סויוז 5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סויוז 5
טלאי משימה
סמל המשימה
נתוני משימה
כן שיגור קוסמודרום בייקונור
שיגור 15 בינואר 1969 07:04:57 UTC
נחיתה 18 בינואר 1969 07:59:12 UTC
משך המשימה 30 ימים, 54 דקות, 15 שניות
מספר הקפות 49 הקפות
משימות קשורות
משימה קודמת משימה הבאה
סויוז 4
סויוז 6

סויוז 5 הייתה משימת חלל מאוישת במסגרת תוכנית החלל סויוז של ברית המועצות. מפקד החללית מסוג סויוז היה הקוסמונאוט בוריס וולינוב, עמו בחללית היו הקוסמונאוטים אלכסיי יליסייב ויבגני חרונוב. החללית המריאה מקוסמודרום בייקונור ב-15 בינואר 1969.

משימת החללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימת החללית הייתה להתחבר עם החללית המאוישת סויוז 4, שעליה הקוסמונאוט ולדימיר שאטאלוב. לאחר ששתי החלליות עגנו, יצאו שני קוסמונאוטים מחלליתו של וולינוב לריחוף בחלל, ועברו לחללית סויוז 4, ושבו לכדור הארץ. וולינוב נותר לבדו בחללית וחזר עמה לכדור הארץ ב-18 בינואר 1969. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטיסות לחלל ששתי חלליות מאוישות עגנו יחדיו בחלל, ובוצעו חילופי צוותים.

כמעט אסון בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהפעיל וולינוב את מנועי הבלימה של חלליתו, תא החזרה לכדור הארץ היה צריך להתנתק מתא השירות של החללית, אך עקב תקלה ניתוק זה לא התבצע. החללית של וולינוב החלה בנפילתה אל כדור הארץ כשחרטום החללית מופנה קדימה במקום מגן החום. הטמפרטורה עלתה באופן ניכר, ותא החללית של וולינוב החל להתמלא בעשן כתוצאה מאטמי הגומי של הפתח, שהחלו נשרפים. דלת התא, העשויה טיטניום, החלה להתעוות מהחום, ושניות שלפני שהחללית החלה להישרף ולהתפרק, נותק תא השירות ותא הפיקוד של החללית החל לייצב עצמו עם מגן החום כלפי מטה.

נחיתה קשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הסחרור של החללית, משנפרש המצנח שלה, הוא לא התנפח כראוי, והחללית צנחה במהירות רבה הרבה יותר מהמתוכנן. החללית פגעה בקרקע בעוצמה רבה, ולוולינוב נגרמו פציעות מרובות, ובהם שברים בצלעות, בלסת, ורוב שיניו נשברו. כשהוא פצוע קשה, יצא מחלליתו על מנת לגלות כי נחת בהרי אוראל, בשלג עמוק, עקב תקלה במערכת הניווט של החללית. הטמפרטורה הייתה 38 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, וולינוב הבין כי אם ימתין לחילוץ, סביר שלא ישרוד, לכן יצא למסע מילוט רגלי, ולאחר כעשרה קילומטרים הגיע לבית של אזרח מקומי, שם קיבל מחסה, והוזעקה עזרה.

סיפור הנחיתה הקשה, שכמעט הסתימה באסון לא פורסם עד שנת 1997, אז התראיין וולינוב לראשונה. פרטים מלאים על קורותיו במשימת חלל זו נתן וולינוב בראיון מקיף בשנת 2003, עת ביקר בישראל.