פועלות מינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סוכנות מינית)

פּוֹעָלוּת מיניתאנגלית: sexual agency, לעיתים משתמשים במונח המתועתק לעברית "אייג'נסי") היא היכולת של אדם לפעול ולבחור במרחב המיני. הפועלות המינית מתעצבת אל מול השפעות חברתיות, אשר מגדירות את התפקיד של גברים ונשים בחברה בכלל ובפרט בתחום המיניות[1]. המושג משמש לרוב בשיח על מיניות של נשים ונערות, בדגש על שיח של העצמה נשית ותשוקה נשית. בהקשר זה, פועלות מינית היא האופן בו אשה חווה את עצמה כיצור מיני בעלת זהות מינית, ומבצעת בחירות ופעולות בהתאם לתשוקותיה ולמען רווחתה[2]. פועלות מינית מבוצעת באופן שונה על ידי נשים וגברים מקבוצות שונות של גיל, אתניות, דת ועוד.

התפתחות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלות מינית היא מושג שהתפתח סביב מלחמות המין הפמיניסטיות, בשנות ה-80 של המאה העשרים, כאשר פמיניסטיות רדיקליות פעלו נגד פורנוגרפיה ופרקטיקות מיניות כגון BDSM. הפעילות טענו כי סקס הוא פרקטיקה שמשרתת גברים ונעשית על נשים. לפיהן, סקס נלמד מפורנוגרפיה בה יחסי הכוחות ברורים, נשים נחותות וכפופות לגברים, ונעשים עליהן אקטים לא הומניים. לטענתן, פורנוגרפיה היא כלי פוליטי שמשמש לשימור אי שוויון מגדרי בחברה. הן תייגו את עולם התוכן המיני כמונע מאינטרסים גבריים וטומן בחובו אך ורק הגבלות, דיכוי וסכנה עבור נשים[1]. מנגד, פמיניסטיות מזרם סקס פוזטיב צאו כנגד תפיסות אלו ושמו דגש על הנאה מינית וסיפוק, למרות מגבלות העולם הפטריארכלי והשפעותיו על נשים. לטענתן, שיח המתמקד באלימות ודיכוי בלבד מתעלם מחוויות ובחירות מיניות של נשים, שהן חלק מפועלותן המינית. השימוש במושג פועלות מינית מקנה לנשים כוח, בחירה והנאה במרחב המיני ומפקיע את הבלעדיות של שיח הסכנה והטרור המיני שהיה לפני כן.

המונח פועלות מינית משמש לרוב בשיח על מיניות של נשים ונערות, בדגש על שיח של העצמה נשית ותשוקה נשית. בהקשרים אלו פועלות מינית היא האופן בו אשה חווה את עצמה כיצור מיני בעלת זהות מינית, המרגישה זכאות להנאה מינית וביטחון, כבעלת יכולת לעשות בחירות ביחס לפעילות מיניות. אישה בעלת פועלות מינית מחוברת לתשוקות שלה, ומבצעת בחירות ופעולות בהתאם אליהן למען רווחתה[2].

מרכיבים של פועלות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מרכיבים מרכזיים של פועלות מינית הם מסוגלות עצמית מינית ואסרטיביות מינית[3]. מסוגלות עצמית מינית הוא מושג המכיל את האמונה של נשים ביכולת שלהן לבחור ולפעול בתוך מפגשים מיניים, בין היתר למניעת היריון ומחלות מין. אסרטיביות מינית היא היכולת לתקשר רצונות מיניים עם פרטנרים ולסרב ליחסי מין לא רצויים על מנת לייצר מפגש מיני חיובי ומהנה[3].

ישנן תפיסות הרואות בפועלות מינית תכונה אישית, שבאה לידי ביטוי בזמן אינטראקציה מינית ומשמשת לשמירה על הפרט ותשוקותיה. על פי תפיסות אלו, הפרט יכולה להשפיע על סיטואציות ולעצב את חייה כרצונה. תפיסה זו עומדת בבסיס תוכניות העצמה לנערות שמטרתן לפתח פועלות מינית[4].

