סוזן לינדקוויסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוזן לינדקוויסט
Plos lindquist.jpg
לידה 5 ביוני 1949
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוקטובר 2016 (בגיל 67)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה מולקולרית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט מת'יו מזלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס ויליאם פרוקטר להישג מדעי (2006)
  • מדליית יובל המאה של הרווארד (2008)
  • מדליית אוטו ורבורג (2008)
  • פרס הווארד טיילור ריקטס (2013)
  • המדליה הלאומית למדעים (2009)
  • פרס FASEB להצטיינות במדע (2009)
  • פרס המרכז הרפואי אלבני (2016)
  • פרס דיקסון ברפואה (2003)
  • מדליית מקס דלבריק (2010)
  • מדליית א. ב. וילסון (2012)
  • מדליית איגוד התורשה של אמריקה (2008)
  • הרצאת קית' ר' פורטר (2001)
  • פרס הכרה בקריירה בכירה, נשים בביולוגיה תאית (2004)
  • פרס רוזנסטיל (2016)
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1996)
  • חבר זר של החברה המלכותית
  • מדליית מנדל (2010)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סוזן ל. לינדקוויסט (2005)

סוזן ל' לינדקוויסט (באנגלית: Susan Lindquist; ‏5 ביוני 1949 - 27 באוקטובר 2016) הייתה חוקרת ביולוגית מולקולרית[1] וחלוצה בתחום קיפול החלבונים. היא הראתה כי שינויים בקיפול החלבונים יכולים להשפיע באופן ניכר, אך לא צפוי, על מגוון רחב של נושאים כמו מחלות, אבולוציה וננוטכנולוגיה. בנוסף לינדקוויסט מרצה לביולוגיה בMIT[2] וחברת (לשעבר ראש) המכון לחקר ביולוגיה רפואית של הMIT (ה Whitehead institute)[3] לינדקוויסט קיבלה את המדליה The president's national medal of science (2009) (מדליה מהדרגה הגבוהה ביותר) כאות הוקרה על תרומתה למדע.[4]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינדקוויסט נולדה בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית. אביה היה נגר ולאחר מכן רואה חשבון ואמה עקרת בית. לינדקוויסט נישאה לאדוארד באקבי ויש לה שתי בנות.[5] הוריה לא ציפו שתהייה מדענית וחשבו שתהייה עקרת בית כמו אמה. גם לינדקוויסט עצמה חשבה שתהייה אחות או עובדת סוציאלית מכיוון שאלו היו העבודות שפתוחות לנשים באותה עת. באחד הראיונות שלה אמרה לינדקוויסט לעיתון הניו יורק טיימס:

כשהייתי צעירה, לא היה נראה כאילו העולם היה פתוח בשבילי. כשהלכתי לבית ספר לתארים מתקדמים, הרווארד, היו בין 1 ל-2 מרצות מבין 65 המרצים במחלקה למדעים ביולוגיים. לא יכולת להסתכל על זה ולחשוב שיש לך סיכוי

סוזן ל. לינדקוויסט

[6]

לינדקוויסט קיבלה מלגה לאוניברסיטת אלינוי בשנת 1967 שם סיימה תואר ראשון במיקרוביולוגיה בשנת 1971. את הדוקטורט בביולוגיה סיימה בשנת 1976 באוניברסיטת הרווארד. לאחר מכן הייתה חוקרת פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת שיקגו, כעבור שנתיים (1978) הצטרפה לינדקוויסט לסגל המרצים של הפקולטה לגנטיקה מולקולרית וביולוגיית התא, שם נשארה עד 2001. בשנה זו התמנתה להיות פרופסורית לביולוגיה ב (Massachusetts Institute of Technology) MIT . בשנים 2001 עד 2004 לינדקוויסט הייתה ראשWhitehead Institute  למחקר ביו-רפואי שב-MIT.

