סויוז TM-23
טלאי משימה | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| חללית | סויוז-TM | ||
| כן שיגור | קוסמודרום בייקונור, כן שיגור 1 | ||
| שיגור | 21 בפברואר 1996, 12:34:05 UTC | ||
| נחיתה |
2 בספטמבר 1996, 07:41:40 UTC 50°21′N 70°58′E / 50.35°N 70.96°E | ||
| משך המשימה | 193 יום, 19 שעות, 7 דקות ו-35 שניות | ||
| אות קריאה | Скиф - סקיף | ||
| מספר קטלוג לוויינים | 23798 | ||
| מאגר המידע הלאומי | 1996-011A | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
7,150 ק"ג  | ||
| משגר | סויוז U | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 3,155 | ||
| אפוגיאה | 240 ק"מ | ||
| פריגיאה | 202 ק"מ | ||
| אפהליון |
240 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
202 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה | 88.6 דקות | ||
| נטיית מסלול |
51.6 מעלה | ||
| תחנת עגינה | תחנת החלל מיר | ||
| תאריך עגינה | 23 בפברואר 1996 | ||
| תאריך עזיבה | 2 בספטמבר 1996 | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות | 2/3 | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
  | |||
סויוז TM-23 (ברוסית: Союз TM-23) הייתה משימת סויוז מאוישת להחלפת הצוות בתחנת החלל מיר. כחלק משיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית בחזרה צוות כלל אסטרונאוט מצרפת - קלודי אניירה. המשימה שוגרה ב-21 בפברואר 1996 מכן שיגור מס' 1 בקוסמודרום בייקונור, קזחסטן, בעזרת משגר סויוז U.
צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יורי אונופריינקו - מפקד צוות- יורי אוסצ'וב - מהנדס טיסה
קלודי אניירה - אסטרונאוטית חוקר (בטיסת חזרה בלבד)
מהלך הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החללית שוגרה ב-21 בפברואר 1996 מקוסמודרום בייקונור. ב-22 בפברואר מתחנת החלל מיר התנתקה חללית פרוגרס M-30 ובכך השתחרר מקום לעגינה חללית "סויוז". העגינה בוצע ללא בעיות ב-23 בפברואר. באותה שעה בתחנת החלל כבר היה צוות שכלל יורי גידזנקו, סרגיי אבדייב מרוסיה ותומאס רייטר (מגרמניה). הצוותים החלו בהעברת חומר והסברים על מצב התחנה. ב-29 בפברואר צוות של סויוז TM-22 נכנס לחללית וחזר לכדור הארץ.
ב-15 במרץ אונופריינקו ואוסצ'וב ביצוע פעילות חוץ רכבית. מטרת הפעילות הייתה להכין את תחנת החלל להתקנת פאנל סולארי חדש שהיה מתוכנן להתבצע במאי.
ב-22 במרץ שוגרה מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-76 (קווין צ'ילטון היה מפקד משימה). ב-24 במרץ המעבורת התחברה לתחנת החלל. המעבורת הביאה לתחנת החלל ציוד לביצוע ניסויים, 2 טון של אספקה ומים. הצוות שכלל 5 אנשים החל ביצוע תוכנית ניסויים. ב-27 במרץ גודווין וקליפורד בוצעו פעילות חוץ רכבית במהלכה בוצעו מספר ניסויים. ב-28 במרץ מעברות החלל התנתקה מתחנת החלל, שאנון לוסיד האמריקאית נותרה בתחנת החלל וצוות עתה כלל 3 אנשים. הם המשיכו בתוכנית.
ב-26 באפריל לתחנת החלל התחבר מודול חדש "פרירודה". מודול זה היה מיועד לביצוע מחקרים.
ב-7 במאי לתחנת החלל התברה חללית אספקה פרוגרס M-31. ב-20 במאי וב-25 במאי בוצעו פעילויות חוץ רכביות להתקנת פאנל סולארי חדש וחיבורו למערכת. המשימה הסתיימה בהצלחה.
ב-30 במאי אונופריינקו ואוסצ'וב התקינו מחוץ למודול "פרירודה" מצלמה מיוחדת שנבנתה בגרמניה. לוסיד שנון הפעילה את המצלמה מרחוק ובדקה שפעילותה תקינה.
ב-6 ביוני וב-13 ביוני בוצעו פעילויות חוץ רכביות נוספות שקשורות עם ניסויים בעזרת מודול "פרירודה".
ב-12 ביולי הוכרז שטיסת STS-79 לא תשוגר כמתוכנן. כתוצאה מכך לוסיד שאנון נותרה בתחנת החלל מעבר לזמן שהיה תוכנן.
ב-2 באוגוסט לתחנת החלל התברה חללית אספקה פרוגרס M-32.
ב-17 באוגוסט שוגרה חללית סויוז TM-24 (ולרי קוזון היה מפקד צוות) והיא התחברה לתחנת החלל ב-19 באוגוסט. צוות התחנה גדל ל-6 אנשים שהחלו בביצוע ניסויים המתוכננים והכנות להחלפת צוות.
ב-2 בספטמבר אונופריינקו, אוסצ'וב וקלודי אניירה (הגיע לתחנת החלל בחללית "סויוז TM-24") נכנסו לחללית "סויוז TM-23" וחזרו לכדור הארץ. בתחנת החלל נותר צוות שכלל ולרי קורזון, אלכסנדר קאלרי ושאנון לוסיד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סויוז TM-23 - נתוני משימה (באנגלית)
- סויוז TM-23 באנציקלופדיה אסטרונאוטיקה (באנגלית)
| תוכנית מיר ומעבורות החלל | ||
|---|---|---|
| ערכים מרכזיים | תוכנית מיר ומעבורות החלל • תחנת החלל מיר • מעבורת חלל |  |
| משימות | STS-60 • STS-63 • סויוז TM-21 • STS-71 • STS-74 • STS-76 • STS-79 • STS-81 • STS-84 • STS-86 • STS-89 • STS-91 | |