תפיסות שמנגד טוענות כי פועלות מינית היא מגוון של אסטרטגיות, פעולות ומשא ומתן המשמשות את הפרט בהתנהלות היומיומית מול מערכות יחסים, ציפיות ומוסכמות חברתיות בתחום המיני[5]. תפיסה זו, לעומת תפיסת התכונה האישית, מכירה בכך שהפרט מוגבלת ביכולתה להשפיע על המרחב המיני בו היא משתתפת בגלל תפיסות חברתיות, אמונות, וסטיגמות. לכן, בכדי לשפר את מצבה עליה לנהל משא ומתן עם החברה ופרטים אחרים בה.

קיימות מספר תיאוריות על פועלות מינית ומרכיביה. על פי המודל התאורטי של סנס[6] יש מספר סוגים של פועלות מינית, כאשר כל אחד מהם הוא בעל הקשר חברתי רחב וקשר לשאר הסוגים. המודל מתייחס לצעירים וצעירות, אך היא טוענת שניתן להשתמש בו גם לגבי קבוצות נוספות:

  • פועלות המגולמת בגוף - צעירים וצעירות מפתחים פועלות מינית על ידי פעילות מינית, השוואה של עצמם לאחרים והערכה של ההתנסויות שעברו ביחס למשמעות החברתית הניתנת להן. לאחר התנסות מינית, צעירות בוחרות האם לאמץ את הנורמות החברתיות או להתנגד אליהן על בסיס החוויה האישית שלהן. למעשה פועלות המגולמת בגוף היא למידה דרך הגוף עצמו במהלך חוויות אישיות.
  • פועלות מלוכדת – צעירים וצעירות משתמשים באסטרטגיות יצירתיות על מנת לזכות בתמיכה חברתית ומשפחתית. הן מודעות להשלכות העתידיות של מעשיהן ובוחרות איך, מה ואת מי לשתף על מנת להשיג את התוצאה החברתית או המשפחתית הרצויה. למשל, הן יכולות לבחור לשתף באירועים משמחים כגון נישואים ולהסתיר מידע על הפסקת הריון לא רצוי.
  • פועלות מוסרית – בחירות שמבצעים צעירים וצעירות בהתאם למסגרת הדתית/חברתית/מסורתית בה הם נמצאים על מנת לא לפגוע או לבייש את סביבתן הקרובה. הבחירות מבוססות על אחריות כמו אי הבאת בושה על בני המשפחה.
  • פועלות נרטיבית – הבחירה המודעת של צעירים וצעירות איך לספר את סיפורן לאחרים. במקרים בהם הסיפור הוא של חוויה לא נורמטיבית (התנהגות לא מקובלת), הצעירות נדרשות ליצירתיות ויכולת לספר את סיפורן באופן שייתן לגיטימציה לבחירות שהן עשו.

פועלות מינית אצל נערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתייחסות למיניות של נערות בגיל ההתבגרות מתמקדת פעמים רבות אך ורק בסכנות המלוות מיניות, בהן הריון, מחלות מין, שימוש באמצעי מניעה ועוד. מנערים מצופות התנהגויות מיניות ותשוקה בריאה, בעוד עבור נערות התנהגויות מיניות נתפסות כמסוכנות, חשודות ושיש לשלוט בהן[7]. ההבדלים בין היחס לנערים ולנערות מושתת על מוסר כפול, המציב דרישות שונות לשני המגדרים באותן סיטואציות בדיוק.

חינוך מיני בבתי ספר המתבסס על רטוריקת הסכנה המינית, מתייחס לפועלות מינית כיכולת של נערות להשפיע רק אל מול הסכנות של יחסי מין ולא מעודד התבוננות ופעולות המביעות תשוקה מינית. היעדר שיח על תשוקה מאפיין את החינוך למיניות בבתי ספר, אך נוכח גם במרחבים נוספים, משפיע על נשים ונערות במהלך חייהן ונקרא "השיח הנעדר של תשוקה" (The missing discourse of desire)[8].

קיימת חשיבות רבה לפיתוח פועלות מינית חיובית אצל נערות הכוללת יוזמה, מודעות לתשוקה, ביטחון וחופש להביע התנהגויות מיניות. חינוך למיניות בגיל הנעורים שכולל פיתוח פועלות מינית יכול להיטיב עם נערות המתמודדות עם מסרים חברתיים סותרים ומורכבים[7]. נמצא כי פועלות מאפשרת רווחה פיזית ונפשית[9] ועל כן משמעותית בחייהן של נערות ונשים. פועלות מינית מאפשרת לנשים ונערות לחפש ולהשיג הנאה מינית[2].

