על ידי לאציו. באותה עונה אולרייך ושטוטגרט סיימו במקום ה-12 בבונדסליגה, הרחק ממאבקי התחתית, והגיעו עד לגמר הגביע הגרמני, בו הפסידו 2–3 לבאיירן מינכן, שזכתה באותה עונה בטרבל. בעונת 2013/14 שטוטגרט ואולרייך הודחו כבר בשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית על ידי רייקה, וסיימו במקום ה-14 בבונדסליגה לאחר שהצליחו להיחלץ ממאבקי התחתית במחזורי הסיום. עונתו האחרונה של אולרייך בשטוטגרט הייתה עונת 2014/15. בעונה זו אולרייך ושטוטגרט התמודדו בתחתית הבונדסליגה עד לסיום העונה, וניצלו מירידה במחזור האחרון, כשאולרייך הציג יכולת טובה מאוד לאורך כל העונה. בתום עונה זו, עזב אולרייך את שטוטגרט, בה שיחק במשך 17 שנים החל מגיל עשר, וחתם בבאיירן מינכן כשוער שני.

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2015 חתם אולרייך לשלוש שנים בבאיירן מינכן, במקומו של השוער השני שעזב, פפה ריינה, והחל לשמש כשוער השני בהיררכיית השוערים של באיירן מינכן, אחרי מנואל נוייר. בדצמבר 2015, ערך אולרייך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה ושמר על שער נקי במשחק ליגת האלופות נגד דינמו זאגרב, בו ניצחה באיירן מינכן בתוצאה 0–2. ב-14 במאי 2016, במחזור האחרון של עונת הבונדסליגה, ערך אולרייך את הופעת הבכורה שלו בבונדסליגה במדי באיירן מינכן בניצחון 1–3 על הנובר 96, כאשר החליף בדקה ה-51 את מנואל נוייר. באפריל 2017 נפצע נוייר ואולרייך החליפו בשלושה משחקי ליגה. נוייר חזר לשחק ברבע גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד, אך גרר את הפציעה שהחמירה במהלך המשחק, ואולרייך חזר לשער לעוד שני משחקי ליגה, ולחצי גמר הגביע הגרמני, בו הפסידה באיירן מינכן 2–3 לבורוסיה דורטמונד. לקראת סוף העונה גם אולרייך נפצע, והחליף אותו בשער השוער השלישי טום שטארקה. ב-4 באוגוסט 2017, אולרייך עמד בשערה של באיירן מינכן במשחק הסופר קאפ הגרמני מול בורוסיה דורטמונד, מאחר שנוייר עדיין גרר את הפציעה משלהי העונה הקודמת. המשחק הסתיים בתוצאה 2-2, והוכרע בבעיטות מ-11 מטרים. אולרייך הדף את הפנדלים של סבסטיאן רודה ומארק ברטרה, והעניק לבאיירן מינכן זכייה בתואר.

את עונת 2017/18 החל אולרייך כשוער שני כאשר נוייר חזר לעמוד בשער, אך נוייר נפצע שוב לתקופה ארוכה ואולרייך תפס את מקומו. במשחק הגביע הגרמני מול ר.ב. לייפציג, שהסתיים בתיקו 1-1 והגיע לדו-קרב פנדלים, עצר אולרייך את הבעיטה האחרונה של טימו ורנר והעניק לבאיירן מינכן העפלה לשלב הבא. בפברואר 2018 הודיעה באיירן מינכן כי חוזהו של אולרייך הוארך עד לשנת 2021, ומאמן נבחרת גרמניה יואכים לב, אמר כי יכולתו של אולרייך לא נעלמה מעיניו והוא שוקל לכלול אותו בסגל הגרמני למונדיאל 2018. אולרייך המשיך לשחק בהרכב של באיירן מינכן עד לתום העונה, זכה עם הקבוצה באליפות והציג יכולת גבוהה מאוד בכל המפעלים. עם זאת, ביצע אולרייך טעות קשה בגומלין של חצי גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד שהסתיים בתוצאה 2-2, כאשר פספס מסירה של קורנטן טוליסו אליו, וקרים בנזמה תרגם זאת לשער. שער זה עלה בדיעבד לבאיירן מינכן בהדחה מהמפעל, לאחר שזו הפסידה 1–2 במשחק הראשון. אולרייך עמד בשער גם בגמר הגביע הגרמני, בו הפסידה באיירן מינכן לאיינטרכט פרנקפורט בתוצאה 1–3. אולרייך לבסוף לא זומן לסגל הגרמני למונדיאל 2018. בעונת 2018/19 חזר נוייר מהפציעה שלו, ואולרייך חזר לעמדת השוער השני. בשלבי הסיום של עונה זו, ערך אולרייך מספר הופעות בליגה ובגביע כאשר נוייר סבל מפציעה, והיה חלק מזכיית הקבוצה בדאבל. עם זאת, נוייר חזר מהפציעה בדיוק לגמר הגביע הגרמני, בו ניצחה באיירן 0–3 את ר.ב. לייפציג. אולרייך היה פצוע ולא נטל חלק כלל בגמר. בעונת 2019/20 זכה אולרייך עם באיירן מינכן בדאבל נוסף, ושוב מעמדת השוער השני, ובאוגוסט 2020 השלים עם הקבוצה זכייה בטרבל, כשהיווה גיבוי למנואל נוייר מהספסל במשחקי ליגת האלופות שנדחו בגלל התפרצות מגפת הקורונה.

המעבר להמבורג והחזרה לבאיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוקטובר 2020 חתם אולרייך לשלוש שנים בהמבורג מהבונדסליגה השנייה. אולרייך ערך 32 הופעות במדי המבורג, אך לא הצליח להעפיל עם הקבוצה לבונדסליגה. בתום עונה אחת בהמבורג, חזר אולרייך לבאיירן מינכן כגיבוי למנואל נוייר, לאחר ששוער המשנה אלכסנדר נובל הושאל למונקו.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולרייך היה בסגל הנבחרות הצעירות השונות של גרמניה ואף ערך שלוש הופעות במדי נבחרת גרמניה בכדורגל עד גיל 21, אך מעולם לא שיחק בנבחרת הבוגרת. אולרייך כאמור היה מועמד להיכנס לסגל נבחרת גרמניה למונדיאל 2018, אך לא זומן לבסוף. ביוני 2019 זומן אולרייך לסגל נבחרת גרמניה לקראת משחקי מוקדמות יורו 2020 מול נבחרות בלארוס ואסטוניה, לצידם של מנואל נוייר וקווין טראפ.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוון אולרייך בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סוון_אולרייך&oldid=37109518"