סוכנות האנרגיה הבין-לאומית
| משרד ראשי |
פריז |
|---|---|
| מיקום מטה הארגון | 48°51′17″N 2°17′29″E / 48.8547°N 2.29149°E |
| מנכ"ל |
פאתיח בירול |
| תקופת הפעילות |
18 בנובמבר 1974 – הווה (51 שנים) |
|
www | |
סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (באנגלית: International Energy Agency) היא ארגון בין-לאומי אשר נוסד במסגרת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בשנת 1974 לאחר משבר האנרגיה העולמי.[1] בעת היווסדו נועד הארגון להתמודד עם המחסור העולמי באספקת נפט, וכן לשמש כמקור מידע לנתונים סטטיסטיים על שוק הנפט העולמי ומגזרי אנרגיה אחרים כולל אספקת האנרגיה העולמית.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית פועלת כגוף מייעץ בנושאי מדיניות אנרגיה למדינות החברות בו, ואף משתף פעולה עם מדינות שאינן חברות בארגון, במיוחד סין, הודו ורוסיה. מאז היווסדו הורחבו יעדיו של הארגון כדי להתמקד בשלושת העקרונות של מדיניות אנרגיה נכונה: בטיחות אנרגיה, פיתוח כלכלי והגנת הסביבה. בנושאי הגנת הסביבה מתמקד הארגון בהשפעות האקלימיות של השימוש במקורות אנרגיה שונים. לארגון תפקיד מרכזי בקידום השימוש במקורות אנרגיה חלופיים (כולל אנרגיה מתחדשת), מדיניות אנרגיה הגיונית, ושיתוף פעולה בינלאומי בפיתוח טכנולוגי בתחום הפקת אנרגיה.
המדינות החברות בארגון חייבות להחזיק ברזרבות נפט השוות לפחות לרבע מסך יבוא הנפט למדינה במהלך השנה הקודמת.
החברות בסוכנות מחייבת את המדינות החברות לסייע לשאר המדינות החברות. ב-10 במרץ 2026, 11 יום אחרי תחילת המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, החליטו פה אחד המדינות החברות לשחרר לשוק הנפט העולמי כ-400 מיליון חביות נפט ממאגריהן, שחרור הנפט הגדול בתולדות הסוכנות. מטרת שחרור הנפט הייתה להקל על משבר האנרגיה שהתפתח בעקבות חסימת מצר הורמוז על ידי איראן. הכמות ששוחררה שקולה פחות או יותר לכמות הנפט שעובר במצר הורמוז במשך עשרים ימים.[1]
ב-10 בדצמבר 2020 החלה ישראל בתהליכי הצטרפות לסוכנות.
חברות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אך ורק מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי יכולות להצטרף לסוכנות האנרגיה הבינלאומית. בארגון 30 מדינות חברות, עם 4 מדינות בהליכי הצטרפות (ישראל, ליטא, צילה וקולומביה).
| רשימת מדינות חברות בארגון: | |||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (באנגלית)
סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, ברשת החברתית פייסבוק
סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, ברשת החברתית X (טוויטר)
סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, ברשת החברתית אינסטגרם
סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, ברשת החברתית LinkedIn
סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 ד"ר יובל רוזנברג, מכון דוידסון לחינוך מדעי, ממלחמת יום כיפור ועד שאגת הארי: המדע של משבר האנרגיה, באתר ynet, 31 במרץ 2026