נערות מתמודדות עם חוסר בהירות בין התנהגויות המפגינות כוח מיני לבין פועלות מינית. התנהגויות המפגינות כוח מיני הן התנהגויות בהן נערות מחצינות מיניות ונהנות מתחושה שהן נחשקות ולעיתים אף עושות שימוש במיניותן. פועלות מינית, שונה מכוח מיני, בכך שהיא כוללת כוונה מודעת ו/או תובנה ו/או רפלקציה ו/או רצון. פועלות מינית באה לידי ביטוי כאשר נערה מבצעת רפלקציה על סיטואציה ספציפית ומקבלת החלטה שמבוססת על טובתה האישית[7].

נורמות מיניות מגדריות יוצרות מצב בלתי אפשרי עבור נערות, הנדרשות להיות נחשקות אבל לא חושקות, להיות פרטנרית מגיבה מינית ובמקביל להיות שומרת סף אחראית. מודלים אפשריים למיניות נשית נעים על הרצף שבין דמות "הזונה" לדמות "הבתולה" ("קדשה-קדושה"). הרצף מאפשר הדרגתיות בקבלה של התנהגות מינית, בעיקר נורמטיבית – הטרוסקסואלית, מונוגמית, בתוך מערכת יחסים ארוכה עם תפקידים מגדריים קונבנציונליים. להימצא באזורים ה"מאושרים" חברתית של התנהגויות מינית הוא דבר מורכב וחמקמק לנשים ולנערות. מיניות של נשים ממוסגרת במונחים של תגובה לדחף מיני גברי שהוא כביכול, תמידי, דחוף ובלתי ניתן לשליטה. כך המיניות הנשית נתפסת כחסרת כוונה, בעוצמה נמוכה והפועלות המינית הנשית מתבטאת רק בהסכמה או סירוב להצעה למין מגברים[10].

להיות בעלות פועלות מינית מאפשרת לנערות לצאת מרצף "הזונה"-"הבתולה" אך בתמורה הן נדרשות לשתף פעולה עם התפיסה הניאוליברלית - להיות כל הזמן בשליטה ולקחת אחריות מלאה על הבחירות שלהן ומה שקורה להן. השיח הניאוליברלי, כביכול נותן לגיטימציה לאוטונומיה מינית נשית שמאפשרת לנערות להיות בעלות פועלות מינית. אך בפועל, מטיל עליהן אשמה, בושה, מפריד אותן מנשים אחרות, והערך העצמי שלהן מבוסס על הערכה חברתית של המיניות שלהן. בעולם של פועלות מינית ניאוליברלית חוויות מיניות שליליות של נערות מוצגות כאשמת הנערה ובאחריותה האישית[10]. למשל: במקרה של אונס, נערה מואשמת שנאנסה בשל החלטות לא אחראיות שלקחה, בעוד בעבר היא הייתה מואשמת שנאנסה כי נראתה כ"זונה".

פועלות מינית אצל נשים בגיל המעבר ולאחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים בגיל המעבר ולאחריו מתמודדות עם תפיסות תרבותיות המכתיבות באופן ממוגדר את ה"הזדקנות". תפיסות אלו מכתיבות כיצד עליהן להתלבש, להראות, מה עליהן לעשות וכו'. בעוד אצל גברים הערך המיני מושפע מסמכותיות, ערך כלכלי וכוח המגיעים לשיאם בגילאים אלו, נשים בגיל זה מאבדות את הערך המיני שלהן והופכות להיות "שקופות" עבור גברים. תפיסות תרבותיות על "הזדקנות" מעצבות את המיניות של נשים הטרוסקסואליות כלפי עצמן, כלפי הפרטנרים והחברה – הן נחשבות פחות מיניות, הן לא מושא תשוקה, ואם הן מפגינות מיניות הן מושא ללעג בחברה[11].

פועלות מינית בגיל המעבר מתפתחת בתוך ההקשר התרבותי. במשך שנים רבות המיניות הנשית והחשק המיני בגיל המעבר ולאחריו קיבלו התייחסות רפואית בלבד. הממסד הרפואי נותן מענה לתסמיני גיל מעבר שונים כגון יובש נרתיקי וכאב נרתיקי אך מתייחס להיעדר חשק מיני כמחלה נטולת מרפא. מכיוון שהיעדר חשק מיני נתפס כבעיה רפואית, הטיפול בה עובר להיות בחסותו הבלעדית של הממסד הרפואי, ובכך גוזל מנשים את הפועלות המינית שלהן והשפעתן על המיניות שלהן[12].