במהלך ביצוע מחקריה המדעיים, לינדקוויסט קיימה שיתופי פעולה רבים עם אינספור אנשים אך מן הבולטים מביניהם הוא זוכה פרס נובל אריק קנדל. הגילויים אשר מצאה איתו הובילה להתפתחות מואצת של התחום ולפיתוח טיפולים למחלות נוירו-דגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון.[7]

פרסים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 - "-Synuclein Blocks ER-Golgi Traffic and Rab1 Rescues Neuron Loss in Parkinson's Models"
  • 2007 - "Heat Shock Factor 1 is a Powerful Multifaceted Modifier of Carcinogenesis",
  • 2009 - "Α-Synuclein is part of a diverse and highly conserved interaction network that includes PARK9 and manganese toxicity",
  • 2009 - "A Systematic Survey Identifies Prions and Illuminates Sequence Features of Prionogenic Proteins",
  • 2010 - "Hsp90 and Environmental Stress Transform the Adaptive Value of Natural Genetic Variation".

הפעילות המחקרית של לינדקוויסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיפול חלבונים הוא תהליך שבו נוצר מבנה תלת-ממדי בחלבון. קיפול שגוי של חלבונים משפיע כגורם משמעותי במחלות נוירולוגיות רבות הכוללות את מחלת הפרקינסון ומחלת הנטינגטון. לינדקוויסט וחבריה למעבדה פיתחו זני שמרים שיכולים לתפקד בתור מודל חי לניסויים ולחקר המחלות, וכך לגלות איך צורת קיפול החלבון תורמת למחלות. לינדקוויסט וחבריה למעבדה הצליחו לייצר הרבה מהתוצאות הביולוגיות של מחלת הפרקינסון בתאי השמרים וכעת מחפשים את התרופה לכך. פריונים הם חלבונים שיכולים לשנות את עצמם לצורה ה"מנציחה את עצמה". הפריונים הם ממצא חדשני יחסית אך כבר ידוע כי אחד מהסוגים הוא הגורם למחלת הפרה המשוגעת. המעבדה של לינדקוויסט חוקרת גם את מבנה הפריונים וגם את המחלות שעליהן משפיעות. בנוסף, לינדקוויסט משוכנעת כי פריונים אחרים הם בעלי ערך חיובי גדול בתהליכים ביולוגיים. ניתן לראות הוכחה לכך בעבודתה עם זוכה פרס נובל אריק קנדל, שהראתה שפריונים הם חלק בלתי נפרד מאחסון זיכרון במוח. המחקרים אשר עורכת לינדקוויסט מהווים חלק גדול מתהליך מציאת הטיפולים למחלות הנוירו-דגנרטיביות (פרקינסון, אלצהיימר, האנטינגטון, ALS וכדומה) והממצאים אשר גילתה מקדמים את התפתחות המחקר בנושאים אלה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוזן לינדקוויסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Susan L. Lindquist | American molecular biologist". Encyclopedia Britannica. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2016. 
  2. ^ Lindquist Lab | Lindquist Lab at the Whitehead Institute for Biomedical Research | Lindquist Lab, lindquistlab.wi.mit.edu
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Whitehead Institute - Faculty - Susan L. Lindquist, wi.mit.edu
  4. ^ 4.0 4.1 The President's National Medal of Science: Recipient Search Results | NSF - National Science Foundation, www.nsf.gov
  5. ^ Jane Gitschier, A Flurry of Folding Problems: An Interview with Susan Lindquist, PLoS Genetics 7, 2011-05-12 doi: 10.1371/journal.pgen.1002076
  6. ^ Dreifus, Claudia (24 באפריל 2007). "Susan L. Lindquist - Parkinson's Disease - Research". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2016. 
  7. ^ "Susan L. Lindquist | American molecular biologist". Encyclopedia Britannica. בדיקה אחרונה ב-18 בנובמבר 2016. 
  8. ^ University of Pittsburgh University Marketing Communications Webteam, Susan L. Lindquist, PhD | Dickson Prize in Medicine | University of Pittsburgh, www.dicksonprize.pitt.edu
  9. ^ Professor Susan Lindquist from the Whitehead Institute Receives Max Delbrück Medal in Berlin, www.mdc-berlin.de
  10. ^ mendel medal by the genetic society
  11. ^ E.B. Wilson Medal, ASCB, ‏2011-05-17
  12. ^ Fellows Directory, royalsociety.org