סויוז T-15
  | |||
| צוות החללית | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מטרה מרכזית | עגינה בתחנת החלל מיר ועגינה בתחנת החלל סאליוט 7 | ||
| כן שיגור | קוסמודרום בייקונור | ||
| שיגור | 13 במרץ 1986 12:33:09 UTC | ||
| נחיתה | 16 ביולי 1986 12:34:05 UTC | ||
| משך המשימה | 125 ימים, 0 שעות, 0 דקות 56 שניות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
6,850 ק"ג  | ||
| משגר |
סויוז U2 | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 1980 הקפות | ||
| אפהליון |
366 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
331 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
91.5 דק' | ||
| נטיית מסלול |
51.6 מעלה | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
לאוניד קיזים, ולדימיר סולוביוב (קוסמונאוט) | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
16643 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
1986-022A | ||
  | |||
סויוז T-15 (ברוסית: Союз Т-15) הייתה חללית מסדרת סויוז, שהמריאה ב-13 במרץ 1986 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן במטרה לבצע עגינה בתחנת החלל מיר. זו הייתה הטיסה האחרונה של חללית מדגם זה.
צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאוניד קיזים - מפקד
- ולדימיר סולוביוב - מהנדס טיסה
צוות גיבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדר ויקטורנקו - מפקד
- אלכסנדר אלכסנדרוב - מהנדס טיסה
תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
"סויוז T-15" שוגרה ב-13 במרץ 1986 מקוסמודרום בייקונור. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז-T. זו הייתה הטיסה האחרונה של חללית מדגם זה. השיגור בוצע מכן שיגור מס' 1 בעזרת משגר סויוז U.
פעליות בתחנת החלל מיר - שלב 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משלחת מס' 1 לתחנת החלל מיר
עגינה לתחנת החלל מיר בוצע ב-15 במרץ ועברה ללא בעיות. היא בוצע לתא עגינה אחורי. הצוות פתח פתחי מעבר ועבר לתחנת החלל מיר החדשה. בכך החלה פעילות של משלחת מס' 1 לתחנת החלל מיר.
בגלל מחלת ולדימיר ואסיוטין חללית סויוז T-14 לא השלימה את תוכנית פעולה שלה. לכן הוחלט שצוות "סויוז T-15" תחזור לתחנת החלל סאליוט 7. הכנות למעבר החלו ב-4 במאי.
פעילות בתחנת החלל סאליוט 7[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרחק בין התחנות היה כ-4,000 ק"מ. לקראת המעבר קוסמונאוטים העבירו בחזרה לחללית "סויוז T-15" מצרכים וציוד אישי. במטרה לצמצם צריכת הדגל גובה המסלול תחנת החלל מיר שונה ובזמן ניתוק חללית "סויוז T-15" המרחק היה כ-2,500 ק"מ. המעבר בין התחנת החלל לקח כ-29 שעות. העגינה עברה ללא בעיות וקוסמונאוטים עבדו לתחנת החלל "סאליוט 7".
לאחר ההכנות הנדרשות, תחנת החלל סאליוט 7 התקרבה, סויוז T-15 התנתקה מתחנת החלל מיר ולאחר 29 שעות התחברה ל-"סאליוט 7". הקוסמונאוטים עברו לתחנת החלל ואספו ציוד, מסמכים ומצרחים שונים. כמו כן, הם השלימו מספר מחקרים שלא בוצע על ידי הצוות הקודם בעקבות מחלתו של ולדימיר ואסיוטין. לאחר השלמת התוכנית, הקוסמונאוטים חזרו לתחנת החלל מיר. ב-6 ביולי 1986, לאוניד קיזים הפך לבן אדם הראשון שהה בחלל מעל שנה.
ב-28 במאי קיזים וסולוביוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-4 שעות. בפעילות זו בוצע התקנת מבנה חדש בחלק החיצוני של תחנת החלל.
ב-30 במאי קיזים וסולוביוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. בפעילות זו הושלמה התקנת מבנה חדש בחלק החיצוני של תחנת החלל. כמו כן בוצעו פעולות ריתוך.
ב-25 ביוני צוות עזב תחנת החלל "סאליוט 7" עם כ-20 מכשירים במשקל כולל של כ-400 ק"ג. טיזה חזרה לקחה 29 שעות.
פעליות בתחנת החלל מיר - שלב 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – משלחת מס' 1 לתחנת החלל מיר
עגינה לחוזרת תחנת החלל מיר בוצע ב-26 ביוני ועברה ללא בעיות. היא בוצע לתא עגינה אחורי. הצוות פתח פתחי מעבר ועבר לתחנת החלל מיר. בוצע מעבר ציוד ומסמכים שהובאו מתחנת החלל "סאליוט 7".
ב-16 ביולי "סויוז T-15" התנתקה מתחנת החלל מיר וחזרה לכדור הארץ. הנחיתה עברה ללא בעיות בשטח קזחסטן של כיום כמתוכנן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