תקשורת היא מרכיב מרכזי בפועלות מינית, נשים מבוגרות אשר מצליחות לתקשר את הצרכים המשתנים עם בני זוגן חוות יותר חשק מיני[12]. גורמים היכולים לסייע לנשים בכלל, ובגיל המעבר בפרט, לבסס פועלות מינית הם תמיכה חברתית ושיח עם קבוצת שוות, נשים באותו סטטוס. שיח עם קבוצת שוות מתקף את חוויותיהן, בהן: שינוי בחשק המיני, הצורך לספק מיניות לבן הזוג והמפגש עם הממסד הרפואי. פועלות מינית נשית בגיל המעבר ובכלל, יכולה להתבטא גם בבחירה לא לקיים יחסי מין כאשר אלו אינם מהנים או מספקים עבורה[12].

פועלות מינית אצל נערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערים וגברים צעירים מפתחים זהות מינית, תשוקה מינית ופועלות מינית תחת הבניות חברתיות ותפיסות חברתיות פטריארכליות – הם נדרשים להדמות לדמות ה"גבר האמיתי"[13]. החשק המיני הגברי מובנה כתמידי, דחוף, ובלתי ניתן לשליטה. נערים וגברים נדרשים להפגין יוזמה וחשק מיני. גברים יוזמים יותר אינטראקציות מיניות אף על פי שגם גברים וגם נשים מדווחים שהיו רוצים דפוס יוזמה שוויוני[14]. באופן זה, הפועלות המינית הגברית מבטאת בעיקר יוזמה ודחף מיני, ומצמצמת את המרחב של נערים לבחור, להקשיב ולהתבונן על תשוקותיהם. עובדה זו מקשה על נערים לסרב לכניסה לסיטואציה מינית לא רצויה, לבצע רפלקציה על סיטואציה מינית ולקבל החלטה שמבוססת על טובתם האישית.

ה"שיח הנעדר של התשוקה"[8] והחלוקה הממוגדרת של המרחב המיני בו קיימת תפיסה שסקס היא פרקטיקה שמשרתת גברים ונעשית על נשים, מקשה על נערים ללמוד לתקשר את רצונותיהם ובמקביל להיות קשובים לתשוקה ולרצונות של הפרטנריות.

באופן דומה לחינוך נערות, קיימת חשיבות רבה לפיתוח פועלות מינית לנערים הכוללת יכולת התבוננות פנימית, קשב לאחרת ומשא ומתן אל מול תפקידים מיניים מגדריים הדורשים מהם כל הזמן להיות חושקים, יוזמים ואף אגרסיביים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן חוקרות פמיניסטיות היוצאות כנגד מושג הפועלות המינית. אלו מתנגדות להעברת האחריות המלאה על התנהגויות מיניות אל הנערה תוך התעלמות עקבית מהסביבה וההקשרים בה היא חיה. שיח הפועלות המינית מציג את "הנערה הסוכנת" כצעירה שאינה מוטרדת מהציפיות החברתיות ושולטת באופן מלא בעצמה ובחייה. תפיסה זו מוצגת כיכולת אישית של "הנערה הסוכנת" ומתעלמת מהלחצים החברתיים המשפיעים עליה. דוגמה לדרישות חברתיות: להיות שומרת סף מינית אך במקביל נחשקת מינית, מיניות נשית כמסוכנת ועוד[15].

ביקורת נוספת היא ששיח הפועלות המינית מסמן רק סוג אחד של נערות כפועלות מיניות, אלו בעלות היכולת האישית להתנהל מול החברה. על כן, המושג מתעלם מכך שכל נערה מושפעת ממיקומים שונים בחייה, בהם מעמד, דת ואתניות שמשפיעים על היכולת שלה להפגין פועלות - לנהל משא ומתן אל מול אחרים והחברה. לדוגמה: יש חברות בהן אין מחויבות אתית לכבד את רצונות הנערה או חברות בהן לגבר יש עוצמה כלכלית אל מול האישה, במקרים אלו פועלות מינית תראה שונה, מכיוון שפועלות יכולה להיראות ולהתנהל במגוון דרכים בהתאם לנערה, לחברה, לתרבות ולמקום בו היא נמצאת. נערות עשויות להשתמש בפועלות שלהן גם במסגרת של ציות ופשרה עם גורמי הסמכות על מנת לשפר את מצבן וגם במאמצים של הנערה להשפיע על החוויות המיידיות או על מסלול חייה שלה באמצעות מיניות[15].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Vance, C. S, Pleasure and danger: Toward a politics of sexuality, Pleasure and danger: Exploring female sexuality
  2. ^ 1 2 3 Deborah L. Tolman, Female Adolescents, Sexual Empowerment and Desire: A Missing Discourse of Gender Inequity, Sex Roles 66, 2012-02-08, עמ' 746–757 doi: 10.1007/s11199-012-0122-x
  3. ^ 1 2 Nicola Curtin, L. Monique Ward, Ann Merriwether, Allison Caruthers, Femininity Ideology and Sexual Health in Young Women: A focus on Sexual Knowledge, Embodiment, and Agency, International Journal of Sexual Health 23, 2011-01, עמ' 48–62 doi: 10.1080/19317611.2010.524694
  4. ^ Sharon Lamb, Zoë D. Peterson, Adolescent Girls’ Sexual Empowerment: Two Feminists Explore the Concept, Sex Roles 66, 2011-05-11, עמ' 703–712 doi: 10.1007/s11199-011-9995-3
  5. ^ Stephen A. Bell, Young people and sexual agency in rural Uganda, Culture, Health & Sexuality 14, 2012-03, עמ' 283–296 doi: 10.1080/13691058.2011.635808
  6. ^ Marianne Cense, Rethinking sexual agency: proposing a multicomponent model based on young people’s life stories, Sex Education 19, 2018-10-22, עמ' 247–262 doi: 10.1080/14681811.2018.1535968
  7. ^ 1 2 3 Paige Averett, Mark Benson, Kourtney Vaillancourt, Young women's struggle for sexual agency: the role of parental messages, Journal of Gender Studies 17, 2008-12, עמ' 331–344 doi: 10.1080/09589230802420003
  8. ^ 1 2 Michelle Fine, Sexuality, Schooling, and Adolescent Females: The Missing Discourse of Desire, Harvard Educational Review 58, 1988-04-01, עמ' 29–54 doi: 10.17763/haer.58.1.u0468k1v2n2n8242
  9. ^ Catherine E. Mosher, Sharon Danoff-Burg, Agentic and Communal Personality Traits: Relations to Attitudes Toward Sex and Sexual Experiences, Sex Roles 52, 2005-01, עמ' 121–129 doi: 10.1007/s11199-005-1199-2
  10. ^ 1 2 Laina Y. Bay-Cheng, The Agency Line: A Neoliberal Metric for Appraising Young Women’s Sexuality, Sex Roles 73, 2015-10, עמ' 279–291 doi: 10.1007/s11199-015-0452-6
  11. ^ Susan Pickard, Last love: The ‘double standard of ageing’ and women's experience of gender and sexuality at mid-life, Journal of Aging Studies 60, 2022-03, עמ' 100989 doi: 10.1016/j.jaging.2021.100989
  12. ^ 1 2 3 Jill M. Wood, Phyllis Kernoff Mansfield, Patricia Barthalow Koch, Negotiating Sexual Agency: Postmenopausal Women's Meaning and Experience of Sexual Desire, Qualitative Health Research 17, 2007-02, עמ' 189–200 doi: 10.1177/1049732306297415
  13. ^ Antonio García-Gómez, Sexting and Hegemonic Masculinity: Interrogating Male Sexual Agency, Empowerment and Dominant Gendered Norms, Cham: Springer International Publishing, 2018-09-30, עמ' 313–339, ISBN 978-3-319-92662-9
  14. ^ Janell C. Fetterolf, Diana T. Sanchez, The Costs and Benefits of Perceived Sexual Agency for Men and Women, Archives of Sexual Behavior 44, 2014-10-07, עמ' 961–970 doi: 10.1007/s10508-014-0408-x
  15. ^ 1 2 Laina Y. Bay-Cheng, Agency Is Everywhere, but Agency Is Not Enough: A Conceptual Analysis of Young Women’s Sexual Agency, The Journal of Sex Research 56, 2019-02-27, עמ' 462–474 doi: 10.1080/00224499.2019.1578330